שו"ע אה"ע סימן עו
- עונתה כיצד, כל איש חייב בעונה כפי כחו וכפי מלאכתו; הטיילים, עונתם בכל לילה:
חלקת מחוקק על אה"ע סימן עו
- והטיילים עונתן בכל לילה. הטור מפרש אדם בטל שאין לו מלאכה והוא בריא ומעונג ואין פורע מס ואינו הולך בדרך איש כזה אין עליו עול תורה שהוא אדם בטל ואינו מנדד שינה מעיניו וגם אין עליו עול מלכות דלא חליף פריסתקא דמלכא אבביה והוא ברי ומעונג היינו מפנקי דמערבא איש כזה שאינו בעל מלאכה יש לו כח לקיים עונה בכל לילה והרמב"ם לא כתב תנאי זה שאינו פורע מס שהוא מפרש לא חליף פריסתקא דמלכא שאינו צריך לילך בשליחות ובאנגריא של מלך וע"כ כתב ויושבין בבתיהם:
בית שמואל על אה"ע סימן עו
- והטיילים עונתם בכל לילה. היינו אדם בטל שאין לו מלאכה והוא בריא והרמב"ם כ' דוקא כשהוא פטור ממסים והטור השמיט את זאת וכל זה איירי כשאינו ת"ח אבל ת"ח אף שאין מוטל עליו שום מלאכה והוא בריא ואינו נותן מס מ"מ התורה מתיש כוחו ומ"ש בש"ס כגון רב שמואל בר שילת לדוגמא נקיט כגון ר"ש ולא ר"ש:
ספר בראשית פרק לא (על יעקב אבינו)
(נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
ומפרשים "תענה את בנתי" הכוונה היא על "חיסור" עונה ז"א או מעט ממה שראוי להן או מעט מדרך בני אדם. ובנוסף לזה גם יש דעה שאומרת(לא על יעקב..) "תענה" היינו ביאה שלא כדרכה שביאה שאינה כדרכה אינה נחשבת עונה.
יש עוד צד נוסף לכל נושא קיום יחסי המין או "הוצאת זרע" שכדי לשמור על בריאות כוח מיניות והזרעתו של הבעל הוא צריך להקפיד לקיים יחסים בצורה מסודרת זאת או אחרת כאשר מצד התורה יש לנו שני מצבים ברורים שהבעל לא מקיים יחסי מין עם אשתו (בהקשר לפרשת תזריע) לפחות חודש ויש מקרים שבהם יותר וזאת מהתורה כך שלא ייתכן לאמר שהמצווה היא "כל יום" בהגדרה אלא לאנשים חזקים מאד וכן אנשים שיש להם את היכולת הכלכלית, המדינית והחברתית לאפשר להם את המציאות הזאת.
ואני ממליץ מאד לעיין בשולחן ערוך סימן עו' סעיף א' וכן שם בעזר מקודש.
דוגמא לאדם בריא: בקישור הזה