א

(ראה גם: אותיות)

זהר:

דבר אחר כי עשית פלא, היינו כי עשית אלף, (כי פלא הוא אותיות אלף). ומהו אלף, הרי למדנו אלף בית, אלף בינה, אבל צורתה של א' היא ג' צדדים, (ימין שמאל אמצע). שהוא ראשית של סוד העליון של אדם הראשון, (שהוא ג' הקוין שבבינה, שהם שורש צורת אדם, שהוא המוחין דז"א), משום שבצורתה של א' יש ב' זרועות מכאן ומכאן, הם ב' קוין חסד וגבורה, שהם י' עליונה וי' תחתונה שלה) וגוף באמצע… ומשום זה אלף הוא אחד, והיינו כי עשית פלא, (שהוא סוד אלף)… (בלק קנט)

אותיות דרבי עקיבא:

אמר רבי עקיבא, אל"ף מהו אלף, מלמד שאמרה תורה א'מת ל'מד פ'יך, כדי שתזכה לחיי העולם הזה. פ'יך ל'מד א'מת כדי שתזכה לחיי העולם הבא, מפני מה, מפני שהקב"ה נקרא אמת, וכסאו מאז יושב עליו באמת…

דבר אחר א', א'פתח ל'שון פ'ה, ופ' ל'שון א'פתח. אמר הקב"ה אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם… דבר אחר א'פתח ל'שון פ'ה, ופ'ה ל'שון א'פתח, שאין נאה במאתים ושמונה אברים שבאדם לומר לפניו שירה אלא בפה ולשון, שנאמר פי יספר צדקתך וגו' (תהלים ע"א)… דבר אחר א'פתח ל'שון פ'ה, ופ'ה ל'שון א'פתח, אמר הקב"ה אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה, כדי שישבחו שמי בכל יום ויום, שאם אין ישראל בעולם אין לי שבח וגדולה…

דבר אחר אל"ף, אם אין אל"ף אין בי"ת, אם אין בי"ת אין אל"ף, אם אין תורה תמימה אין כל העולם כלו מתקיים… דבר אחר אל"ף, אמר הקב"ה א'מונתי ל'ישראל פ'קדתי, ופ'קדתי ל'ישראל א'מונתי, אין אמונתי אלא תורה, שנאמר ואהיה אצלו אמון (משלי ח')… דבר אחר אל"ף, אמר הקב"ה א'מרתי ל'עמי פ'ארתי, ופ'ארתי ל'עמי א'מרתי, ואין אמרתי אלא תורה, שנאמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי…

דבר אחר אל"ף, אמר הקב"ה א'צתי ל'פעול פ'לא במרום, ועומק לאין חקר ואין מספר, שנאמר עושה גדולות עד אין חקר… דבר אחר אל"ף, מלמד שחמשת אלפים שערי חכמה נפתחו לו למשה בסיני כנגד חמשה חומשי תורה, ושמונת אלפים שערי בינה כנגד ח' נביאים… דבר אחר אל"ף זה הקב"ה שהוא ראשון והוא אלוף אחרון, והוא אלוף ברוב אלופי מלך, וכשם שהאל"ף ראש לכל האותיות, כך הקב"ה ראש לכל המלכים כולם, וגם סוף לכל הנדיבים כולן…

דבר אחר אל"ף, מפני מה כותבין אותו באות אחת וקורין אותו בשלש אותיות, מפני שהוא נחשב אחד כנגד הקב"ה שנקרא אחד, שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, הקב"ה נקרא אחד, וקריאת שמו אותיות משולשות…

ומפני מה ידו של אל"ף זקוף מצדו ויש לו שתי רגלים כבני אדם, מפני שכתוב בו אמת, ואמת יש לו רגלים, ושקר אין לו רגלים, לפיכך כל אותיות של אמת יש להם רגלים, ושל שקר אין להם רגלים… ומפני מה ידו של אל"ף זקוף מצדו, מפני שהוא מעיד בו ומניף בו לפני הקב"ה שהוא אמת לעולם, שנאמר ואמת ה' לעולם. (תהלים קי"ז)…

מדרש הגדול:

רבי יוסי אומר, לכל האותיות יש דומה, בי לכף, דל לריש, הי לחית, וו לזאן, וכך שאר כל האותיות, אבל אלף זה אין לו דומה לדומה, לפיכך נקרא על שמו שלהקב"ה שאין לו דומה לדומה, לכך פתח אנכי. (שמות כ ב)

מדרשים:

ואל"ף כשראת שרצה הקב"ה לבראות את העולם בבי"ת עומדת לצד אחר ושתקה עד שקראה הקב"ה ואמר לה אל"ף למה תשתוק… ענתה אל"ף ואמרה לפניו, רבונו של עולם ומה לחברותי שעולין לחשבון גדול כך, אני שאיני עולה לחשבון גדול על אחת כמה וכמה. אמר לה הקב"ה אל תתמה שאתה ראש לכולם ומלך, שאני אחד ואתה אחד, ולפי שהשפלת את עצמך אני מגדל אותך שאתה תעלה לחשבון אל"ף. ועוד אמר לה התנחם שכשאתן את התורה בך אפתח… (מדרש י' הדברות)

מפני מה ידו של אל"ף זקוף ועומד ויש לו שני רגלים כבני אדם, מפני שהוא אות אמת ואמת יש לו רגלים, וידו זקוף שהוא מעיד להקב"ה שהוא אמת, שנאמר (ירמיה י') "וה' אלקים אמת". (מדרש האותיות)

אל"ף יש לה שלשה זיינין לעיל כנגד מלאכי השרת שהם מזכירים את ה' לאחר שלש תיבות, שנאמר (ישעיה ו') "קדוש קדוש קדוש ה' צב-אות, ושני זיינין למטה כנגד ישראל שמזכירים את ה' לאחר שתי תיבות, שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. (מדרש ר"ע על התגין)

ילקוט ראובני:

א' הופכת פניה מן שאר אותיות, לומר לך הא' בעולם משברא העולם הפך פניו מן העולם, שנאמר וירא און ולא יתבונן, לפי שצפה בחורבן הבית, אמר לית הנייה בעולמו אסתיר פני ממנו… (בראשית)

אל"ף אותיות אף, ולולי זאת שלמ"ד בינתיים היה אף מחריב העולם, שבאה מדת הדין לפני הקב"ה ואמרה ליה מתנה שנתת לי ואף שמו, שהוא כחי ועוצם ידי, ועתה לקחת אותו מידי ונעשה אלף, אמר לה הקב"ה די לך ששמת א' שלך שתהיה אות פ' בחבור', רוצה לומר ששמי חותם בה, אמר לה ואם תסלק אות למ"ד ליל' בשביל עובדין בישין דישראל, דישתאר אות פ עם אף ויעשה אף ותשלוט מדה דילך… (שם תולדות)

אבן עזרא:

…והאלף לפני הה"א, כי הוא הקל מאותיות הגרון, על כן הושם ראש לכל האותיות כנגד האחד, וראוי להיות הה"א האות החמישי כנגד חמשה במספר שהוא נכבד. ואלה השנים אותיות הם קלים במבטא יותר מכל האותיות, בעבור ששם אות הראשון מהגרון… (שמות ג טו, וראה שם עוד)

הריקאנטי:

ספר הבהיר: וא' ראש לכל האותיות, ולא עוד, אלא אלף גורם לכל האותיות קיומן, והא' דמות המוח, ומה אלף כשאתה זוכרה אתה פותח פיך, כך המחשבה כשראתה חושב לאין סוף ותכלית, ומאלף יצאו כל האותיות, הלא תראה כי היא בראשם, וה' בראשם, וקיימא לן דכל שם שכתוב יו"ד ה"א וי"ו ה"א מיוחד הקב"ה ומיוחד בקדש… ישב רבי רחומאי ודרש, למה א' בראש שהיא היתה קודם לכל ואפילו לתורה, ולמה בי"ת קרובה לה' מפני שהיא היתה תחילה, ולמה יש לה זנב, להראות מאיזה מקום היתה… (בראשית דף א)

ר' צדוק:

אל"ף גדולה דאדם שת (ריש דברי הימים), ויש אומרים גם דאשריך ישראל (בפרשת הברכה), וזעירא דויקרא, ידוע כי האל"ף הוא מורה ורומז היחוד הגמור, אם במספרו שהוא אחד, ואם בתמונתו, א' יו"י בגימטריא שם המיוחד, שהוא המורה על אחדות, כמו שנאמר הוי"ה אחד, כי שאר שמות מושאלים… כי המספר כ"ו בגימטריא ב' פעמים אחד, ר"ל על היחוד הגמור, לא כא' המנוי והספור וכו', כי יש יחוד ב' פנים, כללי ופרטי… מה שאינו כן השי"ת שאין יחידות כמוהו בשום פנים, וזהו א' הכפול… ולכן תנוח האל"ף אחר כל התנועות כמו וב א רא שית, ראש וראשון… כי האחד הגמור אינו נתפס במקום והכל מקומו…

ובזה נבין מה שלפעמים נמצאו אלפי"ן נוספים כמו אשכר יקריבו והאזניחו נהרות, ובאזרוע נטויה… ופעמים תחסר כמו מרשית השנה… ואין להאריך כאן בזה. ואמרו כי ניחם הקב"ה לאל"ף שכשנגלה על הר סיני אינו פותח אלא בו, אנכי וגו', כי אז הוא תכלית גלוי האחדות לכן פתח בו… (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד לא)

א': תמורת אות הכפול, כמו (ישעיה י"ח) בזאו תמורת בזזו, (תילים נ"ח) ימאסו תמורת ימססו. ב', להקטין הענין כאחיותיה אותיות האמנתי"ו, כדרך שכתב הרד"ק על אישון בת עין. ג', סימן למדבר בעדו לעתיד, כמו ארדוף אשיג. ד', תמורת ה"א כמו (דהי"ב כ') אתחבר אחזיה, (תילים ע"ו) אשתוללו… ה', תמור ו' כמו (תילים) נאות דשא תמור נוות… ו', תמור חי"ת מטעם הנזכר לעיל אות ד', ולדעתי ויאבק כמו ויחבק (בראשית ל"ה ועיין רש"י). ט', תמור טי"ת, כמו (יחזקאל כ"א) אבחת חרב תמור טבחת… ח', תמור יו"ד כמו (ישעיה א') אשרו חמוץ… ט', תמור עי"ן כמו (ישעיה י"ט) אגמי נפש תמור עגמי, וכן בכמה מקומות. י', תמור נ' ביסוד נופל, כמו (יחזקאל כ"א) אבחת תמור נבחת לפירוש א' ברש"י שם. י"א, אל"ף הנחות אחר כל התנועות, אחר הקמץ, ובא הכהן, אחר פת"ח חטאת מצרים, אחר צירי, ראשית כל, אחר חיר"ק, ראשון, אחר שור"ק, מסעף פוארה, אחר מלאפו"ם הוא הדבר, אחר חול"ם, ראש דברך. י"ב הנוספת שלא לצורך כלל, בראש התיבה, (תילים ע"ג) אשכר יקריבו, באמצע, (ישעיה י"ט) והאזניחו, בסופה (ישעיה כ"ה) ולא אבוא שמוע, ותחסר לפעמים כמו (ש"ב י"ט) ולעמשא תמרו… (שם עמוד מב)