קטגוריה: כללי

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ב' [ב] אמנם ביאור מה שאמר עלו מבבל על דעתי: כי ידוע כי שמות הדברים כולם יש להם טעם לפי הענין, ואבוהון דכולהו [בראשית ב] לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה וגו', חוה כי היא היתה אם כל חי, וכמוהם הרבה בתורה ונביאים כתובים בטעם…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ג' [ג] ונתפרש הטעם מה שלא נקראו [בראשונה] בשם אצל רז"ל [במדבר רבה י, ה] דבר אחר: והוא פלאי, אמר לו המלאך איני יכול לומר לך שמי שלפי השליחות ששולח הקב"ה אותנו קורא לנו שם, הוי והוא פלאי, לפי פלא ופלא שעושה על ידו הוא…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ד' [ד] ביאור זה מה שכתבו לפי פלא ופלא, כי לפרש לשון פלאי היה די כפשטו, שעל כרחך השם נעלם ומכוסה מאחר שאין לו שם מיוחד. אבל רצה בזה כפי מה שידענו שהמלאכים הם כחות מיוחדים על כל פרטי הדברים הנמצאים בבריאה המחודשת אשר המציא…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ה' [ה] וכמו שאיתא [פסחים קיח, א] אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה שאתה שר של ברד והכל יודעים שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש ארד ואקרר בפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס, עד כאן.[1] ורוצה לומר שכח הממונה על…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ו' [ו] ודבר זה הוא הנקרא פלא, שעניינו דבר מופלא ומופרש מעניינים אחרים, כי כאשר הנס אינו יוצא מגדר הטבע אז אין אותה ההנהגה מופרשת ומובדלת מכל ההנהגות חברותיה שלפניה ושל אחריה, מה שאין כן כאשר יוצאת מסדר ההנהגה המורגלת אז הנהגת אותה שעה מופרשת…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ז' [ז] וזהו שאמר לפי פלא ופלא כו', רוצה לומר שבכל עת השתנות כחות הטבעים שרוצה השי"ת לעשות אז משתנה כחו ממה שהוא לכח אחר, ואם כן גם השם המתייחס אל כח וענין הדבר משתנה אז מאחר שנשתנה כחו. אבל כל זמן שאין הקב"ה עושה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ח' [ח] ובבראשית רבה [עח, ד]: כתוב אחד אומר (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ) המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא. אלא מלמד שיש שם שינוי, לא כשם שנקרא עכשיו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר ויאמר לו…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ט' [ט] ואפשר לפרש עוד כדברי המפרשים דמשמות דייק שיש לכל אחד שם מיוחד בפני עצמו, ובשם משמע שאין לכל אחד שם מיוחד רק שם אחד כוללם. ודייק בקרא דישעיה כתיב המוציא דמשמע לשעבר כמו שאיתא בעירובין [יט, א], והיינו בתחלת הבריאה, וכמו שנאמר שם…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות י' [י] ובשמות רבה [ר"פ מ"ח] לכולם בשם יקרא, וכתוב אחד אומר לכולם שמות יקרא, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, אלא כשהקב"ה מבקש לקרותם כאחד הוא קורא לכולם שם אחד, וכשהוא קורא לכל אחד ואחד בשמו הוא קורא אותו מיכאל גבריאל, לכן נאמר לכולם שמות…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יא' [יא] והנה אמרו [יומא כט, א] למה נמשלו אסתר לשחר, לומר מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והאיכא חנוכה, ניתנה לכתוב קאמינא. הניחא למאן דאמר מגילת אסתר ניתנה לכתוב, אלא למאן דאמר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר. מוקי לה…