ספר הכוזרי – מאמר ראשון

skoteret


מַאֲמָר רִאשׁון
ornom1

תוכן הפרק:

  • חלום המלך
  • שיטת הפילוסוף
  • תשובה לפילוסוף
  • אמונת הנצרות
  • תשובה לנוצרי
  • אמונת המוסלמי
  • תשובה למוסלמי
    האם הקשר עם הבורא אפשרי
  • החבר היהודי
  • משל מלך הודו
  • ההבדל בין היהודי והגוי
  • ערכה של הקבלה (המסורת)
  • הלשונות קדומות
  • השבוע בן שבעה ימים
  • המספר עשרה
  • מנין אלפי שנים לבריאה
  • הפילוסופים לא נחלו חכמה
  • התורה מסכימה לשכל
  • מהו "טבע"?
  • איך התפשטה היהדות?
  • התגלות ה'
  • חטא העגל
    גדולת ישראל
    משמעות העגל
  • ערכם של מעשי מצוות
  • הקרבנות והמשכן
  • רק. יהודים מצווים לקיים את התורה
  • ייעודי היהודי והגוי
  • סבל היהודים
  • גרים
  • ייעודי העולם הבא

חלום המלך

א. אָמַר יְהוּדָה בֶן שָׁאוּל ז"ל, אָמַר הַמְחַבֵּר:
שָׁאול שָׁאֲלוּ אותִי עַל מַה שֶּׁיֵשׁ אִתִּי מִן הַטְּעָנות וְהַתְּשׁוּבות עַל הַחולְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִּילוסופִים וְאַנְשֵׁי הַתּורות, וְעַל הַמִּינִים הַחולְקִים עַל הֲמון יִשְׂרָאֵל.

וְזָכַרְתִּי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו כְּבַר מִטַּעֲנות הֶחָבֵר אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל מֶלֶךְ כּוּזָר הַנִּכְנַס בְּדַת הַיְּהוּדִים הַיּום כְּאַרְבַּע מֵאות שָׁנָה כַּאֲשֶׁר נִזְכָּר וְנודָע בְּסִפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים, כִּי נִשְׁנָה עָלָיו חֲלום פְּעָמִים רַבּות כְּאִלּוּ מַלְאָךְ מְדַבֵּר עִמּו וְאומֵר לו: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּורֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי".

וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל מְאד בְּתורַת הַכּוּזָר עַד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּש בַּעֲבודַת הַהֵיכָל וְהַקָּרְבָּנות בְּעַצְמו בְּלֵב שָׁלֵם, וְכָל אֲשֶׁר הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּמַּעֲשִׂים הָהֵם, הָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְאומֵר לו: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעַשְׂךָ אֵינֶנּוּ רָצוּי", וְגָרַם לו זֶה לַחֲקר עַל הָאֱמוּנות וְהַדָּתות וְהִתְיַהֵד בַּסּוף הוּא וְעַם רָב מֵהַכּוּזָרִים.

וְהָיוּ מִטַּעֲנות הֶחָבֵר מַה שֶּׁנִּתְיַשְּׁבָה נַפְשִׁי עֲלֵיהֶם וְהִסְכִּימוּ לְדַעְתִּי. וְרָאִיתִי לִכְתּב הַדְּבָרִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר נָפְלוּ וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינו.

– אָמְרוּ: כִּי כַאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶךְ כּוּזָר בַּחֲלומו כִּי כַוָּנָתו רְצוּיָה אֵצֶל הַבּורֵא אֲבָל מַעֲשֵׂהוּ אֵינו נִרְצֶה, וְצִוָּהוּ בַחֲלום לְבַקֵּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַנִּרְצֶה אֵצֶל הַבּורֵא, שָׁאַל פִּילוסוף אֶחָד עַל אֱמוּנָתו.

שיטת הפילוסוף

וְאָמַר לו הַפִּילוסוף: אֵין אֵצֶל הַבּורֵא לא רָצון וְלא שִׂנְאָה, כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנות. כִּי הַכַּוָּנָה מורָה עַל חֶסְרון הַמְכַוֵּן, וְכִי הַשְׁלָמַת כַּוָּנָתו שְׁלֵמוּת לו, וּבְעוד שֶׁלּא תִשְׁלַם הוּא חָסֵר.
וְכֵן הוּא נַעֲלֶה אֵצֶל הַפִּילוסופִים מִידִיעַת חֶלְקֵי הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶּהֵם מִשְׁתַּנִּים עִם הָעִתִּים, וְאֵין בִּידִיעַת הַבּורֵא שִׁנּוּי.
וְהוּא אֵינו יודֵעַ אותְך,ָ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּדַע כַּוָּנָתְךָ וּמַעֲשֶׂיך,ָ וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִיָלְתָך וְיִרְאֶה תְנוּעותֶיך.

וְאִם יאמְרוּ הַפִּילוסופִים שֶׁהוּא בְרָאֲך, הֵם אומְרִים זֶה עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִלַּת הָעִלּות בִּבְרִיאַת כָּל נִבְרָא, לא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּכַוָּנָה מֵאִתּו. וְלא בָרָא מֵעולָם אָדָם, כִּי הָעולָם קַדְמון וְלא סָר הָאָדָם נולָד מֵאָדָם שֶׁקְּדָמו, מִתְרַכְּבות בּו צוּרות וּמְזָגִים וּמִדּות מֵאָבִיו וּמֵאִמּו וּקְרובָיו, וְאֵיכֻיּות מִן הָאַוִּירִים וְהָאֲרָצות וְהַמְּזונות וְהַמֵּימות עִם כּחות הַגַּלְגַּלִּים וְהַמַּזָּלות וְהַחֲיָלִים בָּעֲרָכִים הַהוִים מֵהֶם. וְהַכּל שָׁב אֶל הַסִּבָּה הָרִאשׁונָה, לא בַעֲבוּר כַּוָּנָה מִמֶּנָּה, אֲבָל הוּא אֲצִילוּת, נֶאֱצֶלֶת מִמֶּנָּה סִבָּה שֵׁנִית וְאַחַר כָּךְ שְׁלִישִית וּרְבִיעִית, וְהִתְדַּבְּקוּ הַסִּבּות וְהַמְסובָבות וְהִשְׁתַּלְשְלוּ כַאֲשֶׁר אַתָּה רואֶה אותָם. וְהַדְּבֵקוּת קַדְמון כַּאֲשֶׁר הַסִּבָּה הָרִאשׁונָה קַדְמונִית, אֵין לָהּ תְּחִלָּה.

וּלְכָל אִישׁ מֵאִישֵׁי הָעולָם סִבּות שֶׁבָּהֶם יִגָּמֵר, וְיֵשׁ אִישׁ שֶׁנִּשְׁלְמוּ סִבּותָיו וּבָא שָׁלֵם, וְאִישׁ שֶׁחָסְרוּ סִבּותָיו וּבָא חָסֵר. כַּכּוּשִׁי אֲשֶׁר לא הוּכַן לְיותֵר מִקִּבּוּל צוּרַת הָאָדָם וְהַדִּבּוּר בְּתַכְלִית הַחִסָּרון, וְהַפִּילוסוף אֲשֶׁר לו נִתְכְּנוּ תְּכוּנות יְקַבֵּל בָּהֶם הַמַּעֲלות הַמִּדּותִיּות וְהַמַּדָּעִיּות וְהַמַּעֲשִׂיּות, וְלא חָסֵר מְאוּמָה מִן הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל הַשְּׁלֵמוּת הַזֶּה בְכחַ צָרִיךְ בְּהוצָאָתו לִידֵי מַעֲשֶׂה אֶל לִמּוּד וּמוּסָר, עַד שֶׁתֵּרָאֶה הַהֲכָנָה עַל הָעִנְיָן אֲשֶׁר הוּכְנָה לו מִן שְׁלֵמוּת וְחִסָּרון וְאֶמְצָעִיִּים אֵין לָהֶם תַּכְלִית.

וְהַשָּׁלֵם – יִדְבַּק בּו מִן הַמִּין הָאֱלהִי אור שֶׁהוּא נִקְרָא הַשֵּׂכל הַפּועֵל, יִדְבַּק בּו שִׂכְלו הַנִּפְעָל דְּבֵקוּת-הִתְאַחֲדוּת, עַד שֶׁיֵּרָאֶה הָאִישׁ הַהוּא כְּאִיּלּו הוּא הַשֵּׂכֶל הַהוּא הַפּועֵל אֵין בֵּינֵיהֶם שִׁינּוּי. וְיָשׁוּבוּ כֵלָיו – רְצונִי לומַר אֶבְרֵי הָאִישׁ הַהוּא – לא יִשְׁתַּמְּשׁוּ אֶלָּא בַמַּעֲשִׂים הַיּותֵר שְׁלֵמִים וּבָעִתִּים הַיּותֵר נְכונִים וּבַטּוב שֶׁבָּעִנְיָנִים, וּכְאִלּוּ כָל כֵּלָיו הֵם כֵּלִים לַשֵּׂכֶל הַפּועֵל, לא לַשֵּׂכֶל הַהִיּוּלִי הַנִּפְעָל שֶׁהָיָה בַתְּחִלָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְהָיָה מִטִיב פַּעַם וְחוטֵא פְעָמִים, וְזֶה מֵטִיב תָּמִיד.

וְהַמַּדְרֵגָה הַזּאת הִיא תַכְלִית הַהַגָּעָה הַמְקֻוָּה לָאָדָם הַשָּׁלֵם. אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּשׁוּב נַפְשׁו מְטהָרָה מִן הַסְּפֵקות, מְבִינָה הַחָכְמות עַל אֲמִתָּתָם, וְתָשוּב כְּאִלּוּ הִיא מַלְאָךְ וְתָשׁוּב גַּם בַּמַּדְרֵגָה הַמַּלְאֲכוּתִית הַתַּחְתּונָה הַנִּפְרֶדֶת מִן הַגּוּפות. וְהִיא מַדְרֵגַתַ הַשֵּׂכֶל הַפּועֵל, וְהוּא מַלְאָךְ מַדְרֵגָתו לְמַטָּה מִן הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה בְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ. וְהֵם שְׂכָלִים מָפְשָׁטִים מֵחֳמֳרִים קְדוּמִים עִם הַסִּבָּה הָרִאשׁונָה. וְאֵינָם יְרֵאִים הַכִּלָּיון לְעולָם.
וְתָשׁוּב נֶפֶשׁ הָאָדָם הַשָּׁלֵם וְהַשֵּׂכֶל הַהוּא הַפּועֵל דָּבָר אֶחָד, וְלא יָחוּש לְכִלְיון גּוּפו וַאֲבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁב הוּא וְאותו, דָּבָר אֶחָד וְנָחָה נַפְשׁו בַּחַיִּים, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁב בְּכַת הֶרְמֵס וְאֶסְקְלַבִּיּוּס וְסָקְרַט וְאַפְלָטון וַאֲרִיסְטו, כִּי הוּא וָהֵם וְכָל מִי שֶׁיַעֲלֶה אֶל מַדְרֵגָתָם וְהַשֵּׂכֶל הַפּועֵל, דָּבָר אֶחָד. וְזֶהוּ אֲשֶׁר יְכֻנֶּה בִ"רְצון אֱלהִים" עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה או עַל דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב.

רָדְפֵהוּ, וּבַקֵּשׁ יְדִיעַת אֲמִתַּת הַדְּבָרִים, עַד שֶׁיָּשׁוּב שִׂכְלְךָ פועֵל לא נִפְעָל, וְהִדָּבֵק בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים בְּמִדּות וּבְמַעֲשִׂים, כִּי הֵם עֵזֶר בְּצִיּוּר הָאֱמֶת וּדְבֵקוּת הַלְּמִידָה וְהַהִדַּמּוּת לַשֵּׂכֶל הַהוּא הַפּועֵל. וְתֵכֶף לָזֶה תַּעֲלֶה בְיָדְךָ מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַשִּׁפְלוּת וְהַכְּנִיעָה וְכָל מִדָּה מְעֻלָּה, עִם הַהַגְדָּלָה לַסִּבָּה הָרִאשׁונָה. לא כְדֵי שֶׁיָּחְנְךָ רְצונו וְלא לְהָסִיר מֵעָלֶיךָ קִצְפּו, אֲבָל בַּעֲבוּר הַהִדַּמּוּת אֶל הַשֵּׂכֶל הַפּועֵל בִּבְחִינַת הָאֱמֶת, וְסִפּוּר כָּל דָּבָר בְּמַה שֶּׁהוּא רָאוּי לו, וְהַאֲמָנָתו כַּאֲשֶׁר הוּא, וְאֵלֶּה הֵם מִמִּדּות הַשֵּׂכֶל.

וְכַאֲשֶׁר תִּהְיֶה עַל הַתְּכוּנָה הַזּאת מִן הָאֱמוּנָה, אַל תָּחוּשׁ עַל אֵיזה תורָה תִּהְיֶה, וּבְאֵיזה דָת וּבְאֵיזֶה מַעֲשֶׂה וּבְאֵיזֶה דִבּוּר וּבְאֵיזֶה לָשׁון אַתָּה מְרומֵם. או בְדֵה לְעַצְמְךָ דָת לְעִנְיַן הַכְּנִיעָה, וּלְרומֵם וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהַנְהָגַת מִדּותֶיךָ וּבֵיתְךָ וְאַנְשֵׁי מְדִינָתְךָ, אִם הֵם סומְכִים עָלֶיהָ, או קַח לְךָ לְדָת הַנִּמּוּסִים הַשִּׂכְלִיִּים אֲשֶׁר חִבְּרוּ הַפִּילוסופִים, וְשִׂים מְגַמָּתְךָ וְכַוָּנָתְךָ זךְ נַפְשֶׁךָ. וּכְלָלו שֶׁל דָּבָר – בַּקֵּשׁ זךְ הַלֵּב בְּאֵיזֶה אפֶן שֶׁיִּתָּכֵן לְךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּבִין כְּלָלֵי הַחָכְמות עַל אֲמִתָּתָם. וְאָז תַּגִּיעַ אֶל בַּקָּשָׁתְךָ, רְצונִי לומַר: הַהִדָּבֵק בָּרוּחָנִי, רְצונִי לומַר – הַשֵּׂכֶל הַפּועֵל. וְאֶפְשָׁר שֶׁיְּנַבֵּא אותְךָ וְיודִיעֲךָ הָעֲתִידות בַּחֲלומות אֲמִתִּיִּים וּמַרְאות נֶאֱמָנות.

תשובה לפילוסוף

ב. אָמַר הַכּוּזָרִי: רואֶה אֲנִי דְבָרֶיךָ מַסְפִּיקִים, אַךְ אֵינָם מְפִיקִים לִשְׁאֵלָתִי, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יודֵעַ בְּעַצְמִי כִּי נַפְשִׁי זַכָּה וּמַעֲשַׂי יְשָׁרִים לִרְצון הַבּורֵא, וְעִם כָּל זֶה הָיְתָה תְשׁוּבָתִי כִּי הַמַּעֳשֶׂה הַזֶה אֵינֶנּוּ נִרְצֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכַּוָּנָה רְצוּיָה, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא נִרְצֶה בְעַצְמוּתו לא כְפִי הַמַּחֲשָׁבות. וְאִם אֵינֶנּוּ כֵן, מַה לֶּאֱדום וּלְיִשְׁמָעֵאל שֶׁחִלְּקוּ הַיִּשּׁוּב נִלְחָמִים זֶה בָזֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם זִכָּה נַפְשׁו וְכַוָּנָתו לֵאלהִים וְנִבְדָּל וְנִפְרָשׁ וְצָם וּמִתְפַּלֵּל וְהולֵךְ, וּמְגַמָּתו לַהֲרג אֶת חֲבֵרו, וְהוּא מַאֲמִין שֶׁהֲרִיגָתו צְדָקָה גְדולָה וְקוּרְבָה אֶל הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ. וְנִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, וְכָל אֶחָד מַאֲמִין כִּי הֲלִיכָתו אֶל גַּן עֵדֶן. וְהַאֲמֵן לִשְׁנֵיהֶם זֶה דָבָר שֶׁלּא יִתָּכֵן אֵצֶל הַשֵּׂכֶל.

ג. אָמַר הַפִּילוסוף: אֵין בְּדַת הַפִּילוסופִים הֲרִיגַת אֶחָד מֵאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁמְּגַמָּתָם הַשֵּׂכֶל.

ד. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיזֶה דָבָר שֶׁהוּא נוטֶה מִן הָאֱמֶת אֵצֶל הַפִּילוסופִים, גָּדול מֵאֱמוּנָתָם שֶׁהָעולָם חָדָשׁ, וְשֶׁהוּא נִבְרָא בְשֵׁשֶׁת יָמִים, וְשֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁונָה מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, עִם הָרומְמוּת שֶׁמְּרומְמִים אותו הַפִּילוסופִים מִידִיעַת הַחֶלְקִיּות. וְעִם זֶה הָיָה רָאוּי כְּפִי מַעֲשֵׂה הַפִּילוסופִים וְחָכְמָתָם וַאֲמִתָּתָם וְהִשְׁתַּדְּלוּתָם, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּבוּאָה יְדוּעָה בָהֶם וְנִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, מִפְּנֵי הִדָּבְקָם בָּרוחֲנִיּות, וְשֶׁיְּסֻפַּר עֲלֵיהֶם נִפְלָאות וְנורָאות וְכָבוד וּגְדֻלָּה. וַאֲנַחְנוּ רואִים הַחֲלומות הַנֶּאֱמָנִים לְמִי שֶׁלּא הִתְעַסֵּק בְּחָכְמָה וְלא בְּזִכּוּךְ נַפְשׁו, וְנִמְצָא הֵפֶךְ זֶה בְּמִי שֶׁטָּרַח בָּהּ. וְזֶה מורֶה כִּי יֵשׁ לַדָּבָר הָאֱלהִי וְלַנְּפָשׁות סוד אַחֵר זוּלַת מַה שֶּׁזָּכַרְתָּ, אַתָּה הַפִּילוסוף:

אַחַר כָּךְ אָמַר הַכּוּזָרִי בְלִבּו: אֶשְׁאַל אֱדום וְיִשְׁמָעִאל, כִּי אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הוּא הַנִּרְצֶה מֵאֵין סָפֵק. אֲבָל הַיְּהוּדִים דַּי לִי בְמַה שֶׁהוּא נִרְאֶה מִשִּׁפְלוּתָם וּמִעוּטָם, וְשֶׁהַכּל מואֲסִים אותָם.

אמונת הנצרות

וְקָרָא לְחָכָם מֵחַכְמֵי אֱדום וְשָאַל אותו עַל חָכְמָתו וּמַעֲשֵׂהוּ.
וְאָמַר לו: "אֲנִי מַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הַנִּבְרָאות, וּבְקַדְמוּת הַבּורֵא יִתְבָּרָךְ, וְשֶׁהוּא בָרָא הָעולָם כֻּלּו בְשֵׁשֶׁת יָמִים.
וְשֶׁכָּל הַמְדַבְּרִים צֶאֱצָאֵי אָדָם וְאַחֲרֵי כֵן צֶאֱצָאֵי נחַ, וְאֵלָיו הֵם מִתְיַחֲסִים כֻּלָּם.
וְשֶׁיֵּשׁ לַבּורֵא הַשְׁגָּחָה עַל הַבְּרוּאִים וְהִדַּבְּקוּת בַּמְדַבְּרִים, וְקֶצֶף וְרַחֲמִים וְדִבּוּר וְהֵרָאות וְהִגָּלות לִנְבִיאָיו וַחֲסִידָיו, וְהוּא שׁוכֵן בְּתוךְ רְצוּיָיו מֵהֲמונֵי בְנֵי אָדָם.

וּכְלָלו שֶׁל דָּבָר, בְּכָל מַה שֶׁבָּא בַּתּורָה וּבְסִפְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין סָפֵק בַּאֲמִתָּתָם, בַּעֲבוּר פִּרְסוּמָם וְהַתְמָדָתָם וְהִגָּלותָם בַּהֲמונִים גְּדולִים.
וּבְאַחֲרִיתָם וּבְעִקְּבותָם נִגְשְׁמָה הָאֱלהוּת, וְהָיָה עֻבָּר בְּרֶחֶם בְּתוּלָה מִנְּשִׂיאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה אותו אֱנושִׁי-הַנִּרְאֶה, אֱלהִי-הַנִּסְתָּר, נָבִיא שָׁלוּחַ בַּנִּרְאֶה, אֱלוהַּ שָׁלוּחַ בַּנִּסְתָּר, וְהוּא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא בֶּן-אֱלהִים, וְהוּא הָאָב וְהַבֵּן וְהוּא רוּחַ הַקּדֶשׁ, וַאֲנַחְנוּ מְיַחֲדִים אֲמִתָּתו, וְאִם נִרְאֶה עַל לְשׂונֵנוּ הַשִּׁלּוּשׁ. נַאֲמִין בּו וּבְשִׁכְנו בְתוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָבוד לָהֶם, כַּאֲשֶׁר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלהִי נִדְבָּק בָּהֶם, עַד שֶׁמָּרוּ הֲמונֵיהֶם בַּמָּשִׁיחַ הַזֶּה וְתָלוּהוּ, וְשָׁב הַקֶּצֶף מַתְמִיד עֲלֵיהֶם וְעַל הֲמונָם, וְהָרָצון – לַיְחִידִים הַהולְכִים אַחֲרֵי הַמָּשִׁיחַ, וְאַחֲרֵי כֵן לָאֻמּות הַהולְכִים אַחֲרֵי הַיְחִידִים הָאֵלֶּה, וְאֲנַחְנוּ מֵהֶם.
וְאִם לא נִהְיֶה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ יותֵר רְאוּיִים שֶׁנִּקָרֵא בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הולְכִים אַחֲרֵי דִבְרֵי הַמָּשִׁיחַ. וַחֲבֵרָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, בִּמְקום הַשְּׁבָטִים. וְאַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ עַם רַב מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשְּנֵים עָשָׂר הָהֵם וְהָיוּ כְּמַחְמֶצֶת לְאֻמַּת הַנּוצְרִים, וְהָיִינוּ אָנוּ רְאוּיִים לְמַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה לָנוּ הַגְּבוּרָה וְהָעָצְמָה בָאֲרָצות. וְכָל הָאֻמּות נִקְרָאות אֶל הָאֱמוּנָה הַזּאת, וּמְצֻוִּים לְהִדָּבֵק בָּה וּלְגַדֵּל וּלְרומֵם לַמָּשִׁיחַ וּלִגַדֵּל אֶת עֵצו אֲשֶׁר נִתְלָה עָלָיו וְהַדּומֶה לָזֶה. וְדִינֵינוּ וְחֻקֵּינוּ מִמִּצְות שִׁמְעון הֶחָבֵר, וְחֻקִּים מִן הַתּורָה אֲשֶׁר אָנוּ לומְדִים אותָה וְאֵין סָפֵק בַּאֲמִתָּתָה. וְשֶׁהִיא מֵאֵת הָאֱלהִים, וּכְבָר בָּא בָּאֶוַנְגִּליון בְּדִבְרֵי הַמָּשִׁיחַ:

"לא בָאתִי לִסְתּור מִצְוָה מִמִּצְות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה נְבִיאָם
אֲבָל בָּאתִי לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם".

תשובה לנוצרי

ה. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין בְּכָאן מָקום לִסְבָרָא, אַךְ הַסְּבָרָא מְרַחֶקֶת רב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּתְאַמֵּת הָרְאָיָה וְהַנִּסָּיון, עַד שֶׁיַּאֲמִין בּו כָל הַלֵּב וְלא יִמְצָא דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְהַאֲמִין בְּזוּלַת מַה שֶּׁנִּתְבָּרֵר אֶצְלו, יִתְחַכֵּם לַהַקָּשָׁה וִינַהֲלָה לְאַט עַד שֶׁיְּקָרֵב הָרִחוּק הַהוּא, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַטִּבְעִיִּים בַּכּחות הַמֻּפְלָאִים אֲשֶׁר הֵם רואִים, שֶׁאִם יְסֻפַּר לָהֶם עֲלִיהֶם מִבְּלִי רְאותָם, מַכְחִישִׁים אותָם, וְכַאֲשֶׁר רואִים אותָם, מִתְחַכְּמִים וְשָׂמִים לָהֶם סִבּות מִן הַכּוכָבִים וְהָרוּחֲנִיּות וְלא יִדְחוּ הָרְאוּת. אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי מוצֵא דַעְתִּי נוחָה לְקַבֵּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲדָשִׁים לִי וְלא גֻדַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, וְחובָה עָלַי לַחֲקר בִּשְׁלֵמוּת.

אמונת המוסלמי

וְאַחַר כָּךְ קָרָא לְחָכָם מֵחַכְמֵי יִשְׁמָעֵאל וְשָׁאַל אותו עַל חָכְמָתו וּמַעֲשֵׂהוּ.

וְאָמַר לו: אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים הָאַחְדּוּת וְהַקַּדְמוּת לֵאלהִים ית', וְהַחִדּוּשׁ לָעולָם, וְהַיַּחַס אֶל אָדָם וְנחַ, וְנַרְחִיק הַגַּשְׁמוּת בִּכְלָל, וְאִם יֵרָאֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר בִּדְבָרֵינוּ, נְפָרְשֵׁהוּ וְנאמַר כִּי הוּא דֶרֶךְ הַעֲבָרָה וְקֵרוּב, עִם הודָאָתֵנוּ, כִּי סֵפֶר תּורָתֵנוּ דִבְרֵי אֱלהִים, וְהוּא בְעַצְמו מופֵת, הִתְחַיַּבְנוּ בְקִבּוּלו בַּעֲבוּר עַצְמו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָדָם יָכול לְחַבֵּר סֵפֶר אַחֵר כָּמוהוּ, וְלא כְּפַרְשָׁה אַחַת מִפַּרְשָׁיותָיו.
וְשֶׁנְּבִיאֵנוּ הוּא חותַם הַנְּבִיאִים וּמְבַטֵּל כָּל תּורָה שֶׁקָּדְמָה, וְקורֵא כָל הָאֻמּות אֶל תּורַת יִשְׁמָעֵאל, וּגְמוּל הַשּׁומְעו הֲשָׁבַת רוּחו אֶל גּוּפו בְגַן עֵדֶן, וּנְעִימות, לא יֶחְסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׁגָּל וְכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁו, וְענֶשׁ הַמַּמְרֶה הֲלִיכָתו אֶל אֵשׁ, וְלא יִתַּמּוּ יִסּוּרָיו לְעולָם.

תשובה למוסלמי

ו. אָמַר לו הַכּוּזָרִי: מִי שֶׁרוצִין לְיַשֵּׁר אותו בִדְבַר הָאֱלהִים וּלְבָרֵר אֶצְלו כִּי הָאֱלהִים מְדַבֵּר עִם בָּשָׂר וָדָם וְהּוא מַרְחִיק זֶה, צָרִיךְ לְבָרֵר אֶצְלו דְבָרִים מְפֻרְסָמִים שֶׁאֵין מִדְחֶה לָהֶם, וּבְיותֵר רָאוּי שֶׁיְּאֻמַּת אֶצְלו כִּי הַבּורֵא דִבֵּר עִם אָדָם. וְאִם סֵפֶר תּורַתְכֶם מופֵת לָכֶם, וְהוּא בִלְשון עַרְבִי, אֵין מַכִּיר מופְתו וְהָאות שֶׁלּו לועֵז כָּמונִי. וְכַאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְאָזְנַי, אֵינֶנִּי מַבְדִּיל בֵּינו וּבֵין זוּלָתו מִלְּשׁון הָעַרְבִי.

האם הקשר עם הבורא אפשרי

ז. אָמַר לו הֶחָכָם: וּכְבָר נִרְאוּ עַל יָדו מופְתִים, אַךְ לא הוּשְׂמוּ לְאות בְּקִבּוּל תּורָתו.

ח. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין הַדַּעַת נוחָה לְהודות שֶׁיֵּשׁ לַבּורֵא חֶבְרָה עִם בָּשָׂר וָדָם, כִּי אִם בְּמופֵת שֶׁמְּהַפֵּךְ בּו טֶבַע הַדְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע כִּי זֶה לא יוּכלַ עָלָיו אֶלָּא מִי שֶׁבָּרָא הַדְּבָרִים מֵאַיִן, וְשֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן הַהוּא לִפְנֵי הֲמונִים, יִרְאוּהוּ בְעֵינֵיהֶם וְלא יַגִּיעֵם בְּסִפּוּר וּבְקַבָּלָה, וְשֶׁיַּחְקְרוּ עַל הַדָּבָר וְיִבְחָנוּהוּ בְחִינָה אַחַר בְּחִינָה, עַד שֶׁלּא יִפּל בְּלֵב אָדָם סָפֵק כִּי יֶשׁ-בּו צַד דִּמְיון או צַד כְּשָׁפִים, וְיותֵר רָאוּי שֶׁתְּקַבֵּלְנָה הַנְּפָשׁות הַדָּבָר הַגָּדול הַזֶּה, שֶׁבּורֵא הָעולָם הַזֶּה וְהָעולָם הַבָּא וְהַשָּׁמַיִם וְהַמְּאורִים יִתְחַבֵּר אֶל הַחמֶר הַנִּבְזֶה הַזֶּה, רְצונִי לומַר: הָאָדָם, וְשֶׁיְּדַבֵּר עִמּו וִימַלֵּא מִשְׁאֲלותָיו וְיַעֲשֶׂה בַקָּשׁותָיו.

ט. אָמַר הֶחָכָם: וַהֲלא סֵפֶר תּורָתֵנוּ מָלֵא מְדִּבְרֵי משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מִדְחֶה בְּמַה שֶׁעָשָׂה בְּפַרְעה וְשֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם וְהִצִּיל אֶת בְּחִירָיו, וְטִבַּע אֵת אֲשֶׁר קָצַף עֲלֵיהֶם, וְהורִיד לָהֶם הַמָּן וְהַשְּׂלָיו אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשֶׁדִּבֵּר עִם משֶׁה בְּהַר סִינַי וְהֶעֱמִיד הַשֶּׁמֶש לִיהושֻׁעַ וְעָזַר אותו עַל הַגִּבּורִים, וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה קדֶם לָכֵן מִן הַמַּבּוּל וּמַהְפֵּכַת סְדום וַעֲמורָה.
הֲלא זֶה דָבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם וְאֵין בְּכָל זֶה צַד סְבָרָא שֶׁהָיָה בְתַחְבּוּלָה, וְלא בְדִמְיון.

י. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רואֶה שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לִשְׁאל לַיְּהוּדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁאֵרִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רואֶה שֶׁהֵם הַטְּעָנָה כִּי יֵשׁ לַבּורֵא תּורָה בָאָרֶץ.

החבר היהודי

אַחַר כֵּן קָרָא חָכָם מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים וְשָׁאַל אותו עַל אֱמוּנָתו.
יא. אָמַר לו הֶחָבֵר: אֲנַחְנוּ מַאֳמִינִים בֵּאלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הַמּוצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאותות וּבְמופְתִים וּבְמַסּות, וְהַמְכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר, וְהַמַּנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחַר אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְהַיַּרְדֵּן בְּמופְתִים גְּדולִים, וְשָׁלַח משֶׁה בְתורָתו, וְאַחַר כָּךְ כַּמָּה אַלְפֵי נְבִיאִים אַחֲרָיו מַזְהִירִים עַל תּורָתו, מְיַעֲדִים בִּגְמוּל טוב לְשׁומְרָהּ, וְענֶשׁ קָשֶׁה לַמַּמְרֶה אותָהּ. וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּורָה, וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים.

יב. אָמַר הַכּוּזָרִי: מַסְכִּים הָיִיתִי שֶׁלּא אֶשְׁאַל יְהוּדִי מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי אִבּוּד זִכְרָם וְחֶסְרון עֲצָתָם, כִּי הַשִּׁפְלוּת וְהַדַּלּוּת לא עָזְבוּ לָהֶם מִדָּה טובָה.
וַהֲלא הָיָה לְךָ לומַר, הַיְּהוּדִי, כִּי אַתָּה מַאֲמִין בְּבורֵא הָעולָם, וּמְסַדְּרו וּמַנְהִיגו, וּבְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ וְהִטְרִיפְךָ וְהַדּומֶה לַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הֵם טַעֲנַת כָּל מִי שֶׁיֶּשׁ-לו דָת, וּבַעֲבוּרָהּ הוּא רודֵף הָאֱמֶת, לְהִדַּמּות לַבּורֵא בְּצִדְקו וּבְחָכְמָתו:

יג. אָמַר הֶחָבֵר: זֶה שֶׁאַתָּה אומֵר, הִיא הַדָּת הַהֶקֵּשִׁית הַמִּנְהָגִית, מֵבִיא אֵלֶיהָ הָעִיּוּן, וְנִכְנָסִים בָּהּ סְפֵקות רַבּות. וְאִם תִּשְׁאַל הַפִּילוסופִים עָלֶיהָ אֵינְךָ מוצֵא אותָם מַסְכִּימִים עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד וְלא עַל דַּעַת אֶחָת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם טְעָנות, יֵשׁ מֵהֶם מַה שֶּׁהֵם יְכולִים לְהַעֲמִיד מופֵת, וּמֵהֶם מַה שֶּׁיַּסְפִּיקוּ בָם, וּמֵהֶם מַה שֶּׁלּא יַסְפִּיקוּ בָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַעֲמִידוּ בָם מופֵת.

יד. אָמַר הַכּוּזָרִי: רואֶה אֲנִי דְבָרֶיךָ, הַיְּהוּדִי, טוב מִפְּתִיחָתו, וַאֲנִי רוצֶה עַתָּה שֶׁאוסִיף לְדַבֵּר עִמָּךְ.

טו. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל פְּתִיחַת דְּבָרַי הִיא הַמּופֵת, וְעוד כִּי הִיא הָרְאָיָה אֵין צָרִיךְ עִמָּהּ לא רְאָיָה וְלא מופֵת.

טז. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ הוּא זֶה?

יז. אָמַר הֶחָבֵר: תֵּן לִי רְשׁוּת לְהַקְדִּים לְךָ הַקְדָּמות, כִּי אֲנִי רואֶה דְבָרַי כְּבֵדִים עָלֶיךָ וְנִקְלִים בְּעֵינֶיךָ:

יח. אָמַר הַכּוּזָרִי: הַקְדֵּם הַקְדָּמותֶיךָ וְאֶשְׁמָעֵם.

משל מלך הודו

יט. אָמַר הֶחָבֵר: אִלּוּ הָיוּ אומְרִים לְךָ כִּי מֶלֶךְ הדּוּ אִישׁ חֶסֶד, רָאוּי לְרומְמו וְלָתֵת כָּבוד לִשְׁמו וּלְסַפֵּר מַעֲשָׂיו בְּמַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ מִצֶּדֶק אַנְשֵׁי אַרְצו וּמִדּותָם הַטּובות, וְשֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, הֶהָיִיתָ חַיָּב בָּזֶה?

כ. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ הָיִיתִי חַיָּב בּו, וַאֲנִי מְסֻפָּק אִם צֶדֶק אַנְשֵׁי הדּוּ מֵעַצְמָם וְאֵין לָהֶם מֶלֶךְ, או צִדְקָתָם מֵחֲמַת מַלְכָּם, או אִם מִשְּׁנֵי הַפָּנִים יָחַד.

כא. אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם הָיוּ בָאִים אֵלֶיךָ שְׁלוּחָיו בִּתְשׁוּרות הֻדִּיּות, אֵינְךָ מִסְתַּפֵּק שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים אֶלָּא בְאֶרֶץ הדּוּ בְּאַרְמְנות הַמְּלָכִים, בִּכְתָב מְפֻרְסָם שֶׁהוּא מֵאִתּו, וְעִמּו רְפוּאות שֶׁהֵן רופְאות אותְךָ מֵחָלְיְךָ, וְשׁומְרות עָלֶיךָ בְּרִיאוּתְךָ, וְסַמֵּי הַמָּוֶת לְשׂונְאֶיךָ וְהַנִּלְחָמִים בְּךָ, שֶׁאַתָּה יוצֵא לָהֶם בָּהֶם וּמֵמִית אותָם מִבְּלִי כְלֵי מִלְחָמָה, הֶהָיִיתָ חַיָּב לִהְיות סָר אֶל מִשְׁמַעְתּו וְאֶל עֲבודָתו?

כב. אָמַר הַכּוּזָרִי: כֶּן-הוּא, וְהָיָה הַסָּפֵק הָרִאשׁון סָר מִמֶּנִּי אִם יֵשׁ לְאַנְשֵׁי הדּוּ מֶלֶךְ אִם לא, וְהָיִיתִי אָז מַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתו וּדְבָרו נוגְעִים אֵלָי.

כג. אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם יִשְׁאָלְךָ הַשּׁואֵל עָלָיו בְּמַה תְּתָאֵר אותו?

כד. אָמַר הַכּוּזָרִי: בִּתְאָרִים אֲשֶׁר הִתְבָּרְרוּ אֶצְלִי לָעָיִן, וַאֲחַבֵּר אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ סָפֵק אֶצְלִי וְהִתְבָּרְרוּ בְאֵלֶּה הָאַחֲרונִים.

כה. אָמַר הֶחָבֵר: עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הֲשִׁיבותִיךָ כַאֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי. וְכֵן פָּתַח משֶׁה לְדַבֵּר עִם פַּרְעה כְּשֶׁאָמַר לו: אֱלהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיך (שמות ז,טז), רְצונו לומַר: אֱלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְפֻרְסָם אֵצֶל הָאֻמּות, וְכִי הִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבַר הָאֱלהִים וְהִנְהִיג אותָם וְעָשָׂה לָהֶם נִפְלָאות, וְלא אָמַר: אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ. וְלא: בּורְאִי וּבורַאֲךָ, וְכֵן פָּתַח אֱלהִים דְּבָרָיו אֶל הֲמון יִשְׂרָאֵל: "אָנכִי יְיָ אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר הוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), וְלא אָמַר: "אֲנִי בּורֵא הָעולָם וּבורַאֲכֶם".
וְכֵן פָּתַחְתִּי לְךָ מֶלֶךְ הַכּוּזָר כַּאֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי עַל אֱמוּנָתִי, הֲשִׁיבותִיךָ מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב בּו וְחַיָּבִין בּו כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְבָּרֵר אֶצְלָם הַמַּעֲמָד הַהוא בִּרְאוּת עֵינֵיהֶם וְאַחַר כֵּן הַקַּבָּלָה הַנִּמְשֶׁכֶת שֶׁהִיא כְמַרְאֵה הָעָיִן:

ההבדל בין היהודי והגוי

כו. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רואֶה שֶׁתּורַתְכֶם אֵינָה נְתוּנָה כִּי אִם לָכֶם.

כז. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא, וְכָל הַנִּלְוָה אֵלֵינוּ מִן הָאֻמּות בִּפְרָט יַגִּיעֵהוּ מִן הַטּובָה אֲשֶׁר יֵיטִיב הַבּורֵא אֵלֵינוּ, אַךְ לא יִהְיֶה שָׁוֶה עִמָּנוּ. וְאִלּוּ הָיָה חִיּוּב הַתּורָה מִפְּנֵי שֶׁבְּרָאָנוּ הָיָה שָׁוֶה בָּהּ הַלָּבָן וְהַשָּׁחור, כִּי הַכּל בְּרִיאותָיו. אַךְ הַתּורָה מִפְּנֵי שֶׁהוצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִתְחַבְּרוּת כְּבודו אֵלֵינוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִקְרָאִים הַסְּגֻלָּה מִבְּנֵי אָדָם.

כח. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רואֶה אותְךָ מִתְהַפֵּךְ, הַיְּהוּדִי, וּכְבָר שָׁב דְּבָרְךָ רָזֶה אַחַר שֶׁהָיָה שָׁמֵן:

כט. אָמַר הֶחָבֵר: בֵּין רָזֶה בֵין שָׁמֵן – הַרְחֶב-לִי לִבְּךָ עַד שֶׁאֲפָרֵשׁ אותו.

ל. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱמר מַה שֶּׁתִּרְצֶה.

לא. אָמַר הֶחָבֵר: בְּדִין הָעִנְיָן הַטִּבְעִי נִתְחַיֵּב לְקִיחַת הַמָּזון, וְהַגִּדּוּל וְהַהולָדָה, וְכחותָם וְכָל תְּנָאֵיהֶם. וְהִתְיַחֵד בָּזֶה הַצֶּמַח וּבַעֲלֵי הַחַיִּים מִבַּלְעֲדֵי הָאֲדָמָה וְהָאֲבָנִים וְהַמּוצָאִים וְהַיְסודות:

לב. אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה כְלָל שֶׁצָּרִיךְ לִפְרט אותו, אֲבָל אֱמֶת הוּא.

לג. אָמַר הֶחָבֵר: וּבָעִנְיָן הַנַּפְשִׁי הִתְיַחֲדוּ בַעֲלֵי הַחַיִּים כֻּלָּם, וְנִתְחַיְּבוּ מִמֶּנּוּ תְנוּעות וַחֲפָצִים וּמִדּות וְחוּשִׁים נִרְאִים וְנִסְתָּרִים וְזוּלַת אֵלֶּה.

לד. אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה אֵין דֶּרֶךְ לִדְחותו.

לה. אָמַר הֶחָבֵר: וּבְדִין הָעִנְיָן הַשִּׂכְלִי הִתְיַחֵד הַמְדַבֵּר מִכָּל הַחַיִּים. וְהִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ תִקּוּן הַמִּדּות וְהַמָּעון וְהַמְּדִינָה וְהָיוּ הַנְהָגות וְנִמּוּסִים מִנְהָגִיִּים.

לו. אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה אֱמֶת.

לז. אָמַר הֶחָבֵר: וְאֵיזו מַדְרֵגָה אַתָּה חושֵׁב לְמַעְלָה מִזּאת?

לח. אָמַר הַכּוּזָרִי: מַעֲלַת הַחֲכָמִים הַגְּדולִים.

לט. אָמַר הֶחָבֵר: אֵינִי רוצֶה לומַר אֶלָּא מַעֲלָה תַפְרִיד אֶת בְּעָלֶיהָ פְּרִידָה עַצְמִית, כְּהִפָּרֵד הַצֶּמַח מִן הַדּומֵם וְהִפָּרֵד אָדָם מִן הַבְּהֵמָה, אֲבָל הַפְּרִידָה בְּרב וּמְעַט אֵין לָהּ תַּכְלִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פְּרִידָה מִקְרִית, וְאֵינָה מַעֲלָה עַל דֶּרֶךְ אֱמֶת.

מ. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין מַעֲלָה בַמֻּרְגָּשִׁים יְתֵרָה עַל מַעֲלַת בְּנֵי אָדָם.

מא. אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיָּבא בָאֵשׁ וְלא יֻזַּק בּו, וְיַעֲמד מִבְּלִי מַאֲכָל וְלא יִרְעַב, וְיִהְיֶה לְפָנָיו זהַר שֶׁאֵין הָעַיִן יְכולָה לְהִסְתַּכֵּל בּו, וְלא יֶחֱלֶה וְלא יֶחֱלַשׁ, וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית יָמָיו, יָמוּת לִרְצונו, כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל מִטָּתו לִישׁון, וְיִישַׁן בְּעֵת יָדוּעַ וּבְשָׁעָה יְדוּעָה, עִם יְדִיעַת הֶעָבַר וְהֶעָתִיד, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה, הֲלא הַמַּעֲלָה הַזּאת נִפְרֶדֶת בְּעַצְמָהּ מִמַּעֲלַת בְּנֵי אָדָם.

מב. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל הַמַּעֲלָה הַזּאת אֱלהִית מַלְאֲכוּתִית אִם הִיא נִמְצֵאת, וְזֶה מִדִּין הָעִנְיָן הָאֱלהִי לא מִן הַשִּׂכְלִי וְלא מִן הַנַּפְשִׁי וְלא מִן הַטִּבְעִי.

מג. אָמַר הֶחָבֵר: אֵלֶּה קְצָת תָּאֳרֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר אֵין עָלָיו חולֵק, אֲשֶׁר נִרְאָה עַל יָדו לֶהָמון הִתְחַבְּרוּת הַדָּבָר הָאֱלהִי בָהֶם וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱלוהַּ מַנְהִיגָם כִּרְצונו וּכְפִי עֲבודָתָם וְהַמְרותָם, וְהִגִּיד לָהֶם הַנֶּעְלָם, וְהודִיעַ אֵיךְ הָיָה חִדּוּשׁ הָעולָם וְיַחַס בְּנֵי אָדָם קדֶם הַמַּבּוּל, הֵיאַךְ נִתְיַחֲסוּ אֶל אָדָם וְהֵיאַךְ הָיָה הַמַּבּוּל וְיַחַס הַשִּׁבְעִים אֻמּות אֶל שֵׁם חָם וְיֶפֶת בְּנֵי נחַ, וְהֵיאַךְ נִפְרְדוּ הַלְּשׁונות, וְאֵיפה שָׁכְנוּ, וְהֵיאַךְ צָמְחוּ הַמְּלָאכות וּבִנְיַן הַמְּדִינות וּשְׁנֵי הָעולָם מֵאָדָם וְעַד עָתָּה.

ערכה של הקבלה (המסורת)

מד. אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה תֵמַהּ, אִם יֵשׁ אֶצְלְכֶם מִנְיָן בָּרוּר מִבְּרִיאַת הָעולָם.

מה. אָמַר הֶחָבֵר: בּו אָנּו מונִים, וְאֵין בֵּין הַיְּהוּדִים בָּזֶה מַחֲלקֶת מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ.

מו. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכַמָּה אַתֶּם מונִים הַיּום?

מז. אָמַר הֶחָבֵר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאות. וּפְרָטָם מְבאָר מִימות אָדָם וְשֵׁת וֶאֱנוש עַד נחַ, עַד שֵׁם וְעֵבֶר אֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב עַד משֶׁה. וְאֵלֶּה מִפְּנֵי הִתְחַבְּרוּתָם הָיוּ לֵב אָדָם וּסְגֻלָּתו, וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ בָנִים כַּקְּלִיּפות, אֵינָם דּומִים לָאָבות וְלא הִתְחַבֵּר בָּהֶם הָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְנִמְנָה הַמִּנְיָן לְאֵלֶּה הָאֱלהִיִּים וְהָיוּ יְחִידִים וְלא רַבִּים, עַד שֶׁהולִיד יַעֲקב אָבִינוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כֻּלָּם רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְשָׁבָה הָאֱלהוּת בְּקָהָל רַב וּבָהֶם הָיָה הַמִּנְין. וַאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מִנְיַן שְׁנֵי הַקַּדְמונִים מִמּשֶׁה, וְנֵדַע מַה שֶּׁיֵשׁ מִמּשֶׁה וְעַד עָתָּה.

מח. אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה הַפְּרָט מַרְחִיק הַמַּחֲשָׁבָה הָרָעָה מִן הַלֵּב מֵהַכָּזָב וְהַהַסְכָּמָה. כִּי דָבָר כָּזֶה אִי אֶפְשָר שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו עֲשָׂרָה מִבְּלִי שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וִיגַלּוּ סוד הַסְכָּמָתָם, או יִדְחוּ דִבְרֵי מִי שֶׁיִּרְצֶה לְבָרֵר אֶצְלָם דָּבָר כָּזֶה, כָּל שֶׁכֵּן הֲמונִים רַבִּים, וְהַמִּנְיָן קָרוב, אֵין הַכָּזָב וְהַשֶּׁקֶר יָכול לְהִכָּנֵס עָלָיו.

מט. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַצְמו הָיָה בְדור הַפְּלָגָה, וְנִשְׁאַר הוּא וּקְרובָיו בִּלְשׁון עֵבֶר אֲבִי אָבִיו וְלָזֶה נִקְרָא עִבְרִי. וּבָא משֶׁה אַחֲרָיו לְאַרְבַּע מֵאות שָׁנָה, וְהָעולָם מָלֵא מֵחָכְמַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבָא אֶל פַּרְעה, וְחַכְמֵי מִצְרַיִם וְחַכְמֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּסְכִּימִים לו וְהַחוקְרִים עָלָיו, עַל אֲשֶׁר לא הֶאֱמִינוּ לו אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַבּורֵא מְדַבֵּר עִם אָדָם, עַד שֶׁהִשְׁמִיעָם דְּבָרָיו בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. כֵּן הָיוּ עַמּו עִמּו, וְלא מִסִּכְלוּתָם אֲבָל מֵחָכְמָתָם, מִיִּרְאָתָם תַּחְבּוּלוּת הַחָכְמות הַשָּׁמַיְמִיּות וְזוּלָתָם, מֵאֲשֶׁר לא יַעַמְדוּ לַמֶּחְקָר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּמו הַדָּבָר הַמְזֻיָּף, וְהָעִנְיָן הָאֱלהִי כַּזָּהָב הַמְזֻקָּק הולֵךְ וּמוסִיף, דִּינָר אַחַר דִּינָר. וְאֵיךְ יַעֲלֶה בַדַּעַת שֶׁיְּדֻמֶּה אֶצְלָם כִּי הַלְּשׁונות אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם כַּחֲמֵשׁ מֵאות שָׁנָה הָיוּ לְשׁון עֵבֶר לְבַדָּהּ וְנִפְלְגָה בְּבָבֶל בִּימֵי פֶלֶג, וְיַחַס אֻמָּה כָךְ וְכָךְ אֶל שֵׁם, וְאֻמָּה כָךְ וְכָךְ אֶל חָם, וְאַרְצותָם כָּךְ. הֲיִתָּכֵן לְאָדָם הַיּום לְאַמֵּת אֶצְלֵנוּ כָזָב בְּיַחַס אֻמּות מְפֻרְסָמות וּבְדִבְרֵיהֶם וּבִלְשׁונותָם וְיִהְיֶה הַדָּבָר פָּחות מֵחֲמֵשׁ מֵאות שָׁנָה?

נ. אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה לא יִתָּכֵן, וְאֵיךְ יִתָּכֵן זֶה וַאֲנַחְנוּ מוצְאִים הַחָכְמות בִּכְתָב יְדֵי מְחַבְּרֵיהֶם מֵחֲמֵשׁ מֵאות שָׁנָה, וְסִפּוּר מִי שֶׁהָיָה הַיּום חֲמֵשׁ מֵאות שָׁנָה לא יַעֲבר הַכָּזָב עַל נִגְלותָיו, כְּמו הַיְחָסִים וְהַלְּשׁונות וְהַכְּתִיבות.

נא. אָמַר הֶחָבֵר: וְהֵיאַךְ לא הָיוּ חולְקִים עַל משֶׁה בְּמַה שֶּׁאָמַר, וְהָיוּ עַמּו תובְעִים אותו. כָּל שֶׁכֵּן זוּלָתָם.

נב. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵלֶּה דְבָרִים מְקֻבָּלִים חֲזָקִים וּמְיֻסָּדִים.

הלשונות קדומות

נג. אָמַר הֶחָבֵר: הַאַתָּה רואֶה שֶׁהַלְּשׁונות קְדוּמות אֵין לָהֶן תְּחִלָּה.

נד. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל הֵם חֲדָשׁות מֻסְכָּם עֲלֵיהֶם; מורֶה עַל זֶה חִבּוּרָם מִן הַשֵּׁמות וְהַפְּעָלִים וְהַמִּלּות, וְהֵם מִן הָאותִיּות הַלְּקוּחות מִמּוצָאֵי הַדִּבּוּר.

נה. אָמַר הֶחָבֵר: הֲרָאִיתָ בּודֶה לָשׁון מִלִּבּו, או שָׁמַעְתָּ עָלָיו?

נו. אָמַר הַכּוּזָרִי: לא רָאִיתִי וְלא שָׁמַעְתִּי. וְאֵין סָפֵק שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ בְּדור מֵהַדּורות, וְלא הָיְתָה קדֶם לָשׁון שֶׁהִסְכִּימוּ עָלֶיהָ מֵהַסְכָּמַת עַם מִבִּלְתִּי עָם, עַל לָשׁון.

השבוע בן שבעה ימים

נז. אָמַר הֶחָבֵר: הֲשָׁמַעְתָּ עַל אֻמָּה שֶׁחולֶקֶת בַּשָּׁבוּעַ הַיָּדוּעַ, שֶׁהַתְחָלָתו מִיּום רִאשׁון וְהַשְׁלָמָתו בַשַּׁבָּת? הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁווּ בָזֶה אַנְשֵׁי הַצִּין עִם אַנְשֵׁי אִיֵּי הַמַּעֲרָב מִבְּלִי הַתְחָלָה וְהַקְהֵל וְהַסְכָּמָה?

נח. אָמַר הַכּוּזָרִי: לא יִתָּכֵן זֶה אֶלָּא בְהַסְכָּמָה מִן הַכּל, וְזֶה רָחוק; או שֶׁיִּהְיוּ הַמְדַבְּרִים כֻּלָּם בְּנֵי אָדָם או בְנֵי נחַ או זוּלָתָם, וְיִהְיֶה הַשָּׁבוּעַ אֶצְלָם מְקֻבָּל מֵאֲבִיהֶם.

המספר עשרה

נט. אָמַר הֶחָבֵר: זֶה רָצִיתִי. וְכֵן מִנְיַן הָעֲשָׂרָה, הִסְכִּים כָּל אָדָם עָלָיו בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב, אֵי זֶה טֶבַע יָבִיא לַעֲמד בָּעֲשָׂרָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקֻבָּל מִמַּתְחִיל בּו.

מנין אלפי שנים לבריאה

ס. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ לא יַפְגִּים עָלֶיךָ אֱמוּנָתְךָ זאת, מַה שֶּׁאומְרִים עַל אַנְשֵׁי הדּוּ, כִּי מְקומות יֵשׁ אֶצְלָם וּבִנְיָנִים, וּבָרוּר אֶצְלָם כִּי יֵשׁ לָהֶם אֶלֶף אַלְפֵי שָׁנָה.

סא. אָמַר הֶחָבֵר: הָיָה זֶה מַפְגִּים עַל אֱמוּנָתִי אִלּוּ נִמְצְאָה אֱמוּנָה מֻחְזֶקֶת, או סֵפֶר שֶׁמַּסְכִּימִים עָלָיו הַכּל מִבְּלִי מַחֲלקֶת בַּמִּנְיָן. וְלא יִמָּצֵא זֶה, אַךְ הֵם אֻמָּה מֻפְקֶרֶת וְאֵין אֶצְלָם דָּבָר בָּרוּר, וְהֵם מַכְעִיסִים אֶת אַנְשֵׁי הַתּורות בִּכְמו אֵלֶּה הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם מַכְעִיסִים אותָם בְּצַלְמֵיהֶם וֶאֱלִילֵיהֶם וְתַחְבּוּלותָם, וְאומְרִים כִּי הֵם מועִילִים לָהֶם, וּבוזִים לְמִי שֶׁאומֵר כִּי יֵשׁ אֶצְלו סֵפֶר מֵאֵת הָאֱלהִים. וְחִבְּרוּ בָזֶה סְפָרִים מְעַטִּים, חִבְּרוּם יְחִידִים מִבְּנֵי אָדָם, נִפְתֶּה בָהֶם מִי שֶׁדַּעְתּו קַלָּה, כִּקְצָת סִפְרֵי הַחובְרִים שֶׁכּותְבִים בָּהֶם מִנְיָנֵי עֲשָׂרות אַלְפֵי שָׁנִים, או כְמו סֵפֶר הָעֲבודָה הַנְּבָטִית שֶׁזּוכְרִים שָׁם שֵׁמות יַנְבּוּשָׁר וְצַגְרִית וְדוּאַנִי, וְאָמְרוּ כִּי הֵם הָיוּ קדֶם אָדָם, וְשֶׁיַּנְבּוּשָׁר הָיָה רַבּו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁון, וְהַדּומֶה לָזֶה.

הפילוסופים לא נחלו חכמה

סב. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱמר, כִּי טָעַנְתִּי עָלֶיךָ בְּאֻמָּה מֻפְקֶרֶת וּבְעָם שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים עַל דַּעַת אֶחָת, וְהֵיטַבְתָּ הַתְּשׁוּבָה בָזֶה. וּמַה תּאמַר בַּפִּילוסופִים, וְהֵם בַּאֲשֶׁר הֵם מִן הַמֶּחְקָר וְהַדִּקְדּוּק, וְהִסְכִּימוּ עַל הַנִּצְחוּת וְהַקַּדְמוּת לָעולָם, וְאֵין זֶה עֲשָׂרות אֲלָפִים וְלא אַלְפֵי אֲלָפִים אֶלָּא דָבָר שֶׁאֵין לו תַכְלִית?

סג. אָמַר הֶחָבֵר: הַפִּילוסופִים אֵין לְהַאֲשִׁים אותָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עָם לא נָחֲלוּ חָכְמָה וְלא תורָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יְוָנִים, וְיָוָן מִבְּנֵי יֶפֶת הַשּׁוכְנִים בַּצָּפון, וְהַחָכְמָה שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה מֵאָדָם, וְהִיא הַחָכְמָה הַמֻּחְזֶקֶת בְּכחַ אֱלהִי, אֵינֶנָּה כִּי אִם בְּזֶרַע שֵׁם שֶׁהוּא סְגֻלַּת נחַ, לא פָסְקָה הַחָכְמָה וְלא תִפְסק מִן הַסְּגֻלָּה הַהִיא מֵאָדָם. וְלא הָיְתָה הַחָכְמָה בְיָוָן, אֶלָּא מֵעֵת שֶׁגָּבְרוּ וְנֶעְתְּקָה הַחָכְמָה אֲלֵיהֶם מִפָּרַס וְאֶל פָּרַס מִכַּשְׂדִּים, וְקָמוּ בָהֶם הַפִּילוסופִים הַמְפֻרְסָמִים בַּיָּמִים הָהֵם, לא קדֶם לָכֵן וְלא לְאַחַר מִכֵּן, וּמֵעֵת שֶׁשָּׁבָה הַמַּלְכוּת לָרומִיִּים לא קָם בָּהֶם פִּילוסוף מְפֻרְסָם.

סד. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכִי זֶה מְחַיֵּב שֶׁלּא נַאֲמִין לַאֲרִיסְטו בְחָכְמָתו?

סה. אָמַר הֶחָבֵר: כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהִטְרִיחַ אֶת שִׂכְלו וּמַחֲשַׁבְתּו בַּעֲבוּר שֶׁלּא הָיְתָה בְיָדו קַבָּלָה מִמִּי שֶׁיַּאֲמִין בְּהַגָּדָתו וְחָשַׁב בִּתְחִלַּת הָעולָם וְסופו, וְהָיָה קָשֶׁה עַל מַחֲשַׁבְתּו לְצַיֵּר הַהַתְחָלָה, כַּאֲשֶׁר הָיָה קָשֶׁה גַם כֵּן הַקַּדְמוּת. אַךְ הִכְרִיעַ הַקָּשׁותָיו הַנּוטִים אֶל הַקַּדְמוּת בְּמַחֲשַׁבְתּו הַמָּפְשֶׁטֶת, וְלא רָאָה לִשְׁאל עַל מִנְיַן שְׁנֵי מִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו, וְהֵיאַךְ נִתְיַחֲסוּ בְנֵי אָדָם. וְאִלּוּ הָיָה הַפִּילוסוף בְּאֻמָּה שֶׁיִּנְחַל מְקֻבָּלות וּמְפֻרְסָמות שֶׁאֵינו יָכול לִדְחות אותָם, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּהַקָּשׁותָיו וּמופְתָיו לְהַחֲזִיק הַחִדּוּש עִם קָשְׁיו. כַּאֲשֶׁר הֶחֱזִיק הַקַּדְמוּת אֲשֶׁר הוּא יותֵר קָשֶׁה לְקַבֵּל.

התורה מסכימה לשכל

סו. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכִי יֵשׁ בַּמּופֵת הַכְרָעָה?

סז. אָמַר הֶחָבֵר: וּמֵאַיִן לָנוּ מופֵת בַּשְּׁאֵלָה הַזּאת?
חָלִילָה לָאֵל שֶׁתָּבוא הַתּורָה בְּמַה שֶּׁיִדְחֶה רְאָיָה או מופֵת, אַךְ תָּבא בְנִפְלָאות וְשַׁנּות הַמִּנְהָגִים לִבְרִיאַת דְּבָרִים או לַהֲפךְ דָּבָר אֶל דָּבָר אַחֵר, לְהורות עַל חָכְמַת בּורֵא הָעולָם וִיכָלְתּו לַעֲשׂות מַה שֶּׁחָפֵץ, בְּעֵת שֶׁיַּחְפּץ. וּשְׁאֵלַת הַחִדּוּשׁ וְהַקַּדְמוּת עֲמֻקָּה, וְרַאֲיות שְׁתֵּי הַטְּעָנות שָׁוות, עַד שֶׁתַּכְרִיעַ הַחִדּוּשׁ הַקַּבָּלָה מֵאָדָם וְנחַ וּמשֶׁה בַנְּבוּאָה, אֲשֶׁר הִיא יותֵר נֶאֱמֶנֶת מִן הַהַקָּשָׁה. וְאִם הָיָה מִצְטָרֵךְ בַּעַל תּורָה לְהַאֲמִין וּלְהודות בְּהִיּוּלִי קַדְמון וְעולָמות רַבִּים קדֶם הָעולָם הַזֶּה, לא הָיָה בָּזֶה פְּגָם בֶּאֱמוּנָתו, כִּי הָעולָם הַזֶּה הוּא חָדָשׁ מִזְּמָן יָדוּע,ַ וּתְחִלַּת הָאָדָם: אָדָם וְנח.

מהו "טבע"?

סח. אָמַר הַכּוּזָרִי: דַּי לִי בְּאֵלֶּה הַטְּעָנות הַמַּסְפִּיקות בַּשַּׁעַר הַזֶּה, וְאִם תֶּאֱרַךְ חֶבְרָתִי עִמְּךָ, אַטְרִיחֲךָ לְהַרְאות לִי הַטְּעָנות הַמַּפְסִיקות.
אֲבָל שׁוּב אֶל גִּלְגּוּל דְּבָרֶיךָ. וְהֵיאַךְ הִתְחַזֵּק בְּנַפְשְׁכֶם הַדָּבָר הַגָּדול הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לַבּורֵא הַגּוּפות וְהָרוּחות וְהַנְּפָשׁות וְהַשְּׂכָלִים וְהַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר נִתְעַלָּה וְהִתְקַדֵּשׁ וְהִתְגַּדֵּל מֵהַשָּׂגַת הַשְּׂכָלִים, כָּל שֶׁכֵּן מֵהַחוּשִׁים, חִבּוּר עִם הַבְּרִיאָה הַזּאת הַנִּבְזָה הַמְגֻנָּה בְחָמְרָהּ. וְאִם הִיא נִפְלָאָה בְצוּרָתָה, כִּי בַקָּטן שֶׁבָּרְמָשִׂים מִפְּלִיאַת חָכְמָתו, מַה שֶּׁאֵין הַדַּעַת מַשֶּׂגֶת אותו.

סט. אָמַר הֶחָבֵר: בִּדְבָרְךָ זֶה לא הִצְרַכְתַּנִי אֶל דְּבָרִים רַבִּים לַהֲשִׁיבֶךָ. הַאַתָּה מְיַחֵס זאת הַחָכְמָה הַנִּמְצֵאת בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֶל גַּלְגַּל או אֶל כּוכָב או לְזוּלָתו מִבִּלְתִּי הַבּורֵא הַיָּכול, הַמְשַׁעֵר' אֲשֶׁר נָתַן לְכָל דָּבָר חֻקּו מֵאֵין תּוסֶפֶת וְחִסָּרון?

ע. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְזֶהוּ הַמְיֻחָס אֶל פּעַל הַטֶּבַע.

עא. אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה הוּא הַטֶּבַע?

עב. אָמַר הַכּוּזָרִי: הוּא כח מֵהַכּחות עַל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ בַחָכְמות, וְאֵין אָנוּ יודְעִים מַה-הוּא אֲבָל הַחֲכָמִים יודְעִים אותו בְּלִי סָפֵק.

עג. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל יְדִיעָתָם בּו כִידִיעָתֵנוּ. גָּדַר אותו הַפִּילוסוף כִּי הוּא הַהַתְחָלָה וְהַסִּבָּה אֲשֶׁר בָּהּ יָנוּחַ וְיָנוּעַ הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא בו בְּעֶצֶם וְלא בְּמִקְרֶה.

עד. אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּאִלּוּ הוּא אומֵר, כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יָנוּעַ מֵעַצְמו וְיָנוּחַ מֵעַצְמו יֶשׁ-לו סִבָּה מָה, בָּהּ יָנוּחַ וְיָנוּעַ, וְהַסִּבָּה הַהִיא – הִיא הַטֶּבַע.

עה. אָמַר הֶחָבֵר: זֶה הוּא שֶׁרָצָה לומַר עִם דִּיּוּקוּת רַב וְדִקְדּוּק וְהֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁיִּפְעַל בְּמִקְרֶה מִמַּה שֶּׁיִּפְעַל בְּטֶבַע, וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים הַשּׁומְעִים, אֲבָל הָעולֶה מִידִיעָתָם בַּטֶּבַע – זֶה הוּא.

עו. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רואֶה שֶׁהִתְעוּנוּ בְשֵׁמות אֵלֶּה' וְשָׂמוּנוּ מְשַׁתְּפִים עִם הַבּורֵא, בְּאָמְרֵנוּ: "הַטֶּבַע. חָכָם פּועֵל" וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּבוא לומַר: "בּורֵא" עַל טַעַם דִּבְרֵיהֶם.

עז. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא. אֲבָל יֵשׁ לַיְסודות וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוכָבִים פְּעָלִים עַל דֶּרֶךְ הַחִמּוּם וְהַקֵּרוּר, וְהַהַרְטָבָה וְהַיּבֶשׁ וְהַתְּלוּיִים בָּהֶם, מִבְּלִי שֶׁנְּיַחֵס לָהֶם חָכְמָה רַק עֲבודָה, אֲבָל הַצִּיּוּר וְהַשִּׁעוּר וְהַהַזְרָעָה וְכָל אֲשֶׁר בּו חָכְמָה לְכַוָּנָה, לא יִתְיַחֵס כִּי אִם לְחָכָם הַיָּכול הַמְשַׁעֵר. וּמִי שֶׁקּורֵא אֵלֶּה שֶׁמְּתַקְּנִים הַחמֶר בְּחִמּוּם וּבְקֵרוּר טֶבַע, לא יַזִּיק, כְּשֶׁמַּרְחִיק מֵהֶם הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר יַרְחִיק מֵהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יְצִירַת הַוָּלָד בְּהִתְחַבְּרָם, אַךְ הֵם עוזְרִים לַחמֶר הַמְקַבֵּל צוּרַת הָאָדָם, מֵאֵת הַמְצַיֵּר הֶחָכָם. וְאַל יִהְיֶה רָחוק בְּעֵינֶיךָ הֵרָאות רָשְׁמֵי עִנְיָנִים אֱלוהִיִּים נִכְבָּדִים בָּעולָם הַזֶּה הַתַּחְתּון, כְּשֶׁיִּהְיוּ הֶחֳמָרִים הָהֵם נְכונִים לְקַבֵּל אותָם. וְזֶהוּ שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הַמֶּרִי.

עח. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ יִהְיֶה שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הוּא שׁרֶשׁ הַמֶּרִי?

עט. אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָכִינוּ לְקַבֵּל הָרְשָׁמִים הָהֵם הָאֱלהִיִּים אֵינָם בִּיכלֶת אָדָם וְלא יוּכְלוּ לְשַׁעֵר כַּמוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִם יֵדְעוּ עַצְמָם לא יֵדְעוּ זְמַנֵּיהֶם וּמְקומותָם וְחִבּוּרָם וְהַזִּמּוּן לָהֶם, צָרִיךְ בָּזֶה אֶל יְדִיעָה שְׁלֵמָה מְפרֶשֶׁת תַּכְלִית הַבֵּאוּר מֵאֵת הָאֱלהִים. וּמִי שֶׁהִגִּיעו הַדָּבָר הַזֶּה וְקִיֵּם אותו עַל גְּבוּלָיו וּתְנָאָיו בְּלֵב שָׁלֵם, הוּא הַמַּאֲמִין. וּמִי שֶּהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן הַדְּבָרִים לְקַבֵּל הָעִנְיָן הַהוּא בְּמֶחְקָר וּסְבָרות וְהֶקֵּשׁות מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא בְסִפְרֵי הַחוזִים, הורָדַת הָרוּחֲנִיּות וַעֲשִׂיַּת הַטְּלַסְמָאות, הוּא הַמַּמְרֶה, כִּי הוּא מַקְרִיב הַקָּרְבָּנות וּמַקְטִיר הַקְּטורות מֵהַקָּשָׁה וּסְבָרָא, וְאֵינֶנּוּ יודֵעַ אֲמִתַּת מַה שֶּׁרָאוּי, וְכַמָּה, וְאֵיך, וּבְאֵיזֶה מָקום, וּבְאֵיזה עֵת וּמִי מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵיךְ רָאוּי לְהִתְעַסֵּק בָּעִנְיָן הַהוּא וְעִנְיָנִים רַבִּים סִפּוּרָם יֶאֱרָךְ.

וְהָיָה כַכְּסִיל, אֲשֶׁר נִכְנַס בְּאוצַר רופֵא מְפֻרְסָם כִּי רְפוּאותָיו מועִילות וְהָרופֵא אֵינֶנּוּ בו, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ מְכַוְּנִים אֶל הָאוצָר הַהוּא לְבַקֵּשׁ הַתּועֶלֶת, וְהַכְּסִיל הַהוּא הָיָה נותֵן לָהֶם מִן הַכֵּלִים הָהֵם וְהוּא לא הָיָה מַכִּיר הָרְפוּאות, וְלא כַמָּה רָאוּי לְהַשְׁקות מִכָּל רְפוּאָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בָּרְפוּאות הָהֵם אֲשֶׁר הָיוּ מועִילות לָהֶם, וְאִם יִזְדַּמֵּן שֶׁיְּקַבֵּל תּועֶלֶת אֶחָד מֵהֶם בִּכְלִי מִן הַכֵּלִים הָהֵם יִטּוּ בְנֵי אָדָם אֵלָיו וְיאמְרוּ כִּי הוּא הַמּועִיל, עַד אֲשֶׁר יַטְעֵם או יִרְאוּ לְזוּלָתו תועֶלֶת בְּמִקְרֶה יִטּוּ אֵלָיו וְלא יֵדְעוּ כִּי הַמּועִיל בְּעַצְמוּתוּ אָמְנָם הוּא עֲצַת הָרופֵא הַהוּא הֶחָכָם אֲשֶׁר חִבֵּר הָרְפוּאות הָהֶם וְהָיָה מַשְׁקֶה אותָם כָּרָאוּי וְהָיָה מְצַוֶּה הַחולֶה שֶׁיְּזַמֵּן מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְכָל רְפוּאָה וּרְפוּאָה מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּתְנוּעָה וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וְקִיצָה וְאַוִּיר וּמִשְׁכָּב וְזוּלָתָם.

וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הָיוּ בְנֵי אָדָם קדֶם משֶׁה, זוּלָתִי מְעַט מִזְעָר, נִפְתִּים בְּנִמּוּסֵי הַכוכָבִים וְהַטְּבָעִים וְנֶעְתָּקִים מִנִּמּוּס אֶל נִמּוּס וּמֵאֱלוהַּ אֶל אֱלוהַּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּרַבִּים מֵהֶם וְשׁוכְחִים מַנְהִיגָם וּמְנַהֲלָם, וּמְשִׂימָם סִבָּה לְתועָלות, וְהֵם בְּעַצְמָם סִבָּה לִנְזָקִים, כְּפִי הַהֲכָנָה וְהַזִּמּוּן. אֲבָל הַמּועִיל בְּעַצְמו הוּא הָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְהַמַּזִּיק בְּעַצְמו הוּא הֵעָדְרו.

איך התפשטה היהדות?

פ. אָמַר הַכּוּזָרִי: נָשוּב אֶל עִנְיָנֵנוּ וְהודִיעֵנִי, אֵיךְ קָמָה תורַתְכֶם וְאֵיךְ פָּשְׁטָה וְנִרְאֲתָה, וְאֵיךְ נִתְחַבְּרוּ הַדֵּעות אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיוּ חֲלוּקות, וּבְכַמָּה שָׁנִים נִתְיַסְּדָה הָאֱמוּנָה וְנִבְנְתָה עַד שֶׁנִּתְחַזְּקָה וְנִשְׁלְמָה, כִּי הַתְחָלות הַדָּתות מִבְּלִי סָפֵק לא תִהְיֶינָה כִּי אִם בִּיחִידִים, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים לַעֲזר הַדָּבָר אֲשֶׁר יִרְצֶה הָאֱלהִים לְהַרְאותו, וְהֵם הולְכִים וְרַבִּים וְנֶעֱזָרִים בְּעַצְמָם, או שֶׁיָּקוּם לָהֶם מֶלֶךְ עוזֵר וְיַכְרִיחַ הֶהָמון עַל הַדָּבָר הַהוּא.

פא. אָמַר הֶחָבֵר: לא יָקוּם וְיִגְדַּל עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה אֶלָּא הַנִּמּוּסִים הַשִּׂכְלִיִּים אֲשֶׁר הַתְחָלָתָם מִן הָאָדָם, וְכַאֲשֶׁר יִגָּמֵר וְיֵעָזֵר, יֵאָמֵר כִּי הוּא נֶעֱזַר מִן הַבּורֵא וּמְלֻמָּד וְהַדּומֶה לָזֶה. אֲבָל הַנִּמּוּס אֲשֶׁר הַתְחָלָתו מֵהַבּורֵא, הוּא קָם פִּתְאם. נֶאֱמַר לו: הֱיֵה וַיְּהִי, כִּבְרִיאַת הָעולָם.

פב. אָמַר הַכּוּזָרִי: הִבְהַלְתָּ אותָנוּ בִדְבָרֶיךָ הֶחָבֵר!

פג. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל הָעִנְיָן מַבְהִיל יותֵר, כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאות אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְלא נִכְנַס בֵּינֵיהֶם נָכְרִי, מְיַחֲלִים הַמּועֵד אֲשֶׁר יָעַד בּו אֶל אֲבותָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב שֶׁיַּנְחִילֵם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. וְאֶרֶץ כְּנַּעַן הָיְתָה בָעֵת הַהִיא בִּידֵי שֶׁבַע אֻמּות בְּתַכְלִית הָרב וְהַחָזְקָה וְהַהַצְלָחָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַדַּלּוּת וְהָעִנּוּי בְּיַד פַּרְעה; הורֵג אֶת בְּנֵיהֶם שֶׁלּא יִרְבּוּ. וְשָׁלַח משֶׁה וְאַהֲרן עִם חֻלְשָׁתָם, וְעָמְדוּ כְנֶגֶד פַּרְעה עִם חֶזְקָתו בְּאותות וּבְמופְתִים וּבְשִׁנּוּי הַמִּנְהָגִים. וְלא יָכל לְהִסָּתֵר מֵהֶם וְלא לְצַוּות עֲלֵיהֶם בְּרָע, וְלא לִמְנעַ עַצְמו מֵעֶשֶׂר מַכּות אֲשֶׁר חָלוּ בְמִצְרַיִם, בְּמֵימֵיהֶם וּבְאַרְצָם וּבְאַוִּירָם וּבְצִמְחֵיהֶם וּבִבְהֶמְתָּם וּבְגוּפָם וּבְנַפְשׁותָם, שֶׁמֵּת מֵהֶם בְּרֶגַע אֶחָד בַּחֲצות הַלַּיְלָה הַיָּקָר שֶׁהָיָה בְּבָתֵּיהֶם וְהֶחָבִיב לָהֶם, כָּל בְּכור, וְאֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, זוּלָתִי בָתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל הַמַּכּות הָאֵלֶּה הָיוּ בָאות בְּאַזְהָרָה וּבְהַתְרָאָה וּבְמועֵד וּמִסְתַּלְּקות בְּאַזְהָרָה וּבְהַתְרָאָה, כְּדֵי שֶׁיִתְבָּרֵר כִּי הֵם בְּכַוָּנָה מֵאֵת אֱלוהַּ חָפֵץ עושֶׂה חֶפְצו בְעֵת שֶׁיַּחְפּץ, לא מִצַּד הַטֶּבַע וְלא מִצַּד הַכּוכָבִים וְלא בְמִקְרֶה. וְאַחַר יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר הַשֵּׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּעֵת שֶׁמֵּתוּ בְכורֵיהֶם, מֵעַבְדוּת פַּרְעה, וְהָלְכוּ דֶרֶךְ יַם-סוּף, וּמְנַהֲלָם עַמּוּד עָנָן וְעַמּוּד אֵשׁ, הולְכִים לִפְנֵיהֶם וּמַנְהִיגִים אותָם. וּנְגִידֵיהֶם וְכהֲנֵיהֶם שְׁנֵי הַזְּקֵנִים הָאֱלהִיִּם, משֶׁה וְאַהֲרן, הָיוּ בְעֵת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ בְנֵי שְׁמונִים שָׁנָה וְיותֵר. וְעַד הָעֵת הַהִיא לא הָיוּ לָהֶם מִצְות כִּי אִם מְעַט, מורָשָׁה מִן הַיְחִידִים הָהֵם מֵאָדָם וְנחַ, וְלא בִטְּלָם משֶׁה אֲבָל הוסִיף עֲלֵיהֶם. וְאַחַר כֵּן רָדַף אַחֲרֵיהֶם פּרְעה וְלא נִצְטָרְכוּ אֶל כְּלֵי מִלְחָמָה וְלא הָיוּ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּבָקַע אֶת הַיַּם וְעָבְרוּ בְתוכו וְטָבַע בּו פַרְעה וְחֵילו וְהִשְׁלִיכָם הַיָּם מֵתִים לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַדָּבָר אָרךְ וְיָדוּעַ.

פד. אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶהוּ הָעִנְיָן הָאֱלהִי בֶאֱמֶת, וּמַה שֶּׁנִּתְלָה בּו מִן הַמִּצְות רָאוּי לְקַבְּלו כִּי אֵין נִכְנָס בַּלֵּב מֵחֲמָתו סָפֵק לא מִכְּשָׁפִים וְלא מִתַּחְבּוּלָה וְלא מִדִּמְיון, וְאִלּוּ נִדְמָה לָהֶם הִבָּקַע הַיָּם וְעָבְרָם בְּתוכו, יְדֻמֶּה לָהֶם הַצָּלָתָם מִן הָעַבְדוּת וּמות מַעֲבִידֵיהֶם וְקַחְתָּם שְׁלָלָם וְהִשָּׁאֵר מָמונָם אֶצְלָם, וְזֶה עִקְּשׁוּת מֵאֶפִּיקוּרְסִים.

פה. אָמַר הֶחָבֵר: וְאַחֲרֵי זֶה שֶׁעָמְדוּ בַּמִּדְבָּר מְקום אֵין זֶרַע, וְהורִיד לָהֶם לֶחֶם נִבְרָא יום יום מִלְּבַד הַשַּׁבָּת, אֲכָלוּהוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה:

פו. אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם אֵלֶּה אֵין בָּהֶם מִדְחֶה, מַה שֶּׁמַּתְמִיד אַרְבָּעִים שָׁנָה לְשֵׁשׁ מֵאות אֶלֶף אִישׁ וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, יֵרֵד שִׁשָּׁה יָמִים וְיִסְתַּלֵּק יום הַשַּׁבָּת, אִם כֵּן חובָה לְקַבֵּל הַשַּׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הָעִנְיָן הָאֱלהִי כְּמו נִדְבָּק בּו.

התגלות ה'

פז. אָמַר הֶחָבֵר: הַשַּׁבָּת מֻזְהָר עָלָיו מִזֶּה וּמִבְּרִיאַת הָעולָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וּמִמַּה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְזָכְרו, וְהוּא שֶׁהָעָם, עִם מַה שֶּׁהֶאֱמִינוּ בְמַה שֶּׁבָּא בּו משֶׁה אַחַר הַמּופְתִים הָאֵלֶּה, נִשְׁאַר בְּנַפְשׁותָם סָפֵק, אֵיךְ יְדַבֵּר הָאֱלהִים עִם הָאָדָם. כְּדֵי שֶׁלּא תִהְיֶה הַתְחָלַת הַתּורָה מֵעֵצָה וּמַחֲשָׁבָה מִחֲמַת אָדָם וְאַחַר יְחַבְּרֵהוּ עֵזֶר וְאמֶץ מֵאֵת הָאֲלהִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָחוק הַדִּבּוּר בְּעֵינֵיהֶם מִזּוּלַת אָדָם, בַּעֲבוּר שֶׁהַדִּבּוּר גַּשְׁמִי.
וְרָצָה יְיָ לְהָסִיר הַסָּפֵק הַזֶה מִלִּבּותָם, וְצִוָּה אותָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַקְּדֻשָּׁה הַצְּפוּנָה וְהַגְּלוּיָה, וְשָׂם הַדָּבָר הַנָּחוּץ בָּהּ: פְּרִישׁוּת מִן הַנָּשִׁים וְהַזִּמּוּן לִשְׁמעַ דִּבְרֵי הָאֱלהִים. וְהִתְקַדֵּשׁ הָעָם, וְנִזְדַּמֵּן לְמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, אַף לִשְׁמעַ דִּבְרֵי הָאֱלהִים פָּנִים בְּפָנִים. וְהָיָה זֶה אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים בְּהַקְדָּמות אותות גְּדולות מִקּולות וּבְרָקִים וּרְעָמִים וְאֵשׁ שֶׁסָּבְבָה אֶת הַר סִינָי, וְנִשְׁאֲרָה הָאֵשׁ הַהִיא אַרְבָּעִים יום רואִים אותָה הָעָם, וְרואִים אֶת משֶׁה בָא בְתוכָה וְיוצֵא מִמֶּנָּה, וְשָׁמַע הָעָם דִּבּוּר צַח בַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים, הֵם אֻמּות הַתּורות וְשָׁרְשֵׁיהֶן. אֶחָד מֵהֶם מִצְוַת שַׁבָּת, וּכְבָר קָדְמָה מִצְוָתו עִם הורָדַת הַמָּן.
וְאֵלֶּה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים לא קִבְּלָם הֶהָמון מֵאֲנָשִׁים יְחִידִים וְלּא מִנָּבִיא, כִּי אִם מֵאֵת הָאֱלהִים נִתָּנוּ, אֲבָל לא הָיָה בָהֶם כּחַ כְּמשֶׁה לִרְאות הַדָּבָר הַגָּדול הַהוּא. וְהֶאֱמִינוּ הָעָם מִן הַיּום הַהוּא, כִּי משֶׁה מְדֻבָּר בּו בְּדִבּוּר הַתְחָלָתו מֵאֵת הַבּורֵא, לא קָדְמָה לְמשֶׁה בו מַחֲשָׁבָה וְלא עֵצָה, – שֶׁלּא תִהְיֶה הַנְּבוּאָה, כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ הַפִּילוסופִים מִנֶּפֶשׁ יִזְדַּכְּכוּ מַחְשְׁבותֶיהָ וְתִדְבַּק בַּשֵּׂכֶל הַפּועֵל, הַנִּקְרָא רוּחַ הַקּדֶשׁ או בְּגַבְרִיאֵל וְיַשְׂכִּילֵהוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְדַּמֶּה לו בָעֵת הַהִיא בַּחֲלום או בֵּין שֵׁנָה וְקִיצָה שֶׁאִישׁ מְדַבֵּר עִמּו וְשׁומֵעַ דְּבָרָיו בְּנַפְשׁו לא בְאָזְנָיו, וְרואֶה אותו בְמַחֲשַׁבְתּו לא בְעֵינָיו, וְאָז יאמַר כִּי הַבּורֵא דִבֶּר-בּו. וְסָרוּ אֵלֶּה הַסְּבָרות בַּמַּעֲמָד הַגָּדול הַהוּא.
וּמַה שֶּׁנִּלְוֶה אֶל הַדִּבּוּר הָאֱלהִי מִן הַמִּכְתָּב הָאֱלהִי, שֶׁחָקַק עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרות הָאֵלֶּה בִּשְׁנֵי לוּחות אֲבָנִים יְקָרות, וְנָתַן אותָם אֶל משֶׁה, וְרָאוּ אותָם מִכְתָּב אֱלהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אותָם דִּבּוּר אֱלהִי. וְעָשָׂה לָהֶם משֶׁה בְּמִצְוַת הָאֱלהִים אָרון וְהֵקִים עָלָיו הַמִּשְׁכָּן הַיָּדוּעַ, וְנִשְׁאַר זֶה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל יְּמֵי הַנְּבוּאָה כִּתְשַׁע מֵאות שָׁנָה, עַד שֶׁמָּרוּ הָעָם וְנִגְנַז הָאָרון וְגָבַר עֲלֵיהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר וְהִגְלָם.

פח. אָמַר הַכּוּזָרִי: מִי שֶׁשּׁומֵעַ דִּבְרֵיכֶם, כִּי הָאֱלהִים דִּבֵּר עִם הֲמונְכֶם וְכָתַב לָכֶם לוּחות וְזוּלַת זֶה, הַדִּין עִמּו שֶׁיְּיַחֵס אֲלֵיכֶם דַּעַת הַהַגְשָׁמָה. גַּם אַתֶּם אֵין לְהַאֲשִׁימְכֶם, כִּי אֵין מִדְחֶה לַמַּעֲמָדות הַגְּלוּיִים הַגְּדולִים הָאֵלֶּה, וְיֵשׁ לָדוּן אֶתְכֶם לִזְכוּת בְּהַשְּלָכַת הַהַקָּשָׁה וְהָעִיּוּן הַשִּׂכְלִי.

פט. אָמַר הֶחָבֵר: חָלִילָה לָאֵל מִן הַשֶּׁקֶר וּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַרְחִיק אותו וִישִׂימֵהוּ שֶׁקֶר. וּתְחִלַּת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הוּא הַצִּוּוּי שֶׁנַּאֲמִין בֵּאלהִים, וְהַשֵּׁנִי הָאַזְהָרָה מֵעֲבד אֱלהִים אֲחֵרִים חוּץ מֵיְיָ וּמִשַּׁתֵּף לו וּמֵעֲשׂות פֶּסֶל וּתְמוּנָה וְתַבְנִית, וּכְלָלו שֶׁל דָּבָר – מֵהַגְשִׁים.
וְאֵיךְ לא נְרומְמֵהוּ מֵהַגַּשְׁמוּת וַאֲנַחְנוּ מְרומְמִים קְצָת מִבְּרִיאותָיו מֵהַגַּשְׁמוּת, כַּנֶּפֶש הַמְדַבֶּרֶת, אֲשֶׁר הִיא הָאָדָם בֶּאֱמֶת, כִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר עִמָּנוּ מִמּשֶׁה וְיַשְׂכִּיל וְיַנְהִיג, אֵינֶנּוּ לְשׁונו וְלא לִבּו וְלא מוחו, אַךְ אֵלֶּה כֵּלִים לְמשֶׁה וּמשֶׁה נֶפֶשׁ מְדַבֶּרֶת מַכֶּרֶת, אֵינֶנָּה גֶּשֶׁם וְאֵינֶנָּה נִגְבֶּלֶת בְּמָקום, וְלא יֵצַר מִמֶּנָּה מָקום, וְלא תֵצַר הִיא מֵהִכָּלֵל בָּהּ צוּרות כָּל הַבְּרוּאִים, וַאֲנַחְנוּ מְתָאֲרִים אותָהּ בִּתְאָרִים מַלְאֲכוּתִיִּים רוּחֲנִיִּים, כָּל שֶׁכֵּן בּורֵא הַכּל יִתְבָּרָךְ.
אָמְנָם הַדִּין עָלֵינוּ שֶׁלּא נִדְחֶה מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מִן הַמַּעֲמָד הַהוּא, וְנאמַר שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יודְעִים אֵיךְ נִגְשַׁם הָעִנְיָן עַד שֶׁשָּׁב דִּבּוּר וְקָרַע אֶת אָזְנֵינוּ, וְלא מַה שֶּׁבָּרָא לו יִתְבָּרֵךְ מִמַּה שֶׁלּא הָיָה נִמְצָא, וְלא מַה שֶּׁהֶעֱבִיד לו מִן הַנִּמְצָאִים, כִּי לא יֶחְסַר לו יְכלֶת, כַּאֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַכּוכָבִים בִּרְצונו בִלְבָד, וְרָצָה יִתְבָּרֵךְ וְנִגְשַׁם עַל הַשִּׁעוּר אֲשֶׁר חָפֵץ, וְנֶחֱרַת בָּהֶם הַכְּתָב בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, כַּאֲשֶׁר נּאמַר, כִּי קָרַע אֶת הַיָּם וְשָׂמָהוּ לְחומות עומְדות מִימִין הָעָם וּמִשְּׂמאלָם, וּמְסִלּות מְסֻדָּרות וּרְחָבות וְאֶרֶץ יְשָׁרָה, יֵלְכוּ בָהּ מִבְּלִי טרַח וְלא עִכּוּב. וְכֵן הַקְּרִיעָה וְהַבִּנְיָן וְהַתִּקּוּן מְיֻחָס אֵלָיו יִתְבָּרָךְ, לא נִצְטָרֵךְ בּו אֶל כְּלִי וְלא אֶל סִבּות אֶמְצָעִיּות כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ בְּפעַל הַבְּרוּאִים, כִּי הַמַּיִם עָמְדוּ בְמַאֲמָרו וְנִצְטַיְּרוּ בְּחֶפְצו, וְכֵן יִצְטַיֵּר הָאַוִּיר הַמַּגִּיעַ אֶל אזֶן הַנָּבִיא בְּצוּרות הָאותִיּות שֶׁהֵם מורות עַל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַשְׁמִיעָם אֶל הַנָּבִיא או אֶל הֶהָמון.

צ. אָמַר הַכּוּזָרִי: זאת הַטְּעָנָה מַסְפֶּקֶת.

צא. אָמַר הֶחָבֵר: וְאֵינֶנִּי גוזֵר שֶׁהָיָה הָעִנְיָן עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה וְאוּלַי הָיָה עַל דֶּרֶךְ יותֵר עָמק מִמַּה שֶּׁיַּעֲלֶה בְמַחֲשַׁבְתִּי, אַךְ הָעולֶה מִזֶּה, הַאֲמָנַת מִי שֶׁרָאָה הַמַּעֲמָדות הָאֵלֶּה כִּי הָעִנְיָן הַהוּא מֵאֵת הַבּורֵא מִבְּלִי מִצּוּעַ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דּומות לַבְּרִיאָה הָרִאשׁונָה וְהַיְצִירָה הָרִאשׁונָה, וְתַאֲמִין הַנֶּפֶשׁ בַּתּורָה הַנִּתְלֵית בָּהֶם עִם הָאֱמוּנָה כִּי הָעולָם חָדָשׁ וְכִי יְיָ בְּרָאו כְּמו שֶׁהִתְבָּאֵר, שֶׁבָּרָא הַלּוּחות וְהַמָּן וְזוּלָתו, וְיָסוּרוּ מִלֵּב הַמַּאֲמִין סְפֵקות הַפִּילוסופִים וּבַעֲלֵי הַקַּדְמוּת.

חטא העגל

צב. אָמַר הַכּוּזָרִי: הִזָּהֵר הֶחָבֵר שֶׁלּא תִטֶּה בְסִפּוּר שִׁבְחֵי עַמְּךָ וְתַעֲזב מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם מִמִּרְיָם עִם אֵלֶּה הַמַּעֲמָדות, כִּי שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּתוךְ זֶה עָשׂוּ עֵגֶל וַעֲבָדוּהוּ מִבִּלְתִּי הָאֱלהִים.

צג. אָמַר הֶחָבֵר: חֵטְא שֶׁהִגְדִּילוּהוּ עֲלֵיהֶם לִגְדֻלָּתָם וְהַגָּדול מִי שֶׁחֲטָאָיו סְפוּרִים.

צד. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְזֶה מִנְּטותְךָ וַעֲזָרְךָ לְעַמְּךָ, וְאֵי זֶה עָון גָּדול מִזֶּה, וְאֵי זֶה מַעֲשֶׂה יִשָּׁאֵר אַחַר זֶה?

גדולת ישראל

צה. אָמַר הֶחָבֵר: הַרְפֵּה לִי מְעַט, עַד שֶׁאֲבָאֵר אֶצְלְךָ גְדֻלַּת הָעָם, וְדַי לִי לְעֵד, שֶׁהַשֵּׁם בְּחָרָם לְעָם וּלְאֻמָּה מִבֵּין אֻמּות הָעולָם, וְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלהִי עַל הֲמונָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ כֻלָּם אֶל מַעֲלַת הַדִּבּוּר. וְעָבַר הָעִנְיָן אֶל נְשֵׁיהֶם וְהָיוּ מֵהֶן נְבִיאות, אַחַר שֶׁלּא הָיָה חָל הָעִנְיָן הָאֱלהִי כִּי אִם בִּיחִידִים מִבְּנֵי אָדָם אַחַר אָדָם הָרִאשׁון.
כִּי אָדָם הָיָה שָׁלֵם מִבִּלְתִּי תְּנָאי, כִּי אֵין טְעָנָה בִּשְׁלֵמוּת מַעֲשֶׂה, מֵעושֶׂה חָכָם יָכול, מֵחמֶר בְּחָרו לַצּוּרָה אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהּ, וְלא מָנַע מונֵעַ מִמֶּזֶג שִׁכְבַת זֶרַע הָאָב וְלא מִדַּם הָאֵם וְלא מֵהַמְּזונות וְהַהַנְהָגָה בִשְׁנֵי הַגִּדּוּל וְהַיַּנְקוּת וְהִתְחַלְּפוּת הָאַוִּיר וְהַמַּיִם וְהָאָרֶץ, כִּי יְצָרו כְמַגִּיעַ לְתַכְלִית יְמֵי הַבַּחֲרוּת הַשָּׁלֵם בִּיצִירותָיו וּבְמִדּותָיו. וְהוּא אֲשֶׁר קִבֵּל הַנֶּפֶשׁ עַל תֻּמָּהּ, וְהַשֵּׂכֶל עַל תַּכְלִית מַה שֶּׁבִּיכלֶת הָאֱנושִׁי, וְהַכּחַ הָאֱלהִי אַחַר הַשֵּׂכֶל, רְצונִי לומַר: הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר בָּהּ יִדְבַּק בֵּאלהִים וּבְרוּחֲנִיִּים, וְיֵדַע הָאֲמִתּות מִבְּלִי לִמּוּד, אֲבָל בְּמַחֲשָׁבָה קַלָּה, וּכְבָר נִקְרָא אֶצְלֵנוּ בֶּן-אֱלהִים, וְכָל הַדּומִים לו מִזַּרְעו – בְּנֵי אֱלהִים (בראשית ו, ב).
וְהולִיד בָּנִים רַבִּים וְלא הָיָה מֵהֶם רָאוּי לִהְיות בִּמְקום אָדָם אֶלָּא הֶבֶל, כִּי הוּא הָיָה דומֶה לו. וְכַאֲשֶׁר הֲרָגו קַיִן אָחִיו מִפְּנֵי קִנְאָתו בו עַל הַמַּעֲלָה הַזּאת, נָתַן לו תַחְתָּיו שֵׁת, וְהָיָה דומֶה לְאָדָם, וְהָיָה סְגֻלָּה וָלֵב וְזוּלָתו כִקְלִיפָּה. וּסְגֻלַּת שֵׁת אֱנושׁ. וְכֵן הִגִּיעַ הָעִנְיָן עַד נחַ: בִּיחִידִים הָיוּ לְבָבות, דּומִים לְאָדָם וְנִקְרָאִים בְּנֵי אֱלהִים, שְׁלֵמִים בִּבְרִיאָתָם וּבְמִדּותָם וּבַאֲרִיכוּת הַיָּמִים וּבְחָכְמות וּבִיכלֶת, וּבִימֵיהֶם אָנוּ מונִים מֵאָדָם וְעַד נחַ וְכֵן מִנּחַ וְעַד אַבְרָהָם. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מֵהֶם מִי שֶׁלּא דָבַק בּו הָעִנְיָן הָאֱלהִי כְתֶרַח, אֲבָל אַבְרָהָם בְּנו הָיָה תַּלְמִיד לַאֲבִי אָבִיו עֵבֶר, וְעוד – שֶׁהִשִּׂיג נחַ בְּעַצְמו. וְהָיָה הָעִנְיָן הָאֱלהִי דָבֵק בָּהֶם מֵאֲבות אֲבותָם אֶל בְּנֵי בָנִים.
וְאַבְרָהָם סְגֻלַּת עֵבֶר וְתַלְמִידו וְעַל כֵּן נִקְרָא עִבְרִי, וְעֵבֶר הָיָה סְגֻלַּת שֵׁם וְשֵׁם הָיָה סְגֻלַּת נחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יורֵשׁ הָאַקְלִימִים הַשָּׁוִים, אֲשֶׁר אֶמְצָעִיתָם וְחֶמְדָּתָם אֶרֶץ כְּנַעַן אַדְמַת הַנְּבוּאָה, וַיֵּצֵא יֶפֶת אֶל צָפון וְחָם אֶל דָּרום. וּסְגֻלַּת אַבְרָהָם מִכָּל בָּנָיו – יִצְחָק, וְהִרְחִיק כָּל בָּנָיו מֵהָאָרֶץ הַזּאת הַמְסֻגֶּלֶת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְיֻחֶדֶת לְיִצְחָק, וּסְגֻלַּת יִצְחָק – יַעֲקב, וְנִדְחָה עֵשָׂו אָחִיו מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה יַעֲקב בָּאָרֶץ הַהִיא, וּבְנֵי יַעֲקב כֻּלָּם סְגֻלָּה, כֻּלָּם רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְהָיָה לָהֶם הַמָּקום הַהוּא הַמְיֻחָד בָּעִנְיָן הָאֱלהִי, וְזֶה הָיָה תְחִלַּת חוּל הָעִנְיָן הָאֱלהִי עַל קָהָל, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לא הָיָה נִמְצָא כִּי אִם בִּיחִידִים.
וַיִּשְׁמְרֵם הָאֱלהִים וַיַּפְרֵם וַיַּרְבֵּם וַיְגַדְּלַם בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְגֻדַּל הָאִילָן אֲשֶׁר שָׁרְשׁו טוב, עַד שֶׁהוצִיא פְּרִי שָׁלֵם דּומֶה לַפְּרִי הָרִאשׁון אֲשֶׁר נִטַּע מִמֶּנּוּ, רְצונִי לומַר: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וְיוסֵף וְאֶחָיו. וְהָיָה מִן הַפְּרִי משֶׁה וְאַהֲרן וּמִרְיָם, וּכְמו בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב, וּכְמו רָאשֵׁי הַמַּטּות וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִים לִנְבוּאָה מַתְמֶדֶת, וְכִיהושֻׁעַ וְכָלֵב וְחוּר וְזוּלָתָם רַבִּים. וְאָז הָיוּ רְאוּיִים לְהֵרָאות הָאור עֲלֵיהֶם וְהַהַשְׁגָּחָה הַהִיא הָרִבּונִית. וְאִם הָיוּ בֵינֵיהֶם מַמְרִים הָיוּ נִגְעָלִים, אַךְ הֵם בְּלִי סָפֵק סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר הֵם בְּתולַדְתָּם וְטִבְעָם מִן הַסְּגֻלָּה וַיּולִידוּ מִי שֶּהָיָה סְגֻלָּה וְנִזְהָרִים בְּאָב הַמַּמְרֶה בַּעֲבוּר מַה שֶּׁיִּתְעָרֵב בּו מִן הַסְּגֻלָּה אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בִּבְנו או בְּבֶן בְּנו כְּפִי מַה שֶּׁתִּזְדַּכֵּךְ הַטִּפָּה, כְּמו שֶׁאָמַרְנוּ בְּתֶרַח וְזוּלָתו מִמִּי שֶׁלּא נִדְבַּק בּו הָעִנְיָן הָאֱלהִי אַךְ בְּשׁרֶשׁ תּולַדְתּו שֶׁיּולִיד סְגֻלָּה, מַה שֶּׁלּא הָיָה כֵן בְּתולֶדֶת כָּל הַנּולַד מֵחָם וָיָפֶת. וְנִרְאֶה כָזֶה בָּעִנְיָן הַטִּבְעִי, כִּי כַמָּה יֵשׁ מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁאֵינו דומֶה לָאָב כְּלָל אַךְ הוּא דומֶה לַאֲבִי אָבִיו?! וְאֵין סָפֵק כִּי הַטֶּבַע הַהוּא וְהַדִּמְיון הַהוּא הָיָה צָפוּן בָּאָב וְאַף עַל פִּי שֶׁלּא נִרְאָה לַהַרְגָּשָׁה, כַּאֲשֶׁר הָיָה צָפוּן טֶבַע עֵבֶר בְּבָנָיו עַד שֶׁנִּרְאָה בְאַבְרָהָם.

משמעות העגל

צו. אָמַר הַכּוּזָרִי: זאת בֶּאֱמֶת הִיא הַגְּדֻלָּה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵאָדָם, וְאָדָם הָיָה הַגָּדול שֶׁבִּבְרִיאות הָאָרֶץ, וְנִתְחַיְּבָה לָכֶם הַגְּדֻלָּה עַל כָּל הַנִּמְצָאִים בָּאָרֶץ. אֲבָל אַיֵּה הַגְּדֻלָּה הַזּאת מִן הַחַטָּאת הַזּאת?

צז. אָמַר הֶחָבֵר: כִּי הָאֻמּות כֻּלָּם בַּזְּמָן הַהוּא הָיוּ עובְדִים צוּרות. וְאִלּוּ הָיוּ הַפִּילוסופִים, מְבִיאִים מופֵת עַל הַיִּחוּד וְעַל הָאֱלהוּת לא הָיוּ עומְדִים מִבְּלִי צוּרָה שֶׁמְּכַוְּנִים אֵלֶיהָ, וְאומְרִים לַהֲמונָם, כִּי הַצּוּרָה הַזּאת יִדְבַּק בָּהּ עִנְיָן אֱלהִי, וְכִי הִיא מְיֻחֶדֶת בְּדָבָר מֻפְלָא נָכְרִי. וּמֵהֶם מִי שֶׁמְּיַחֵס זֶה אֶל הָאֱלהִים, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עושִׂים הַיּום בַּמְּקומות הַמְכֻבָּדִים אֶצְלֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ מִתְבָּרְכִים בָּהֶם וּבַעֲפָרָם וְאַבְנֵיהֶם, וּמֵהֶם מִי שֶׁמְּיַחֵס אותו אֶל רוּחֲנִיּוּת כּוכָב מִן הַכּוכָבִים או חַיִל מִן הַחֲיָלִים או מַעֲרֶכֶת מַזָּל וְזוּלַת זֶה, וְלא הָיוּ מַסְכִּימִים הֶהָמון עַל תּורָה אֶחָת, אֶלָּא בְצוּרָה מֻרְגָּשָׁה שֶׁמְּכַוְּנִים אֵלֶיהָ.
וְהָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְצַפִּים לְמַה שֶּׁיָּעַד אותָם משֶׁה שֶׁיּורִיד לָהֶם עִנְיָן מֵאֵת יְיָ שֶׁיִּרְאוּ אותו וְיַקְבִּילוּהוּ כַאֲשֶׁר הָיוּ מַקְבִּילִים עַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר הָיוּ מַבִּיטִים אֵלָיו וּמַקְבִּילִים וּמְגַדְּלִים אותו וּמְשֶׁתַּחֲוִים נִכְחו לֵאלהִים. וְכֵן הָיוּ מַקְבִּילִים עַמּוּד הֶעָנָן אֲשֶׁר הָיָה יורֵד עַל משֶׁה בְּדַבֵּר אִתּו הָאֱלהִים וְהָיוּ עומְדִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתַּחֲוִים נִכְחו לֵאלהִים.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעָם דִּבְרֵי עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וְעָלָה משֶׁה עַל הָהָר לְהורִיד לָהֶם הַלּוּחות כְּתוּבִים וְלַעֲשׂות לָהֶם אָרון לִהְיות לָהֶם דָּבָר נִרְאֶה שֶׁיְּכַוְּנוּ נֶגְדּו, שֶׁבּו הַבְּרִית לֵאלהִים וְהַבְּרִיאָה הָרִבּונִית, רְצונִי לומַר: הַלּוּחות, זוּלַת מַה שֶּׁדָּבַק בָּאָרון מֵהֶעָנָן וְהַכָּבוד וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בַעֲבוּרו מֵהַמּופְתִים, וְנִשְׁאֲרוּ הָעָם מְצַפִּים לְרֶדֶת משֶׁה, וְהֵם עַל עִנְיָנָם לא שִׁנּוּ תָאֳרָם וְעֶדְיָם וּבִגְדֵיהֶם, אֲשֶׁר עָמְדוּ בָהֶם יום מַעֲמַד הַר סִינַי אַךְ נִשְׁאֲרוּ בִתְכוּנָתָם מַמְתִּינִים לְמשֶׁה לְעִתִּים. וּבושֵׁשׁ מֵהֶם אַרְבָּעִים יום, וְהוּא לא לָקַח צֵידָה וְלא נִפְרַד מֵהֶם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיָּשׁוּב לְיומו, אָז גָבְרָה הַמַּחֲשָׁבָה הָרָעָה עַל קְצָת הֶהָמון הַהוּא הַגָּדול, וְהִתְחִילוּ הֲמון הָעָם לְהֵחָלֵק מַחְלְקות, וּמַרְבִּים הָעֵצות וְהַמַּחֲשָׁבות, עַד שֶׁנִּצְטָרְכוּ מֵהֶם אֲנָשִׁים לְבַקֵּשׁ נֶעֱבָד מֻרְגָּשׁ יְכַוְּנוּ נֶגְדּו כִשְׁאָר הָאֻמּות, מִבְּלִי שֶׁיְּכַחֲשׁוּ בֶאֱלהוּת מוצִיאָם מִמִּצְרַיִם, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח לָהֶם לְהַקְבִּיל אֵלָיו, כְּשֶׁיְּסַפְּרוּ נִפְלְאות אֱלהֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הַפְּלִשְׁתִּים בָּאָרון שֶׁאָמְרוּ כִּי הָאֱלהִים שָׁם, וְכַאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עושִׂים בַּשָּׁמָיִם וּבְכָל דָּבָר שֶׁאָנוּ יודְעִים שֶׁתְּנוּעָתו אָמְנָם הִיא בְחֵפֶץ הָאֱלהִים מִבְּלִי מִקְרֶה וְלא רְצון אָדָם וְלא טֶבַע.
וְחַטָּאתָם הָיְתָה בַצִּיּוּר אֲשֶׁר נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם וְשֶׁיִּחֲסוּ עִנְיָן אֱלהִי אֶל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְיָדָם וּרְצונָם מִבְּלִי מִצְוַת הָאֱלהִים, וְיֵשׁ לָהֶם הִתְנַצְּלוּת – בְּמַה שֶּׁקָּדַם מֵהַמַּחֲלקֶת בֵּינֵיהֶם. וְלא הִגִּיעוּ עובְדָיו אֶל שְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִיש מִכְּלָל שֵׁשׁ מֵאות אֶלֶף שֶׁהָיוּ. אֲבָל הִתְנַצְּלוּת הַגְּדולִים שֶׁסִּיְּעוּ בַעֲשׂותו הָיָה – בַּעֲבוּר שֶׁיֵּרָאֶה הַמַּמְרֶה מֵהַמַּאֲמִין, כְּדֵי לַהֲרג הַמַּמְרֶה הָעובֵד אותו. וְנֶחְשַׁב לָהֶם לְעָון מִפְּנֵי שֶׁהוצִיאוּ הַמְּרִי מִן הַכּחַ וְהַמַּצְפּוּן אֶל גְּבוּל הַמַּעֲשֶׂה.
וְלא הָיָה הֶעָון הַהוּא יְצִיאָה מִכְּלָל עֲבודַת מוצִיאָם מִמִּצְרַיִם, אַךְ הָיָה מְרִי לִקְצָת מִצְותָיו, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הִזְהִיר מִן הַצּוּרות, וְהֵם עָשׂוּ צוּרָה. וְהָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין שֶׁלּא יִקְבְּעוּ לְעַצְמָם דָּבָר שֶׁיַּקְבִּילוּהוּ וְיִמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו, וּמִזְבֵּחַ וְקָרְבָּנות.
וְזֶה הָיָה מֵעֲצַת מִי שֶׁהָיָה בֵינֵיהֶם מִן הַחוזִים וְהָאִצְטַגְנִינִים, חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ פְעֻלּותָם הַסְּבָרִיּות קְרובות מִן הַמַּעֲשִׂים הָאֲמִתִּיִּים, וְהָיָה עִנְיָנָם בָּזֶה כְּעִנְיַן הַכְּסִיל, אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, שֶׁנִּכְנַס בַּחֲנוּת הָרופֵא וְהֵמִית הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיָה מועִילָם בָּרְפוּאות הָהֵם קדֶם לָכֵן. עִם שֶׁלּא הָיְתָה כַוָּנַת הָעָם לָצֵאת מֵעֲבודַת הָאֱלהִים, אַךְ הָיוּ חושְׁבִים שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בָּעֲבודָה. וְעַל כֵּן בָּאוּ אֶל אַהֲרן, וְאַהֲרן חָפֵץ לְגַלּות מַצְפּוּנָם, וְעַל כֵּן סִיַּע בַּעֲשׂותו וְנֶאֱשַׁם בְּהוצָאָתו מִרְיָם מִן הַכּחַ אֶל הַמַּעֲשֶׂה. וְהַדָּבָר הַהוּא הוּא מְרֻחָק וּמְגֻנֶּה אֶצְלֵנוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בַּזְּמָן הַזֶּה צוּרות נֶעֱבָדות בְּרב הָאֻמּות וְהָיָה קַל בַּזְּמָן הַהוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עושִׂים כָּל הָאֻמּות צוּרות לַעֲבד אותָם.

וְאִלּוּ הָיְתָה חַטָּאתָם שֶׁעָשׂוּ בַּיִת בִּרְצונָם לַעֲבודָה, לְכַוֵּן אֵלָיו וּלְהַקְרִיב בּו הַקָּרְבָּנות וּלְכַבְּדו, לא הָיָה דָבַר גָּדול בְּעֵינֵינוּ, מִפְּנֵי מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוהֲגִים בּו הַיּום, מֵעֲשׂות בָּתִּים בִּבְחִירָתֵנוּ וְגַדְּלֵנוּ לָהֶם וְהִתְבָּרְכֵנוּ בָהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁנּאמַר שֶׁהַשְּׁכִינָה חָלָה בָהֶם וְהַמַּלְאָכִים חונִים סְבִיבותֵיהֶם. וְלוּלֵא הַצּרֶך לְהִתְחַבְּרוּת קְהָלֵנוּ, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה נָכְרִי, כַּאֲשֶׁר הָיָה בִימֵי הַמְּלָכִים, שֶׁהָיוּ מוחִים בַּאֲנָשִׁים מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁהָיוּ עושִׂים בָּתִּים לַעֲבודָה, הָיוּ נִקְרָאִים בָּמות, וְהָיוּ חֲסִידֵי הַמְּלָכִים הורְסִין אותָם, כְּדֵי שֶׁלּא יְגַדְּלוּ זוּלָתִי הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּחַר בּו הָאֱלהִים וְהַתְּכוּנָה אֲשֶׁר צִוָּה בָהּ. וְלא הָיָה הַדָּבָר נָכְרִי בַצּוּרות, אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָהֶם מֵהַכְּרוּבִים.
וְעִם כָּל זֶה נֶעֶנְשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָבְדוּ הָעֵגֶל בַּיּום הַהוּא וַהֲרָגוּם, וְהָיָה מִסְפַּר כֻּלָּם שְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ מִכְּלָל שֵׁשׁ מֵאות אֶלֶף, וְלא פָסַק הַמָּן לָרֶדֶת לִמְזונָם, וְהֶעָנָן לְסוכֵךְ עֲלֵיהֶם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לְהַנְחתָם, וְהַנְּבוּאָה מַתְמֶדֶת וְנוסֶפֶת בֵּינֵיהֶם. וְלא נֶעְדַּר מֵהֶם דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם זוּלַת שְׁתֵּי הַלּוּחות, אֲשֶׁר שְׁבָרָם משֶׁה, וְהִתְפַּלֵּל לְהֲשִׁיבָם וְהוּשְׁבוּ לָהֶם וְכֻפַּר לָהֶם הֶעָון הַהוּא.

ערכם של מעשי מצוות

צח. אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר עָזַרְתָּ עֲצָתִי בְּמַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתִּי וּבְמַה שֶּׁרְאִיתִיו בַּחֲלומִי, כִּי אֵין הָאָדָם מַגִּיעַ אֶל הָעִנְיָן הָאֱלהִי אֶלָּא בְדָבָר אֱלהִי, רְצונִי לומַר: בְּמַעֲשִׂים שֶׁיְּצַוֵּם הָאֱלהִים. וְאִם לא – הִנֵּה רב בְּנֵי אָדָם מִשְׁתַּדְּלִים, אֲפִילוּ הַחוזֶה וְהַקּוסֵם וְעובֵד הָאֵשׁ וְעובֵד הַשֶּׁמֶשׁ וְהַמַּשְׁנִים וְזוּלָתָם.

צט. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא, וְכֵן כָּל תּורותֵינוּ כֻלָּם כְּתוּבות בַּתּורָה מִדִּבּוּר הָאֱלהִים עִם משֶׁה, וּמִמַּה שֶּׁכָּתַב משֶׁה וְנָתַן לֶהָמון הַגָּדול הַהוּא בְקִבּוּצָם בַּמִּדְבָּר, לא נִצְטָרְכוּ בָהּ לְקַבָּלָה וְלא לְהורָאַת פַּרְשָׁה פַּרְשָׁה וּמִצְוָה מִצְוָה.

הקרבנות והמשכן

וּתְכוּנַת הַקָּרְבָּנות וְאֵיךְ מַקְרִיבִים אותָם, וּבְאֵיזֶה מָקום וּלְאֵיזֶה צַד, וְאֵיךְ נִשְׁחָטִים וְאֵיךְ עושִׂים בְּדָמָם וְנִתְחֵיהֶם מִמְּלָאכות חֲלוּקות, כֻּלָּם בְּבֵאוּר מֵאֵת הָאֱלהִים שֶׁלּא יֶחְסַר מֵהֶם דָּבָר קָטָן וְיִפָּסֵד הַכּל, כְּמו הַהֲוָיות הַטִּבְעִיּות, אֲשֶׁר הֵם מִתְחַבְּרות מִיחָסִים דַּקִּים לא תַשִּׂיגֵם הַמַּחֲשָׁבָה לְדַקּוּתָם, אֲשֶׁר אִם יֶאֱרַע מִכְשׁול מְעַט בַּיְחָסִים הָהֵם הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַהֲוָיָה הַהִיא וְלא הָיָה בַּצֶּמַח הַהוּא או הַחַי הַהוּא או הָאֵבֶר הַהוּא דֶרֶךְ מָשָׁל אֶלָּא מֻפְסָד או נֶעְדָּר. וְכֵן נִזְכַּר אֵיךְ תְּנֻתַּח הַבְּהֵמָה הַנִּקְרֶבֶת, וּמַה יֵּעָשֶׂה בְאֵבֶר אֵבֶר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַאֲכִילָה וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִשְׂרֵפָה וּמִי יאכַל וּמִי יִשְׂרוף וּמִי יַקְרִיב מִכִּתּות, מִצְוָה בָהֶם לא יַעַבְרוּם, וְאֵיךְ תִּהְיֶה תְכוּנַת הַמַּקְרִיבִים, שֶׁלּא יִהְיֶה בָהֶם פְּגָם – עַד תַּכְשִׁיטֵיהֶם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן מַלְבּוּשׁ כּהֵן גָּדול אֲשֶׁר נִתַּן לו רְשׁוּת לָבא אֶל מְקום הָעִנְיָן הָאֱלהִי, מְקום הַשְּׁכִינָה וְהָאָרון וְהַתּורָה. וּמַה שֶּׁנִּתְלָה בָזֶּה מִן הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וּמַדְרֵגות הַטְּהָרות וְהַקְּדֻשּׁות וְהַתְּפִלּות, דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַךְ סִפּוּרו, אַךְ סומְכִים בּו עַל קְרִיאַת הַתּורָה וּמַה שֶּׁהֶעְתִּיקוּ רַבּותֵינוּ, וְהַכּל מִדִּבְרֵי אֱלהִים עִם משֶׁה.
וְכֵן תְּכוּנַת הַמִּשְׁכָּן כֻּלָּהּ הָרְאֲתָה לְמשֶׁה בְהַר סִינָי: הַמִּשְׁכָּן, וְהָאהֶל, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַמְּנורָה, וְהָאָרון, וַחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְעַמּוּדָיו, וּמִכְסָיו וְכָל מַלְאֲכותָיו, הָרְאוּ לו רוּחֲנִיּות וְצִיֵּר אותָם גַּשְׁמִיּות כַּאֲשֶׁר הֻתְווּ לו. וְכֵן הַבַּיִת הָגָּדול אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלמה, הָרְאָה לְדָוִד צוּרָתו רוּחֲנִיּות, וְהַבַּיִת הָעולָמִי הַקָּדוש אֲשֶׁר יֻעַדְנוּ בּו, הָרְאָה לַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל צוּרָתו וּתְכוּנָתו.
וְאֵין בַּעֲבודַת הָאֵל סְבָרָא וְלא הַקָּשָׁה וְלא הִתְחַכְּמוּת, וְאִלּוּ הָיָה כֵן,- הָיוּ הַפִּילוסופִים מַגִּיעִים בְּרב חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם לְכֵפֶל מַה שֶּׁהִגִּיעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ק. אָמַר הַכּוּזָרִי: בִּכְמו זֶה תָנוּחַ הַנֶּפֶשׁ לְקַבֵּל הַתּורָה מִבְּלִי סָפֵק וְלא פִקְפּוּק, שֶׁיָּבא נָבִיא לַעֲבָדִים מְשֻׁעְבָּדִים לְחוּצִים, וְיִיעַד אותָם שֶׁיֵּצְאוּ מֵעֲבודָתָם בָּעֵת הַהִיא מִבְּלִי אִחוּר עַל הַתְּכוּנָה הַהִיא, וְשֶׁיַּכְנִיסֵם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהִיא בְיַד שֶׁבַע אֻמּות כָּל אַחַת חֲזָקָה מֵהֶם, וְהודִיעַ לְכָל שֵׁבֶט חֶלְקו מֵהָאָרֶץ קדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיהָ, וְהִתְקַיֵּם הַכּל בִּזְמַן מֻעָט בְּמופְתִים נורָאִים, זֶה מאַמֵּת גְּדֻלַּת הַשּׁולֵחַ וּכְבוד הַשָּׁלוּחַ וְגדֶל מַעֲלַת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם לְבַדָּם שֻׁלָּח. וְאִלּוּ הָיָה אומֵר כִּי אֲנִי שָׁלוּחַ לְיַשֵּׁר כָּל הָעולָם, וְלא הָיָה דְבָרו מַגִּיעַ עַד חֶצְיו – הָיָה פְּגָם בִּשְׁלִיחוּתו, מִפְּנֵי שֶׁלּא נִשְׁלְמָה כַוָּנַת הַבּורֵא בִשְׁלִיחוּתו. וְהָיָה מונֵעַ הַשְׁלָמָתָהּ הֱיות סֵפֶר תּורָתו עִבְרִי, וְהָיָה מַעֲמָס עַל אֻמּות שְׁבָא וְהדּוּ וְכוּזָר לַהֲבִינו וְלַעֲשׂות מַה שֶּׁכָּתוּב בּו, אֶלָּא אַחֲרֵי מֵאות שָׁנִים, או שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּנּות אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר נִצָּחון או שְׁכוּנָה לא בִרְאִיַּת הַנָּבִיא בְעַצְמו, או נָבִיא אַחֵר שֶׁמֵּעִיד וּמַזְהִיר עַל תּורָתו.

רק יהודים מצווים לקיים את התורה

קא. אָמַר הֶחָבֵר: לא קָרָא משֶׁה לְתורָתו זוּלָתִי עַמּו וְאַנְשֵׁי לְשונו, וְיָעַד אותָם הַבּורֵא לְהַזְהִיר עַל תּורָתו כָּל הַיָּמִים עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, וְעָשָׂה כֵן כָּל יְמֵי הָרָצון וְהַזְּמָן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה בֵינֵיהֶם.

קב. אָמַר הַכּוּזָרִי: וַהֲלא הָיָה יותֵר טוב שֶׁיְּיַשֵּׁר הַכּל, וְהָיָה זֶה יותֵר נָכון וְרָאוּי בַּחָכְמָה.

קג. אָמַר הֶחָבֵר: וַהֲלא הָיָה יותֵר טוב שֶׁיִּהְיוּ הַחַיִּים כֻּלָּם מְדַבְּרִים. אִם כֵּן כְּבָר שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁקָּדַם בְּהֶמְשֵׁךְ זֶרַע אָדָם, וְהֵיאַךְ חָל הָעִנְיָן הָאֱלהִי בָּאִישׁ, שֶׁהָיָה לֵב הָאַחִים וּסְגֻלַּת הָאָב, מְקַבֵּל לָאור הַהוּא, וזוּלָתו כַקְּלִפָּה אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אותו. עַד שֶׁבָּאוּ בְנֵי יַעֲקב כֻּלָּם סְגֻלָּה וָלֵב, נִבְדָּלִים מִבְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים מְיֻחָדִים אֱלהִיִּים, שָׂמִים אותָם כְּאִלּוּ הֵם מִין אַחֵר מַלְאֲכוּתִי, מְבַקְשִׁים כֻּלָּם מַעֲלַת הַנְּבוּאָה וְרֻבָּם מַגִּיעִים אֵלֶיהָ. וּמִי שֶׁלּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ, קָרוב לָהּ בַּמַּעֲשִׂים הַנִּרְצִים וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וּפְגִיעַת הַנְּבִיאִים.
וְדַע, כִּי כָל אֲשֶׁר יִפְגַּע נָבִיא בְעֵת פָּגְעו אותו וְשָׁמְעו דְבָרָיו הָאֱלהִיִּים, מִתְחַדֶּשֶׁת לו רוּחֲנִיּוּת וְנִפְרָד מִסּוּגו בְזַכּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוקְקָהּ אֶל הַמַּדְרֵגות הָהֵם וְהִדָּבְקו בָעֲנָוָה וּבַטָּהֳרָה. זאת תִּהְיֶה אֶצְלָם הָרְאָיָה הַנִּרְאֵית וְהָאות הַבָּהִיר בִּגְמוּל הָעולָם הַבָּא, כִּי הַמְבֻקָּשׁ מִמֶּנּוּ אֵינֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁתָּשׁוּב נֶפֶשׁ הָאָדָם אֱלהִית, תִּפָּרִד מֵחוּשָׁיו וְתִרְאֶה הָעולָם הַהוּא הָעֶלְיון וְתֵהָנֶה בִרְאִיַּת הָאור הַמַּלְאֲכוּתִי וּשְׁמִיעַת הַדִּבּוּר הָאֱלהִי, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תִהְיֶה בְטוּחָה מִן הַמָּוֶת כְּשֶׁיִּכְלוּ כֵלֶיהָ הַגּוּפִיִּים. וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא תּורָה שֶׁמַּגִּיעִים בִּידִיעָתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזּאת בַּמָּקום אֲשר צִוְּתָה וְעִם הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר צִוְּתָה בָהֶם, הִיא מִבְּלִי סָפֵק הַתּורָה שֶׁמֻּבְטָח בָּהּ לְהַשְׁאִיר הַנְּפָשׁות אַחַר כְּלות הַגּוּפות.

ייעודי היהודי והגוי

קד. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רואֶה שֶׁיִּעוּדֵי זוּלַתְכֶם שְׁמֵנִים וּדְשֵׁנִים מִיִּעוּדֵיכֶם.

קה. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל הֵם כֻּלָּם אַחֲרֵי הַמָּוֶת, וְאֵין בַּחַיִּים בָּהֶם דָּבָר שֶׁיּורֶה עֲלֵיהֶם.

קו. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְלא רָאִיתִי אֶחָד מִן הַמַּאֲמִינִים בַּיִּעוּדִים הָהֵם שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לִמְהִירוּתָם, אֲבָל אִם הָיָה בִיכָלְתּו לְאַחֲרָם אֶלֶף שָׁנִים וְיִשָּׁאֵר בְּמַסּרֶת הַחַיִּים וּבְעל הָעולָם וְעִצְּבונו, הָיָה בוחֵר בָּזֶה.

קז. אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה תּאמַר בְּמִי שֶׁהוּא רואֶה אֵלֶּה הַמַּעֲמָדִים הַגְּדולִים הַמַּלְאֲכוּתִיִּים.

קח. אָמַר הַכּוּזָרִי: מִבְּלִי סָפֵק שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה שֶׁתַּתְמִיד נַפְשׁו עַל הַפְּרִידָה מֵחוּשָׁיו וְתִשָּׁאֵר נֶהֱנֵית בָּאור הַהוּא, יהוּא מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה הַמָּוֶת.

קט. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל יִעוּדֵינוּ הִדָּבְקֵנוּ בָּעִנְיָן הָאֱלהִי בַנְּבוּאָה, וּמַה שֶּׁהוּא קָרוב לָהּ, וְהִתְחַבֵּר הָעִנְיָן הָאֱלהִי בָנוּ בַגְּדֻלָּה וּבַכָּבוד וּבַמּופְתִים. וְעַל כֵּן אֵינֶנּוּ אומֵר בַּתּורָה, כִּי אִם תַּעֲשׂוּ הַמִּצְוָה הַזּאת, אֲבִיאֲכֶם אַחֲרֵי הַמָּוֶת אֶל גַּנּות וַהֲנָאות. אֲבָל הוּא אומֵר: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים מַנְהִיג אֶתְכֶם, וְיִהְיֶה מִכֶּם מִי שֶׁיַּעֲמד לְפָנַי, וּמִי שֶׁיַּעֲלֶה לַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר הָיוּ הולְכִים בֵּין הַמַּלְאָכִים, וְיִהְיוּ נַם כֵּן מַלְאָכַי הולְכִים בֵּינֵיכֶם בָּאָרֶץ, וְתִרְאוּ אותָם יְחִידִים וְרַבִּים, שׁומְרִים אֶתְכֶם וְנִלְחָמִים לָכֶם, וְתַתְמִידוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר הִיא עוזֶרֶת עַל הַמַּעֲלָה הַזּאת, וְהִיא אַדְמַת הַקּדֶש. וְיִהְיֶה שָׂבְעָהּ וְרַעֲבונָהּ וְטובָתָה וְרָעָתָה – בָּעִנְיָן הָאֱלהִי כְּפִי מַעֲשֵׂיכֶם, וְיִהְיֶה נוהֵג כָּל הָעולָם עַל הַמִּנְהָג הַטִּבְעִי – זוּלַתְכֶם. כִּי תִרְאוּ, עִם שְׁכִינָתִי שֶׁתִּהְיֶה בְתוכְכֶם, מִטּוּב אַדְמַתְכֶם וְסֵדֶר גִּשְׁמֵיכֶם שֶׁלּא יַעַבְרוּ עִתֵּיהֶם הַצָּרִיךְ לָהֶם, וְשֶׁתִּגְבְּרוּ עַל אויְבֵיכֶם בִּמְתֵי מִסְפָּר – הַמִּנְהָג, מַה שֶׁתַּכִּירוּ בו, כִּי אֵין עִנְיַנְכֶם נוהֵג עַל הַמִּנְהָג הַטִּבְעִי, אֲבָל הָרְצונִי: כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אִם תַּמְרוּ מֵהַבַּצּרֶת וְהַנֶּגֶף וְהַחַיָּה הָרָעָה – וְהָעולָם כֻּלּו בְשַׁלְוָה, וְאָז תֵּדְעוּ כִּי עִנְיַנְכֶם מַנְהִיג אותו דָבָר שֶׁהוּא גָדול מִן הָעִנְיָן הַטִּבְעִי.
וְהָיָה כָל זֶה וְהַתּורָה הַזּאת וְכָל יִעוּדֶיהָ מֻבְטָחִים, לא יִפּל מֵהֶם דָּבָר; וְיִעוּדֶיהָ כֻלָּם כּולֵל אותָם שׁרֶש אֶחָד וְהוּא יִחוּל קִרְבַת אֱלהִים וּמַלְאָכָיו. וּמִי שֶׁיַּגִּיעַ אֶל הַמַּעֲלָה הַזּאת לא יִירָא מִן הַמָּוֶת, וְתורָתֵנוּ כְבָר הֶרְאֵית לָנוּ זֶה עַיִן בְּעַין.

וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ עומְדִים בַּמִּדְבָּר, וְהָלַךְ אֶחָד מֵהֶם אֶל הדּוּ וּפָגַע מִמֶּלֶךְ הדּוּ כָּבוד וּגְדֻלָּה מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע, שֶׁהוּא מִן הַחֲבֵרִים הָהֵם, וְהָיָה יודֵעַ אֲבותֵיהֶם מִקֶּדֶם וְהָיוּ מֵאוהֲבָיו, וְנָתַן לו מַתָּנות יְקָרות שֶׁנָּשָׂא אותָם אֶל חֲבֵרָיו, וְהִלְבִּישׁו בִגְדֵי חֲמוּדות וְשָׁלַח עִמּו מֵעֲבָדָיו אֲנָשִׁים, – וְלא עָלָה עַל לֵב אִישׁ שֶׁיֵּצְאוּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלא שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַהוּא, – וְצִוָּהוּ בְמִצְות וְכָרַת עִמּו בְרִית לְקַבֵּל עֲבודָתו. וּבָא אֶל חֲבֵרָיו עִם הַשְּׁלוּחִים הָהֵם הַהֻדִּיִּים וְשָׂמְחוּ בָהֶם הַחֲבֵרִים הָהֵם וְהִשְׁתַּדְּלוּ בִכְבודָם וּבָנוּ לָהֶם אַרְמון שֶׁהושִׁיבוּם בּו, וְשָׁבוּ הַחֲבֵרִים הָהֵם שׁולְחִים שְׁלוּחִים לְהַגִּיעַ אֶל אֶרֶץ הדּוּ וְלִרְאות פְּנֵי הַמֶּלֶךְ מִבְּלִי טרַח בְּעֵזֶר אֵלֶּה הַשְּׁלוּחִים שֶׁהָיוּ מורִים אותָם הַדֶּרֶךְ הַקְּרובָה וְהַיְשָׁרָה. וַיֵּדְעוּ כֻלָּם, כִּי מִי שֶׁרוצֶה לָלֶכֶת אֶל אֶרֵץ הדּוּ הוּא קַל עָלָיו מְאד כְּשֶׁיִּדְבַּק בַּעֲבודַת הַמֶּלֶךְ וִיכַבֵּד שְׁלוּחָיו הַמַּגִּיעִים אותו אֵלָיו, וְלא הֻצְרְכוּ לִשְׁאל לָמָּה נַעֲבד הָעֲבודָה הַזּאת, כִּי הָעִלָּה נִרְאֵית לָעַיִן – כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר בַּמֶּלֶךְ, וְחֶבְרָתו הִיא הַטּובָה.

וְהַחֲבֵרִים – הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַהולֵךְ הָרִאשׁון – הוּא משֶׁה, וְהַהולְכִים הָאֲחֵרִים – הֵם שְׁאָר הַנְּבִיאִים, וְהַשְּׁלוּחִים הַהֻדִּיִּים – הֵם הַשְּׁכִינָה וְהַמַּלְאָכִים, וְהַבְּגָדִים הַחֲמוּדות – הֵם הָאור הַמֻּשְׂכָּל אֲשֶׁר חָל בְּנַפְשׁו מֵהַנְּבוּאָה וְהָאור הַמֻּרְגָּשׁ אֲשֶׁר חָל עַל פָּנָיו, וְהַמַּתָּנות הַיְקָרות הַשְּׁלוּחות – הֵם שְׁנֵי הַלּוּחות עִם עֳשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
וּבַעֲלֵי הַנִּמּוּסִים הָאֲחֵרִים לא רָאוּ מִכָּל זֶה מְאוּמָה, אַךְ אָמְרוּ לָהֶם: קַבְּלוּ עֲבודַת מֶלֶךְ הדּוּ, כַּאֲשֶׁר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַחֲבֵרִים הָהֵם, וְאַחֲרֵי הַמָּוֶת תַּגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאִם לא, – יַרְחִיק אֶתְכֶם וְיַעֲנשׁ אֶתְכֶם אַחֲרֵי מותְכֶם. וּמֵהֶם מִי שֶׁאָמַר: לא בָא אֵלֵינוּ אָדָם שֶׁיַּגִּיד לָנוּ שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי מותו בְּגַן עֵדֶן או בְגֵיהִנּם. וְרֻבָּם הֵגְבִּירוּ סִדּוּר עִנְיָנָם וְחִבּוּר עֲצָתָם וְקִבְּלוּ הָעֲבודָה וְיִחֲלוּ נַפְשׁותָם בַּמַּצְפּוּן יִחוּל חָלוּשׁ, אַךְ בַּנִּרְאֶה יִחוּל חָזָק וְנֶאֱמָן, וּמִתְגַּדְּלִים וּמִתְפָּאֲרִים עַל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם בָּאֱמוּנָה. וְאֵיךְ יִתְפָּאֲרוּ אֵלֶּה בְּטַעֲנַת מַה שֶּׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו אַחֲרֵי מותָם עַל מִי שֶׁיַּגִּיעַ זֶה אֵלָיו בְּחַיָּיו, וַהֲלא טֶבַע הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים קָרוב אֶל הַקַּיָּמִים בָּעולָם הַבָּא יותֵר מִטֶּבַע מִי שֶׁלּא קָרַב אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזּאת.

קי. אָמַר הַכּוּזָרִי: כַּמָּה הוּא רָחוק מִן הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם כָּלֶה בְטִבְעו אָבֵד גּוּפו וְנַפְשׁו כַבְּהֵמות זוּלָתִי הַפִּילוסופִים, עַל דַּעְתָּם.
וְעוד יאמְרוּ אַנְשֵׁי הַתּורות שֶׁהוּא יָשׁוּב חַי לָעַד בִּנְעִימות, בַּעֲבוּר מִלָּה שֶׁהוּא אומֵר בְּפִיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁלּא יָבִין עִנְיָנָהּ. כַּמָּה גְדולָה מַעֲלַת הַמִּלָּה שֶׁתַּעְתִּיק מִמַּדְרֵגַת הַבְּהֵמות אֶל מַעֲלַת הַמַּלְאָכִים, וּמִי שֶׁאֵינו אומֵר הַמִּלָּה הַהִיא יָשׁוּב בְּהֵמָה אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה פִּילוסוף חָכָם עושֶׂה טוב כָּל יָמָיו כּוסֵף אֶל הַמַּעֲלות הָהֵם.

קיא. אָמַר הֶחָבֵר: אֵין אֲנַחְנוּ שׁולְלִים מִשּׁוּם אָדָם גְּמוּל מַעֲשָׂיו הַטּובִים מֵאֵיזו אֻמָּה שֶׁיִּהְיֶה, אֲבָל אֲנַחְנוּ רואִים הַטּובָה הַגְּמוּרָה לָעָם הַקְּרובִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאָנוּ עורְכִים מַעֲלותָם אֵצֶל הָאֱלהִים אַחֲרֵי מותָם בָּעֵרֶךְ הַהוּא.

סבל היהודים

קיב. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְהַתְמֵד הַדִּמְיון הַזֶּה בְהֶפֶךְ, וַעֲרך מַעֲלָתָם בָּעולָם הַבָּא כְּמַעֲלָתָם בָּעולָם הַזֶּה הַיּום.

קיג. אָמַר הֶחָבֵר: אֲנִי רואֶה שֶׁאַתָּה מְגַנֶּה אותָנוּ בְּדַלּוּת וּמִסְכֵּנוּת, – וּבָהֶם הָיוּ מִתְפָּאֳרִים גְּדולֵי הָאֻמּות הָאֵלָּה! כִּי אֵין מִתְפָּאֲרִים אֶלָּא בְמִי שֶׁאָמַר:

"מִי שֶׁהִכָּה עַל לֶחְיְךָ הַיְמָנִי הָכֵן לו הַשְּׂמָאלִי, וּמִי שֶׁלּוקֵחַ טַלִּיתְךָ תֵּן לו חֲלוּקֶךָ",

וְהִגִּיעַ הוּא וַחֲבֵרָיו וְהַהולְכִים אַחֲרָיו אַחֲרֵי מֵאות מִן הַשָּׁנִים מִן הַבּוּז וְהַיִּסּוּרִים וְהַהֶרֶג, אֶל עִנְיָנִים נִפְלָאִים וִידוּעִים, וְהֵם הֵם הַפְּאֵר.
וְכֵן בַּעֲלֵי תורַת יִשְׁמָעֵאל וַחֲבֵרָיו, עַד שֶׁגָּבְרוּ. וּבָאֲנָשִׁים הָהֵם הָיוּ מִתְפָּאֲרִים וּמִתְגַּדְּלִים, לא בַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר גָּבַהּ שִׂיאָם וְרָחֲבָה מַלְכוּתָם וְנִפְלְאוּ מַרְכְּבותָם; אִם כֵּן עֶרְכֵּנוּ אֶל הָאֱלהִים יותֵר קָרוב מִמַּה שֶּׁאִם הָיְתָה לָנוּ גְדֻלָּה בָעולָם הַזֶּה.

קיד. אָמַר הַכּוּזָרִי: כֶּן-הוּא אִלּוּ הָיְתָה כְנִיעַתְכֶם בְּרָצון. אֲבָל הִיא בְהֶכְרֵחַ, וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם תַּהַרְגוּ.

קטו. אָמַר הֶחָבֵר: מָצָאתָ מְקום חֶרְפָּתִי מֶלֶךְ כּוּזָר. כֶּן-הוּא, אִלּוּ הָיָה רֻבֵּנוּ מְקַבֵּל הַדַּלּוּת כְּנִיעָה לֵאלהִים וּבַעֲבוּר תּורָתו, לא הָיָה מַנִּיחֵנוּ הָעִנְיָן הָאֱלהִי כָּל הַזְּמָן הָאָרךְ הַזֶּה. אֲבָל הַמְעַט מִמֶּנּוּ עַל הַדַּעַת הַזּאת, וְיֵשׁ שָׂכָר לָרב – מִפְּנֵי שֶׁהוּא נושֵׂא על הַגָּלוּת בֵּין הֶכְרֵחַ וְרָצון, כִּי אִלּוּ הָיָה רוצֶה הָיָה חָבֵר לַנּוגֵשׂ אותו – בְּמִלָּה שֶׁיּאמַר בְּלִי טרַח, וּכְמו זֶה אֵינֶנּוּ אָבֵד אֵצֶל הַשּׁופֵט הַצַּדִּיק, וְאִלּוּ הָיִינוּ סובְלִים הַגָּלוּת הַזֶּה וְהַדַּלּוּת לְשֵׁם הָאֱלהִים כָּרָאוּי, הָיִינוּ לִפְאֵר הַדּור שֶׁאָנוּ מְצַפִּים עִם הַמָּשִׁיחַ וְהָיִינוּ מְקָרְבִים עֵת הַיְשׁוּעָה הָעֲתִידָה שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים אותָה.

גרים

וַאֲנַחְנוּ – אֵין אֲנַחְנוּ מַשְׁוִים עִם נַפְשׁותֵינוּ כָּל הַנִּכְנָס בְּתורָתֵנוּ בְמִלָּה בִּלְבַד, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טרַח עַל הַנֶּפֶשׁ, מִטָּהֳרָה וְלִמּוּד וּמִילָה וּמַעֲשִׂים תּורִיִּים רַבִּים וְשֶׁיִּנְהַג בְּמִנְהָגֵינוּ, וּמִתְּנַאי הַמִּילָה וְסִבּותֶיהָ שֶׁיִּזְכּר תָּמִיד כִּי הִיא אות אֱלהִית, שָׂמָהּ הָאֱלהִים בְּאֵבֶר הַתַּאֲוָה הַגּובֶרֶת, לִגְבּר עָלֶיהָ וְלא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא כָּרָאוּי, בְּהַנָּחַת הַזֶּרַע בַּמָּקום הָרָאוּי וּבָעֵת שֶׁרָאוּי וְכַאֲשֶׁר רָאוּי, – אוּלַי יִהְיֶה זֶרַע מַצְלִיח, יִצְלַח לְקִבּוּל הָעִנְיָן הָאֱלהִי. וּמִי שֶׁדָּבַק בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה יִהְיֶה לו וּלְזַרְעו חֵלֶק גָּדול מִן הַקִּרְבָה אֶל הָאֵל יִתְבָּרָךְ. וְעִם כָּל זֶה לא יִשְׁתַּוֶּה הַגֵּר הַנִּכְנָס בְּתורָתֵנוּ עִם הָאֶזְרָח, כִּי הָאֶזְרָחִים לְבַדָּם הֵם רְאוּיִים לַנְּבוּאָה, וְזוּלָתָם, – תַּכְלִית עִנְיָנָם שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהֶם וְשֶׁיִּהְיוּ חֲכָמִים וַחֲסִידִים אַךְ לא נְבִיאִים.

ייעודי העולם הבא

וְהַיִּעוּדִים הָהֵם אֲשֶׁר עָרְבוּ לְךָ, כְּבָר קָדְמוּ חֲכָמֵינוּ לְסַפֵּר גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנּם, וּמָדְדוּ אותָם לָארֶךְ וְלָרחַב, וְסִפְּרוּ הַנְּעִימות וְהַיִּסּוּרִין בְּיותֵר מִמַּה שֶׁסִּפְּרוּ שְׁאָר הָאֻמּות הַקְּרובות. וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ עַד עַתָּה עַל מַה שֶּׁבָּא בַּמִּקְרָא בְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, כִּי לא נִזְכַּר בָּהֶם, יִעוּדֵי הָעולָם הַבָּא הַרְבֵּה בְּבֵאוּר, כַּאֲשֶׁר נִזְכַּר הַרְבֵּה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים.
אֱמֶת הוּא, כִּי בְדִבְרֵי הַנְּבוּאָה – שֶׁיָּשׁוּב הֶעָפָר שֶׁבְּגוּף הָאָדָם אֶל הָאָרֶץ וְתָשׁוּב הָרוּחַ אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (קהלת יב,ז), וּבְדִבְרֵי הַנְּבוּאָה, – תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֶעָתִיד וּשְׁלִיחַת נָבִיא שְּמו אֵלִיָּהו (מלאכי ג, כג)ּ, כְּבָר שֻׁלַּח בַּזְּמָן הָעובֵר וּלְקָחו הָאֱלהִים כַּאֲשֶׁר לָקַח זוּלָתו. וְאָמְרוּ, שֶׁהוּא לא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְיֵשׁ בַּתּורָה תְפִלַּת מִי שֶׁהִתְנַבֵּא בְרוּחַ הָאֱלהִים, שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמו שֶׁיָּמוּת מות יְשָׁרִים וְתִהְיֶה אַחֲרִיתו כְּאַחֲרִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כג, י). וּכְבָר שָׁאַל אֶחָד מֵהַמְּלָכִים נָבִיא מֵת וְהִתְנַבֵּא לו בְּכָל מַה שֶּׁיָּבא עָלָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה מִתְנַבֵּא לו בְחַיָּיו (שמו"א כח). וְאִם הָיָה מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ הַהוּא אָסוּר בְּתורָתֵנוּ, רְצונִי לומַר: הַדְּרִישָׁה אֶל הַמֵּתִים, הוּא מורֶה כִּי הָיוּ הָעָם מַאֲמִינִים בִּימֵי הַנְּבִיאִים, כִּי הַנְּפָשׁות נִשְׁאָרות אַחַר כְּלות הַגּוּפות, וְעַל כֵּן הָיוּ שׁואֲלִים הַמֵּתִים.
וּפְתִיחַת תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁיּודְעִים אותָה הַנָּשִׁים כָּל שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים:

"אֱלהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה. אַתָּה בְּרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבא. כָּל-זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי – מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלהַי, שָׁאַתָּה הוּא רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים".

וְגַן עֵדֶן עַצְמו, אֲשֶׁר הִרְבּוּ בְנֵי אָדָם לְזָכְרו, לא לָקְחוּ אותו כִּי אִם מִן הַתּורָה, וְהִיא הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְאָדָם, וְלוּלֵא שֶׁחָטָא הָיָה עומֵד בָּהּ לָנֶצַח. וְכֵן גֵּיהִנּם הוּא מָקום יָדוּעַ קָרוב לִירוּשָׁלַיִם, גַּיְא שֶׁאֵין הָאֵשׁ נִכְבֵּית מִמֶּנּוּ, הָיוּ שׂורְפִים בּו עַצְמות הַטֻּמְאָה וְהַנְּבֵלות וּשְׁאָר הַטֻּמְאות, וְהַמִּלָּה עִבְרִית מֻרְכָּבֶת.

קטז. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ אַחֲרֵי תּורַתְכֶם אֶלָּא חֶלְקִיּות מִדִּבְרֵי גַן עֵדֶן וְגֵּיהִנּם וּתְכוּנָתָם וְהַכְפָּלַת דְּבָרִים וְהַרְבּותָם.

קיז. אָמַר הֶחָבֵר: גַּם זֶה אֵינֶנּוּ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים הִרְבּוּ בָזֶה מְאד עַד שֶׁלּא תִשְׁמַע מִמֶּנּוּ מְאוּמָה שֶׁלּא תִּמְצָאֶנּוּ לַחֲכָמִים כַּאֲשֶׁר תְּבַקְּשֶׁנּוּ.