בית המדרש

(ראה גם:   בית הכנסת 06)

זהר:

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם, זהו בית הכנסת, המקום שמדורת השכינה שמה, כמו שאתה אומר ואני נתתי לך שכם אחד, זה השכינה… עד אלון מורה הוא בתי מדרשות, שמאלפים ומורים שם תורה ברבים. והכנעני אז בארץ, אז נתמתק היצר הרע ונתתקן בעל כרחו בהגוף שנקרא ארץ… (לך לך פ)

תלמוד בבלי:

תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי… ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת… (ברכות כח א)

ר' נחוניא היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה, אמרו לו מה מקום לתפלה זו, אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי. תנו רבנן, בכניסתו מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. ביציאתו מהו אומר, מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. (שם שם ב)

תנו רבנן ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם… ואל יכנס באחרונה לבית המדרש. (שם מג ב)

…נעצו חרב בבית המדרש, אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא… (שבת יז א)

אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל, אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה. (שם פג ב)

וא"ר יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש. (שם קיח ב)

…לא אהיה חובש, לא אהיה מחובשי עצמן בבית המדרש ובביתי אין לחם ואין שלמה, שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא… (שם קכ א)

מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש… א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש, ורב דימי אמר יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין, והדר ומפני בטול בית המדרש. (שם קכו ב והלאה)

…שחורות כעורב, במי אתה מוצאן, במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש… (עירובין כא ב)

תניא אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים, בערבי פסחים בשביל תינוקות כדי שלא ישנו, וערב יום הכפורים כדי שיאכילו את בניהם. (פסחים קט א)

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו, פעם אחת לא מצא להשכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס… (יומא לה ב)

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר… מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי… (סוכה כח א, וראה שם עוד)

תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ, אם אבן הוא נימוח, דכתיב הוי כל צמא לכו למים, וכתיב אבנים שחקו מים, אם ברזל הוא מתפוצץ, דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה', וכפטיש יפוצץ סלע. (שם נב ב)

…ונשאר גם הוא לאלקינו, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום, והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי, אלו תאטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. (מגילה ו א)

…אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש… (חגיגה ג א)

גופא בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש… (יבמות טז א)

א"ר יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. (שם עז ב)

רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא… (שם קיג ב)

בעי ר' ירמיה, רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו, ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא. (בבא בתרא כג ב)

…אמר לו דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם תשאלני בבית המדרש כדי לביישני. (שם פא ב)

א"ר זירא כל הישן בבית המדרש תורתו נעשית לו קרעים קרעים, שנאמר וקרעים תלביש נומא. (סנהדרין עא א)

ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו, מיכן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש… (שם פב א)

והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחבל עול מפני שמן, א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה, נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו… (שם צד ב)

…נפק רבי אמי אשכחינהו, אמר להו לאו אמינא לכו בעידן בי מדרשא לא תקימו אבראי, דילמא איכא אינש שמיצטרכא ליה שמעתא ואתי לאיטרודי… (חולין פו ב)

…א"ר יוחנן כמה שנים גדלנו בבית המדרש ולא שמענו הלכה זו… אימא לא נתבקשה הלכה זו ממנו בבית המדרש. (כריתות כז א)

תלמוד ירושלמי:

ר' ירמיה בעי, בתי כניסיות ובתי מדרשות מהו שיהו צריכין בדיקה, מה צריכא ליה שכן מכניסין לשם בשבתות ובראשי חדשים… (פסחים א ב)

מדרש רבה:

…לאחר י"ג שנה, זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי ע"ז… (בראשית סג יד)

ויעקב איש תם יושב אהלים, שני אהלים, בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר. (שם שם טו)

דבר אחר ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דר' אחא ור' חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית וועד שיהא מורה בו דברי תורה, ושיהיו השבטים לומדים בו… (שם צה ב)

…א"ל הקב"ה, נוצר תאנה יאכל פריה, בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות… (במדבר כא טו)

דבר אחר מעשה בר' חייא שעשה נדבה בבית המדרש הגדול שבטבריא, ופסק אדם אחד ליטרא של זהב, נטלו ר' חייא והושיבו אצלו, וקרא עליו מתן אדם ירחיב לו. (דברים ד ח)

אבות דרבי נתן:

ר"מ אומר כל שיש לו בית המדרש בעירו ואינו הולך לשם אין לו חלק לעולם הבא… (פרק לו)

מסכת דרך ארץ רבה:

ר"מ אומר כל מי שיש לו בית המדרש בעירו ואינו הולך לשם חייב מיתה, בית המדרש שיש בו אלף אלפים ורבי רבבות מצות האמורות בתורה על אחת כמה וכמה. (פרק יא)

מסכת דרך ארץ זוטא:

…הוי אוהב את בית המדרש כדי שיבואו בניך לתלמוד תורה. (פרק ט)

פסיקתא:

ר' יודן בשם ר' יצחק, כל זמן שישראל נעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקב"ה עוצר שכינתו עמהם, מאי טעמא, נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים (שופטים י"ג ט"ו), ר' יחני בשם ר' יצחק, כל זמן שישראל מקוים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הקב"ה מקוה שכינתו עליהם, מאי טעמא קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי (תהלים מ' ב')… (ביום השמיני, בסוף)

שוחר טוב:

אוהב ה' שערי ציון, אמר הקב"ה אוהב אני שערים המצוינים בהלכה מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות. (מזמור פז)

פעמי הכן כאמרתך וגו', כך אמר דוד אל תניח את רגלי שילכו למקום רצונם אלא לתורתך כל היום לבית המדרש, כי אין יצר הרע נכנס לבית המדרש, הולך עמו כל הדרך, כיון שמגיע לבית המדרש אין לו רשות ליכנס שם, וכן הוא אומר (בראשית ד') לפתח חטאת רובץ… (מזמור קיט)

תנא דבי אליהו רבא:

דבר אחר בכל הארץ יצא קום, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שנתנו לרבים ומאזינין לשמוע דברי תורה. (פרק ב)

דבר אחר שם יתנו צדקות ה' צדקות פרזונו בישראל, עיר קטנה שבישראל עמדו ובנו בית הכנסת ובית המדרש ושכרו להם חזנים ושכרו להם מלמדי תינוקות, נמצא בתי מדרשות מרובים בישראל, שנאמר אחר כך אז ירדו לשערים עם ה', מתוך שבתי כנסיות ובתי מדרשות מרובים בישראל, אשרי מי שמתחדש דברי תורה על פיו, וכל מי שמתחדש דברי תורה על פיו דומה כמי שמשמיעין אותו מן השמים ואמר לו כך אמר הקב"ה, בני בנה לי בית המדרש, ששכר הגדול שיש לי באוצרי שלך הוא, ובשבילך אני מציל את ישראל… (פרק י)

…כיון שבאו עשרה בני אדם לבית הכנסת ולבית המדרש ולומד כל אחד ואחד מהם עם כל חביריו דבר אחר או פסוק אחד או הלכה אחת, נמצא ביד כל אחד ואחד מהם שהוא נוטל עשר הלכות או עשרה דברים והולך לבית בעשרה דברים או עשרה פסוקים או עשרה הלכות. לפיכך הייתי אומר לעולם ישב אדם ויעסוק בתורה ובמעשה מרכבה ובכל מדות טובות שבעולם, ויניח הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ובכל מקום שמתחדשין בו תורה, שבישיבת בית הכנסת ובישיבת בית המדרש שמחה מתחדשת להקב"ה בכל יום תמיד… (פרק יח)

…מה טיבן של נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות, שאומר כנחלים נטיו אצל מה טובו אהליך יעקב, אלא לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מן הטומאה לטהרה, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות מעלין את האדם מן הטומאה לטהרה, כיצד, אלא מביאין את האדם מחובה לזכות, לכך נאמר כנחלים נטיו… (פרק כא)

מדרש אגדה:

פעם אחת מצא ר' שמואל בר נחמן את ר' נתן ברבי אליעזר שהיה עומד בשוק, אמר לו רבי שנה לי פרק אחד, אמר לו לך עמי בבית המדרש ואני משנה אותך שם. אמר לו רבי מה הוא חכמות בחוץ תרונה, אמר לו יודע את לקרות ואי את יודע לדרוש, מה הוא בחוץ תרונה, בחוצה של תורה, המרגלית היכן היא נמכרת, לא בשוק שלה היא נמכרת, אבנים טובות היכן נמכרות, לא בשוק שלהם נמכרות, וכן התורה אינה נלמדת אלא בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, מקום שמרחיבין לב האדם… (בחקותי ג)

ילקוט שמעוני:

כנחלים נטיו, מה טיבן של נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהן מלאים עונות ויוצאין מלאין מצות. (במדבר פרק כג, תשעא)

ראה עוד בית הכנסת.

---

הלימוד להצלחת חיילינו במלחמה הקשה שפוקדת אותנו בימי גשמיות אלו. מי יתן והגשמים יהפכו לגשמים של ברכה.