סבה

חובת הלבבות:

האחד מהם מצד בחינתנו לעילות הנמצאות, כי כאשר נתבונן בהן נמצא מספרן פחות מעלוליהן, וכל אשר נחקור על עילות העילות ההן למעלה נמצא מספרן פחות מהן, וכל אשר תעלינה יתמעט מספרן עד שיגיע אל עילה אחת והיא עילת העילות… (שער א, היחוד, פרק ז)

…אלא שלכל הגזרות הקודמות בידיעת הבורא סבות ולסבות סבות, ומי שאינו מבין עניני העולם יחשוב כי הסיבה המתחדשת מחייב שנוי הענינים והתהפכותם מענין אל ענין והסיבה חלושה ונקלה מהיות ממנה שנוי או חלוף בעצמה, כאשר נראה הגרגיר האחד מן החטה מצמיח שלש מאות שבלים, ובכל שבולת שלשים גרגרים ויהיה הגרגיר האחד סיבה לעשרת אלפים או קרוב להם היעלם כי כח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה, וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים…

והקדמה החמישית, שיתבאר אצלו, כי השלמת הדברים המתחדשים בעולם הזה לאחר היצירה הוא בשני דברים, אחד מהם גזרות הבורא יתעלה… והשני סבות ומצועים מהם קרובים ומהם רחוקים, ומהם נגלים ומהם נסתרים, וכלם רצים להשלים מה שנגזר הויתו והראותו בעזר האלקים להם על זה. ודמיון הסבות הקרובות בהוצאת המים ממעמקי הארץ בגלגל הכלים המעלים את המים מן הבאר וסבותו הרחוקה האדם שהוא קושר הבהמה אל הגלגל ומניעתו להעלות המים מתחתיות הבאר על פני הארץ. אך הסבות אשר בין האדם והכלים מצועים בין שני הדברים, והם הבהמה והעגולים שמניע קצתם את קצתם, והחבל, ואם יקרה פגע לאחת מן הסיבות הנזכרות לא יגמר הענין המכוון בהם, וכן שאר המעשים היוצאים אל גבול ההויה לא יתקבצו מן האדם וזולתו, כי אם בגזרת האלקים והזמנתו והסבות אשר בהם הגמרם, כמו שאמר (שמואל א' ב') ולו נתקנו עלילות, ואמר (ירמיה ל"ב) גדול העצה ורב העליליה, ואמר (מלכים א' י"ב) כי היתה סבה מעם ה'.

ואם תהיינה הסיבות נעדרות בכלל, לא תגמר יציאת דבר מן הפעולות הטבעיות אל גדר ההויה, וכאשר נסתכל בצורך האדם לסבב ולהתגלגל לגמור עניניו, נמצאהו בראות העין, כי הצריך אל המזון כשיושם לפניו המאכל כראוי לו, אם לא יתגלגל לאוכלו בהגבהתו אל פיו ולעס ולא שיבר רעבונו… ויותר גלגול מזה ושקשה אם יצטרך לקנותו ותקנו, ויותר מזה עוד אם לא יזדמנו לו הדמים שיקנה אותו בהם, ויצטרך לגלגול ולסבוב גדול ממה שזכרנו קודם שישתכר בדמים או שימכור מה שהוא צריך לו מחפצים וקנינים וכיוצא בהם.

והעילה אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזר ולסבב על סיבות הטרף ושאר מה שהוא צריך אליו לשני פנים, אחד מהם, מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש בעבודת האלקים, ובהמרותו בחן אותה במה שמראה זו ממנה והוא הצורך והחסרון אל מה שהוא חוץ לה ממאכל ומשתה… וצוה אותם לחזר עליהם להביאם בסיבות המוכנות להם על פנים מיוחדים ועתים ידועים. ומה שגזר הבורא שיגמר לאדם מהם יגמר, וישלם בהשלמת הזדמנות הסיבות ואשר לא גזר לו להגמר בהם, לא יגמר וימנעו ממנו הסיבות, ונתברר ממנו העובדו והעבירה בכונה ובבחירה לאחת מהנה מבלתי האחרת, ויתחייב אחר זה הגמול והעונש, ואפילו לא גמר בהם המעשים.

והשני, כי אילו לא הוצרך האדם לטרוח או לחזר ולסבב להבאת טרפו, היה בועט ורודף אחר העבירות… (שער ד, הבטחון, פרק ג)

מורה נבוכים:

והדבר אשר אבארהו לך הוא זה, דע כי הסבות הקרובות כלם אשר מהם יתחדש מה שיתחדש, אין הפרש בין היות הסבות ההם עצמיות טבעיות, או בבחירה או במקרה, ורוצה לומר, בבחירה שתהיה סבת המתחדש ההוא בחירת אדם, עד שאפילו היתה הסבה רצון אחד משאר בעלי חיים, שזה כולו ייוחס להשם בספרי הנביאים, ויתירו על הפעל ההוא בלשונות שהשם פעלו או צוה בו או אמרו, ובא באלו הדברים כלם לשון אמירה ולשון דבור ולשון צווי ולשון קריאה ולשון שליחה… חלק ב פרק מח)

כוזרי:

ואומר כי כל העלולים מיוחסים אל העלה ראשונה על שני דרכים, אם על הכונה הראשונה, אם על דרך ההשתלשלות. ודמיון הדרך הראשון, הסדור וההרכבה הנראים בחי ובצמח ובגלגלים, אשר לא יתכן למשכיל המשתכל שייחסהו אל המקרה, אך אל כונת עושה חכם, ישים כל דבר במקומו ויתן לו חלקו. ודמיון השני, שרפת האש הזאת על הדמיון לקורה הזאת, כי האש גוף דק חם פועל, והקורה גוף מתחלחל נפעל, ומדרך הדק הפועל שיעשה בנפעלו, והחם היבש שיחמם ויכלה לחות הנפעל עד שיתפרדו חלקיו. וסבות הפעלים האלה וההפעליות האלה כאשר תבקשם תמנע ממך השגתם, ואפשר שתמצא סבות סבותם עד שתגיע אל הפלכים (הגלגלים), ואחר כך אל עלות הפלכים, ואחר כן אל העלה הראשונה, ובאמת אמר האומר, כי הכל בגזירת הבורא, ובאמת אמר האחר בבחירות ובמקרים בלתי שיוציא מאומה מהדברים ההם מגזירת האלקים… (מאמר ה כ, וראה שם עוד)

מהר"ל:

…כי דבר זה מה שרוצים לתת סבה מחייבת בכל הדברים, אילו היינו רואים שנתנו לנו סבה בכל הדברים הטבעיים הפחותים מאד, היה מוטל עלינו לתת לב על שאלתם, ועם כי הבדל יש כגבוה השמים מעל הארץ, כי הדברים הטבעיים הם בארץ והתורה לא תמצא אף בשמים כי אם מעולם העליון, מכל מקום היה מוטל עלינו לתת לב על השאלה, אך אין הדברים כך, כי הדברים הטבעיים כמו הבעלי חיים ואף הצמחים אין נותנים לנו סבה וטעם, כי איך יעלה על הדעת שיתנו סבה מספקת לכל בעל חי, מספר גידיו ואיבריו, לכל אחד סבה ותארו המיוחד וכן לצמחים. ואל תשגיח ברופאים ובחכמי הטבע, שאם נתנו סבה הוא לאחד מני אלף, ואף אשר נתנו, אין כן האמת הברור, כמו שידוע למי שיעיין בדבריהם, ואם הדבר הזה הוא בדברים הטבעיים, כל שכן בדברים האלקיים, והם המצוות האלקיות אשר חייב האדם לפעול, למה יעשה פעולה זאת ולא יעשה פעולה אחרת, זאת כשם שלא נדע גופו ותארו אשר הוא קיומו בעולם הזה… ומכל שכן פעולות האלקיות המביאים את האדם אל החיים הנצחיים, אף אם לא נדע באיזה ענין ולמה הם בענין הזה אין זה פלא… (תפארת ישראל פרק ו)

סבת הגלות הוא מבואר בעצמו בכתוב, שהוא החטא שגרם כל זה, אך סבת הסבה נעלם ממנו, כי יש לשאול שאלה גדולה מאד, שכשאנו חוקרין ומעיינים בחפוש הנבראים כלם, תמצא סדר אחד לא יצאו מסדרם ולא ישנו את חקם, שהדומה מוליד את הדומה, כי לא יצא חמור מסוס… ולפי זה היה ראוי גם כן משורש צדק ונטע נאמן יהיו תולדותיהן כיוצא בהם… (נצח ישראל פרק ב, וראה עוד: טבע)

ואלו ד' פירושים, מפני שכל מעשה וכל פעל יש לו ד' סבות, משל זה הבית הוא נבנה על ידי ד' סיבות, האחת הוא הפועל שבנה הבית, שבלא פועל אי אפשר שיהיה נעשה. הסיבה השניה הוא החומר, שאם אין העץ שהוא חומר הבית לא היה אפשר שיהיה נעשה. הסיבה השלישית הוא הצורה, דהיינו ציור הבית וצורתו אשר הוא בנפש האומר… הסבה הרביעית התכלית, שאם לא היה תכלית הבית לדור שם לא היה נעשה, וכן כל מעשה יש לו ארבע סבות אלו כאשר ידוע… (דרשה לשבת הגדול)

רמח"ל:

כי כל ענין אשר נמצא בהנהגתו יתברך, נדע שיש לו בהנהגה עצה ענין קודם יחייבהו, ויקרא לו סבה ומוליד, והסבה הזאת היא שתוליד והיא שתשלים הענין המתחייב ונולד ממנה, וזה הוא כלל הכונניות שזכרתי למעלה, שמתגלגלים בעולם משמי השמים ועד תחתיות הארץ, בהיות כל הנמצאות העליונות והתחתונות הגבוהות והשפלות מתקשרות זו בזו ונולדות ומתחייבות זו מזו. ובהשפיע האדון ברוך הוא אחת מהשפעותיו, לא נבחין בה מה שתפעל בעולם לבד, אלא גם מה שיש כלול בחקה להוליד עוד ענין מתחייב ממנה, ומה שימשך ממנה בנמצאות יהיה תמיד בהשקפה אל הענין ההוא הכלול בחקה… (דעת תבונות קמא)

שעורי דעת:

התגלות השגחת השי"ת בבריאה היא בג' מדרגות, האחת והיא המדרגה הראשונה, מצאנוה בתורה ובדברי הנביאים הקדושים, ומבוארה בדברי חז"ל, כי כמו שישנן סבות טבעיות חמריות, כמו כן ישנן לעומתן סבות רוחניות, אשר נקרא אותן בשם סגוליות, והוא, כי הלא ידוע, שכל דבר צריך לסבה המועילה בכדי שיצא לפועל, כגון אם יחפוץ האדם שיגדל שדהו פירות, צריך הוא לחרוש ולזרע, ושאחר זה ירד מטר על הארץ, והן הסבות הגלויות לצמיחת הפירות, וכמו כן ישנן סבות סגוליות נסתרות, שמקורן במצבו הרוחני של האדם, ובאורחות חייו ומעשיו. הסבות הסגוליות האלה משפיעות ומסבבות בהסבות הטבעיות ומניעות אותן, ובהן תלוי אופן התהוות הדבר ובאיזו מדה. ובאמת עלינו לדעת כי גם הסבות האלו הוחקו כמו כן בטבע הבריאה, והנן סבות טבעיות רוחניות הפועלות תמיד כפי כח ההשפעה שניתן להן… (חלק א, השגחה, עמוד עט)

מכתב מאליהו:

במבט הגשמי נראה, כאילו שהסבה פועלת את המסובב, וזה נעשה בתהליך זמני של זה אחר זה, אבל במבט המציאות האמיתית, אשר לפיו נמדד ונערך כל דבר וכל מקרה על פי תכליתו הרוחנית, הסבה והמסובב היינו הם הם, בעולם התחתון רואים אנו הסתרים רבים של כבודו יתברך, אבל מבחינים אנו שהסתרים אלו יובילו לידי גילוי לבסוף, בהיותם כלים לבחירת האדם, אבל במבט המציאות האמיתית התוכני ההסתר עצמו גילוי הוא, מכיון שצורתו-תכליתו אינה אלא גילוי, והריהו מהווה חלק הכרחי ממהות כלל הגילוי. הרי שהסבה – ההסתר, והמסובב – הגילוי מתאחדים ומזדהים בתכליתם. (חלק ג איחוד סבה ומסובב ברוחניות, עמוד רפד)