בעל

(ראה גם: אדון, איש, עבודה זרה)

רש"י:

מבעלי – …ובעל לשון מישור. (שמואל ב ו ב)

אבן עזרא:

בעל בעמיו – ואמרו כי פירוש בעל גדול שהעם ברשותו, כמו "בעליו אין עמו". (ויקרא כא ב)

רד"ק:

הבעלים – כן יקראום הכסילים, כי הם אדון לעובדיהם. (שופטים ב י)

בעל הטורים:

לבעל פעור – בעל, ובגימטריא צואה, ובגימטריא ההבל ויהבלו. (במדבר כה ג)

מלבי"ם:

לא יטמא בעל – אונקלוס תרגם מענין אדון וגדול, שלא יטמא הנכבד בעם, ועיין ברמב"ן, אולם המעיין במקרא יראה שסתם בעל הנאמר תמיד הוא על בעל האשה, והבא על ענין אחר בא בסתמית תמיד, "בעל השור", "בעלי יהודה" היינו המושלים על יהודה, ובא על מי שיש לו קנין באיזה דבר חוץ מגופו, או תכונה בגופו בעל שער, בעל אף, ואם כן ממה שכתב בעל סתם מבואר כדברי חז"ל שקאי על בעל האשה… (ויקרא כא ד)

…והממשלה שיש לאחד על שום דבר יכונה בג' לשונות… ב', בלשון בעל, כמו בעל האשה לפי שהוא מושל באשה, בעל הבור, והרבה כזה… ושם בעל יורה שעל ידי מעשיו נעשה שנוי בגוף הדבר הנקנה, כמו שאמר "וארצך תבעל" ואשר ניחס שנהיתה לו הוא שלא עשה בעצמו רק על ידי מעשה אחרים או על ידי איזה סבה נהיה הדבר שלו, ואיש יורה על שם חשיבות ומעלה, וכל הארבעה נמצאו בשליטת האיש על האשה, א' במעשה ידיו במהר ובמתן, ב', כשיבא עליה שאז נעשה שנוי בגופה ובתכונתה, ג' כשתהיה לו על ידי מעשה זולתו, שכותב לה על ידי סופר ועדים כנהוג, הד' שהוא במעלה כנגדה כי הוא מאכילה וכל עניני הבית יתנהלו בחכמתו, ולכן יקרא בשם איש… (דברים כד א)

רש"ר הירש:

בעולת בעל – בעל מציין יחס של השתלטות בעודף כח, אדון מלשון אדן הוא התומך, המגן ובא הכח, ואיש מציין את יחס השויון בין איש לאשה. (בראשית כ ג)

בעל החלומות – מי שחלומותיו כלי שרת למזימותיו. (שם לז יט)

אדוני הארץ – בעל הוא המתגבר בכחו, על כל פנים מי שמעמדו גבוה יותר, אדון הוא הנושא ותומך, מלשון אדן, ולא זה היכול גם להשמיד. מנקודת המבט האלילית ה' הוא הבעל, כח מטיל אימה, אך בישראל הוא "מתחת זרועות עולם" מקומו ונשואו של הכל. רק לאדון יש עבדים אך לא לבעל. (שם מב לג)

---

הלימוד לעילוי נשמת:

• הענטשא לאה בת יצחק ליפא
• יונתן בן אפרים פישל
• שילת בת יהודה
• ידידה אשת חיל
• רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
• אלי ישראל בן מדלן
• אפרים פישל בן מנוחה
• נתנאל חיים בן אברהם

ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.