חנניה מישאל ועזריה

(ראה גם: דניאל נבוכדנצר,קדוש השם)

תנ"ך:

ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים. ילדים אשר אין בהם מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע, ואשר כח להם לעמוד בהיכל המלך, וללמדם ספר ולשון כשדים… ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה… (דניאל א ג)

והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלקים מדע והשכל בכל ספר וחכמה, ודניאל הבין בכל חזון וחלומות… (שם שם יז)

ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו, ודניאל בתרע מלכא. (שם ב מט)

…איתי גוברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל, שדרך מישך ועבד נגו, גובריא אילך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין. באדין נבוכדנצר ברגז וחמא אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו… והן לא תסגדון בה שעתא תתרמון לגוא אתון נורא יקידתא, ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי.

ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר, לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך. הן איתי אלקנא די אנחנא פלחין יכיל לשיזבותנא מן אתון נורא יקידתא ומן ידך מלכא ישיזב. והן לא ידיע להוא לך מלכא, די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד… באדין גובריא אילך כפיתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבושיהון, ורמיו לגוא אתון נורא יקידתא…

באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקידתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די א-להא עיליא פוקו ואתו… די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך, וסרבליהון לא שנו, וריח נור לא עדת בהון… (שם ג יב והלאה)

זהר:

אפשר לפרש את הבטחון על דרך שאמרו חנניה מישאל ועזריה, שבטחו ואמרו הן איתי אלקנא וגו', בא וראה, אם לא יצילם ולא יתיחד עליהם הקב"ה, נמצא שלא יתקדש שמו של הקב"ה לעיני כל, אלא אחר שידעו שלא אמרו כראוי, חזרו ואמרו, והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו' (דהיינו) בין שיציל ובין שלא יציל, יהיה ידוע לך שלא נשתחוה לצלם.

ולמדנו שדבר זה הודיע להם יחזקאל ושמעו והאמינו לו, אשר הקב"ה לא יתייחד עליהם, ואמר להם זאת כדי שיקבלו שכר… (תולדות קכג)

בא וראה מה כתוב, ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהן טוב מכל הילדים האוכלים את פתבג המלך, פירוש, שצלם רבונם לא הוסר מהם, ומאחרים הוסר, מי גרם זה, שמפני שלא נגעלו בגיעולי מאכלם. (משפטים תקעא)

לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו, כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי, מי הם ילדיו, אלה הם חנניה מישאל ועזריה, שהפילו עצמם לתוך אש שורפת כדי לקדש שמי… יעקב מה רוצה כאן, שהרי כתוב ויהי בהם מבני יהודה… אלא כך למדנו, באותה שעה שקשרו להפילם באש, כל אחד הרים קולו ואמר לפני כל אלו העמים והמלכים והשרים, חנניה אמר, ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם וגו', מישאל פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' וגו', באותה שעה ששמעו את השם יעקב, תמהו וצחקו בליצנות, (על ששם בטחונו ביעקב), עזריה פתח ואמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, זה שאמר זה יאמר לה' אני וגו', זהו חנניה, זה יקרא בשם יעקב זהו מישאל, וזה יכתוב ידו לה' וגו' זהו עזריה, בה בשעה קיבץ הקב"ה את הפמליא שלו, אמר להם, באיזו מלה מאלו המלים שאמרו אצילם, פתחו ואמרו וידעו כי אתה שמך ה' לבדך.

באותה שעה אמר הקב"ה אל הכסא שלו, כסא שלי, באיזו מלה אציל אלו הצדיקים, אמר לו בזכות אותה מלה שכולם צחקו ממנה… כמו שעמדה (זכותו של יעקב) לאברהם באש, תעמוד עתה לאלו… למדנו כולם שהיו צוחקים ממלה זו נשרפו באש ההיא… (אחרי יד)

מה ראו חנניה מישאל ועזריה, אלא בא וראה, יום אחד ירד דוד להנות עצמו לפני הנהר, היה אומר שמרה נפשי כי חסיד אני… אמרו הצפרדעים אנחנו עשינו יותר ממך בשביל הקב"ה…שהיינו שורפים את גופותינו בתנור במצרים. ובשעה שהיו אוסרים את חנניה מישאל ועזריה אמרו בלבם אנו נעשה כצפרדעים. (זהר חדש אחרי לט)

ספרי:

…ומנין אתה אומר שלא ירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אלא כדי שיעשה להם נסים וגבורות בשביל לקדש שמו בעולם, שנאמר אתיא ותמיהיא דיעבד עם א-להא עילאה שפר קדמי להחויא, אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין. (האזינו שו)

תלמוד בבלי:

תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש,   נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעין,  ומה צפרדעין שאין מצווין על קדושת השם, כתיב בהו ובאו ועלו בביתך ובתנוריך ובמשארותיך, אימתי משארות מצויות אצל תנור, הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווים על קדושת השם על אחת כמה וכמה. (פסחים נג ב)

…חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן ממנו. ירידתן דכתיב לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה, כי לשמך תן כבוד אמר מישאל, על חסדך ועל אמיתך אמר עזריה, למה יאמרו הגוים אמרו כולם. עלייתן מכבשן האש, דכתיב הללו את ה' כל גוים אמר חנניה, שבחוהו כל האומים אמר מישאל, כי גבר עלינו חסדו אמר עזריה, ואמת ה' לעולם אמרו כולן… דרש רבי שמעון השילוני בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה, אמר לפניו, רבונו של עולם, ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש. אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה, בכך, שאתה שר של ברד, והכל יודעין שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ, ואעשה נס בתוך נס, אמר לו הקב"ה רד, באותה שעה פתח גבריאל ואמר ואמת ה' לעולם… (שם קיח)

…אמרו לו, חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו, וראויין היו ליעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי לעשות נס על ידו, ואותו רשע הדיוט הוא, ואינו ראוי ליעשות נס על ידו… (תענית יח ב)

דאמר רב  אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא…  (כתובות לג ב)

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא, גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה, של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט, והכל יכולים לכבותה, וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה. (נדרים מא א)

תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא, כיון שהחיה אותן, באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו, אמר מה טיבן של אלו, אמרו לו, חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורה, פתח ואמר אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין…

תנו רבנן  ששה נסים נעשו בו ביום,  ואלו הן, צף הכבשן, ונפרץ הכבשן, והומק סידו, ונהפך צלם על פניו, ונשרפו ארבע מלכיות, והחייה יחזקאל את המתים בבקעת דורא… תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו, שנאמר באדין גבריא אילך כפתו בסרבליהון פטשיהון וכרבלתהון וגו'.

אמר רבי יוחנן גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שנאמר, ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו נורא, וחבל לא איתי בהון, ורויה די רביעאה דמה לבר אלהין. אמר רבי תנחום בר חנילאי בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם, אמרו להם, יש לכם א-לוה כזה, ואתם משתחוים לצלם, מיד פתחו ואמרו לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים…

על סוס אדום, ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם, כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו, שנאמר והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה, ואין הדסים אלא צדיקים…

ורבנן,  להיכן אזלו,  אמר רב בעין (הרע) מתו, ושמואל אמר ברוק טבעו, ורבי יוחנן אמר עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות, כתנאי… שנאמר שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה, איזו הם אנשים שנעשה להם מופת, הוי אומר זה חנניה מישאל ועזריה… יהושע כהן גדול איחרוכי מאניה (בגדיו)… אמר ליה ידענא דצדיק את, אלא מאי טעמא אהני בך פורתא נורא, חנניה מישאל ועזריה לא אהני בהו כלל, אמר ליה אינהו תלתא הוו ואנא חד… (סנהדרין צב ב)

אספו לי חסידי, אלו צדיקים שבכל דור ודור, כורתי בריתי אלו חנניה מישאל ועזריה, שמסרו עצמן לתוך כבשן האש… (שם קי ב)

תלמוד ירושלמי:

…ומה תלמוד לומר וחבל לא איתי בהון, אלא מלמד  שהיו סריסים ונתרפאו,  וריויה די קדמיתא אין כתיב כאן, אלא וריויה די רביעאה, הן היו מכבשין לפניו את האור, דמי לבר אלהין, אמר ראובן, באותה שעה ירד מלאך וסטרו לההוא רשיעא על פיו, אמר ליה תקין מיליך, ובר אית ליה, חזר ומר… די שלח מלאכיה ושיזיב לעבדוהי. (שבת לט ב)

פרקי דרבי אליעזר:

רבי אליעזר אומר, כל המתים עומדים בתחיית המתים ועולין בלבושיהן… עוד ממי אתה למד, מחנניה מישאל ועזריה שירדו לתוך כבשן האש לבושין ועלו בתכריכיהן, שנאמר ושער ראשהון לא התחרך…

רבי יהודא אומר, כשהביא נבוכדנצר עלילות דברים על ישראל להרגם, העמיד אליל בבקעת דורא… ובאו הם ונשיהם ובניהם והשתחוו לגלולים, חוץ מדניאל חנניה מישאל ועזריה, שהיו קוראין בשם אלקיהם, והיה גנאי להם לשרפו באש, שנאמר ועד אחרין על קדמי דניאל וגו' (דניאל ד' ה'), ונטלו לחנניה מישאל ועזריה ונתנו אותן בכבשן האש, וירד גבריאל והצילן, אמר להם נבוכדנצר יודעין הייתם שיש לכם א-לוה משזיב ומציל, למה הנחתם אלקיכם… ונהרגו כולם… (פרק לג)

מדרש רבה:

…רבי חנינא אמר, שלחו (אברהם ליצחק אחר העקדה) בלילה מפני העין, שמשעה שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש לא נזכרו עוד שמותן, ולהיכן הלכו, רבי אליעזר אמר מתו ברוק, רבי יוסי אומר מתו בעין, רבי יהושע בן לוי אמר שינו מקומם והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד ממנו תורה, הדא דכתיב (זכריה ג'), אתה ורעיך היושבים לפניך וגו', רבי חנינא אומר על מנת כן ירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, על מנת שיעשה בהם מופת. (בראשית נו כ)

ורבי יהודה ברבי שלום אומר כהוגן הוא מדבר, תנו לכם מופת, וכן אתה מוצא בנח… התחיל מבקש סימן… חנניה מישאל ועזריה כשירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן, כיצד, לא לנו ה' לא לנו (תהלים קט"ו) אמר חנניה, לשמך תן כבוד אמר מישאל, על חסדך ועל אמיתך אמר עזריה, וגבריאל היה עונה אחריהן, למה יאמרו הגוים איה וגו', כיון ששיגרו כל הלילה בפיהם, נטלו אותו סימן וירדו… (שמות ט א)

…כיון שירד גבריאל להציל לחנניה מישאל ועזריה גזר לאש, ויצא ולהט כל אותן שהשליכו אותן, שנאמר (דניאל ג') גובריא אלך די הסיקו לשדרך מישך וגו'. ויש אומרים ד' אומות מתו שם… לפיכך אמר חנניה הללו את ה' כל גוים, מישאל אמר שבחוהו כל האומים, ועזריה אמר כי גבר עלינו חסדו, המלאך אמר ואמת ה' לעולם, אמת מה שאמר לי כשירדתי להציל אברהם… (שם יח ח)

דבר אחר וכי תמכרו ממכר, רבי חייא בריה דרבי אדא דיפו אמר, וכי תמכרו, עתידין אתם למכר לאומות העולם, אלא תהו שותפין לבריכון, כדרך שעשו חנניה מישאל ועזריה, שאמרו לנבוכדנצר לא חשחין אנחנא על דנה פתגם וגו', ענה נבוכנדנצר ואמר להון חצדא וגו', מהו חצדא, רבי אבא בר כהנא אמר, אונטיס (אמת), רבי יוסי ברבי חנינא אמר צדו, מה באתם לעשות עבודה זרה שלי צדו, תרגום תוהו ובוהו צדיא… רבי יוחנן אמר תרתין אמר להם, עיקרה של עבודה זרה לא שלכם היתה, לא כן כתיב ופסיליהם מירושלים ומשומרון, וכאן באתם לעשות עבודה זרה שלי צדו… מיד ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר, אם מלכא למה נבוכדנצר… אלא במסים ובארנוניות ובזימיות וגלגליות את מלך עלינו, אבל לדבר הזה שאתה אומר לנו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וחד כלב שוין עלונן כחדא… (ויקרא לג ו)

אימתי נעקר יצר עבודה זרה, רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר, ורבנן אמרי אלו חנניה מישאל ועזריה… (שיר השירים ז יג)

הא כיצד, נבוכדנצר העמיד צלם, והפריש מכל אומה ואומה שלשה שלשה, וחנניה מישאל ועזריה שהיו השלשה מישראל עמדו ומיחו על עצמן, ולא עבדו עבודה זרה, הלכו להם אצל דניאל, אמרו לו, רבינו דניאל, נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אומה שלשה, ולנו הפריש מכל ישראל, מה אתה אומר לנו, נסגוד ליה או לא, אמר להם הנה הנביא לפניכם לכו אצלו, אמר להם כבר מקובל אני מישעיה רבי (ישעיה כ"ו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, אמרו ליה מה את בעי דיהון אמרין הדין צלמא סגדין ליה כל אומיא, אמר לון ומה אתון אמרין, אמרו ליה אנן בעינן ניתן ביה פגם, דניהוי תמן ולא נסגוד ליה, בגין דיהון אמרין הדין צלמא כל אומיא סגדי ליה לבר מישראל, אמר להם אם כדעתכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל י"ג) ויבואו אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני, ומי היו אלו, חנניה מישאל ועזריה. אמר לפני הקב"ה, רבונו של עולם, חנניה מישאל ועזריה מבקשים ליתן נפשם על קדושת שמך, מתקיים את עליהם או לא,   אמר לו איני מתקיים עליהם,   הדא הוא דכתיב (שם כ') בן אדם דבר אל זקני ישראל ואמרת אליהם כה אמר א-דני ה' הלדרוש אותי אתם באים, מאחר שגרמתם לי להחריב את ביתי ולשרוף את היכלי ולהגלות את בני לבין האומות, ואחר כך אתם באים לדרשני, חי אני אם אדרש לכם… אמרו לו בין מתקיים בין שאין מתקיים  אנו נותנים נפשותינו על קדושת שמו,  תדע לך שהוא כן, שעד שלא באו אצל יחזקאל מה אמרו לו לנבוכדנצר (דניאל ג') לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך, הן איתי א-להנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא, ולאחר שבאו אל יחזקאל ושמעו התשובה, אמרו לנבוכדנצר, והן לא ידיע ליהוי לך מלכא וגו', בין מציל בין לא מציל ידיע ליהוי לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין… מן דנפקין מן גביה דיחזקאל נגלה הקב"ה ואמר ליה ליחזקאל, מה את סבור שאיני מתקיים עליהם, מתקיים אני עליהם בודאי, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל"ו) כה אמר ה' אלקים עוד זאת אדרש לבית ישראל, אלא שביק להון ולא תימר להון מידי, אשבוק להון מהלכין על תומם, הדא הוא דכתיב (משלי י') הולך בתום ילך בטח. מה עשו הלכו ופיזרו עצמן בין האוכלוסין, והוון אמרין והן לא מציל ידיע ליהוי לך וגו', הדא הוא דברייתא משתבעין ואמרין במאן דאקום עלמא על תלתא עמודים, אית דאמרי אברהם יצחק ויעקב אינון, ואית דאמרין אלו הן חנניה מישאל ועזריה. זאת קומתך דמתה לתמר, מה תמר נגזרה עליה שרפה ולא נשרפה, אף אלו נגזר עליהם שרפה ולא נשרפו.   כיצד נעשה להם האור,  רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמיה, רבי אלעזר אומר כמין טלנס, ורבי שמעון אמר כמין אוקי. (שם, וראה שם עוד)

וכיון שראו אומות העולם נסים וגבורות שעשה הקב"ה עם חנניה וחבריו, הוו נסבין ית טעותהון ומתברין יתהון, ועבדין יתהון זוגין פעמונין ותלין יתהון בכלביהון ובחמוריהון… (שם שם יד)

דבר אחר אם חומה היא, זה חנניה מישאל ועזריה, אמר הקב"ה אם מעמידין הן חנניה מישאל ועזריה מעשיהם נבנה עליהם העולם ונצילם, ואם דלת, אם מטלטלין הן מעשיהם כדלת זו, נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אינה מתקיימת אלא לשעה אחת, כך איני מתקיים עליהן אלא לשעה אחת. אני חומה, אמרו לפני הקב"ה אנו חומה, ואנו מעמידין מצוות ומעשים טובים כחומה, ושדי כמגדלות, אנו עתידין להעמיד בעולמך כתות של צדיקים כיוצא בנו. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, אמר להם הקב"ה כשם שירדתם לכבשן האש בשלום, כך אוציא אתכם משם בשלום. (שם ח י)

מדרש תנחומא:

…מכאן אתה למד, שאפילו בשעת הסכנה אל ישנה אדם את עצמו מן כבודו, שהרי אלו יצאו לשרוף וקישטו את עצמן… כיון שירדו לתוך הכבשן תלו עיניהם ואמרו, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא בטחנו במעשינו, אלא בשמך הגדול שלא יתחלל לעיני הגוים, לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד וגו'… באותה שעה בקשו מלאכי השרת לירד להציל חנניה מישאל ועזריה מן הכבשן, אמר להן הקב"ה הואיל ולשמי ירדו, אני יורד ומצילן ומתירן, שנאמר (תהלים קמ"ו) ה' עושה משפט לעשוקים ה' מתיר אסורים, משהתירן והציף להם את הכבשן והעלה אותו והשוה אותו לארץ, שהיה עמוק, כיון שראה המלך אמר להן צאו מכאן, שהרי כבר התיר אתכם הקב"ה ועשה לכם נסים, אמרו לו אין אנו יוצאין אלא ברשות המלך, שלא יאמר ברחו להן מן הכבשן… (נח י)

הוי לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים… אמר רבי אלעזר מי אמר הפסוק הזה, חנניה מישאל ועזריה אמרוהו, בשעה שעלו מן הכבשן נתכנסו כל אומות העולם, שנאמר ומתכנשים אחשדרפניא… ועמדו ורקקו לישראל בפניהם, ואמרו להם אתם ידעתם שאלקיכם עושה נסים ונפלאות כאלו וגרמתם לעצמכם להחריב את ביתו, ורקקו בפניהם עד שעשו כל גופם רוק, והיו חנניה מישאל ועזריה מגביהים פניהם למעלה וצדקו את הדין, ואמרו לך ה' הצדקה. (תשא יד)

…וכך אמר לחנניה וחביריו (דניאל ג') ומן הוא א-לה די ישיזבינכון מן ידי, ביתו שרפתי ועמו הגליתי, ולא עמד עלי בביתו, ובביתי הוא יכול לי. מה עשה, השליכן לכבשן האש. מה עשה הקב"ה, רמז לכבשן ונעשה פלניי, ומי שראוי לישרף לא נשרף, ומי שלא ראוי לישרף נשרף. ותצא האש ושרפה חצי האומות, שאתה מוצא כשנתכנסו לחנכת צלמא מתחלה שמונה אומות היו, שנאמר באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגוריא גדבריא דתבריה תפתיא וכל שלטוני מדינתא וגו', הרי שמונה אומות, וכשנתכנסו לראות לחנניה וחביריו אין כתיב שם אלא ארבע אומות, ומכתנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא, והיכן ארבע אומות, אלא קטל המון שביבא די נורא. ואף נבוכדנצר הרשע נשרף באש ונעשה אימת שירוף עליו, ולמה לא נשרף באש כלו, אמר הקב"ה הניחו רשע זה חציו כדי שידע על מי גדף… (צו ב)

פסיקתא:

…אלא לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש, כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה, והיא עריבה עליו, אם תמיה אתה בדבר הזה, בא והסתכל בחנניה מישאל ועזריה, שבשעה שהטילם נבוכדנצר לתוך כבשן האש, והיו מהלכין בה כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה עליו… רביעאה זה גבריאל שהיה מהלך אחריהם כתלמיד לפני הרב, ללמד שהצדיקים גדולים ממלאכי השרת… (פרשה לה וראה שם עוד)

שוחר טוב:

…אמר תודוס איש רומי, מכאן אמרו, מה אם הצפרדעים שאין להם זכות אבות ולא ברית, על ידי שנתנו עצמן ומסרו נפשן על קדושת השם לא מתו, אנו שאנו בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה. פלטין איש רומי אמר מן התורה דרשו, שנאמר ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת, רבנן אמרי מירמיה דרשו, שנאמר (ירמיה כ"ט) ובקשתם אותי ומצאתם כי תדרשוני בכל לבבכם… (תהלים כח)

…חזרו ונשתעבדו בבבל וחוזרין ונגאלין על ידי חנניה מישאל ועזריה… (שם לו)

מדרשים:

ואכרת קומת ארזיו (ישעיה ל"ז) עמד עלי נבוכדנצר ובקש לכלות אותי, שנאמר (מ"ב כ"ה) בא נבוכדנצר מלך בבל וגו' בשעה שהעמיד צלם קיבץ עלי ע' מלכים ודן אותי לפניהם, ואמר השתחוו לצלם, אמרו לו חנניה מישאל ועזריה אין אנו משתחוים, אמר להם מפני מה, אמרו לו לפי שגזירותיו של הקב"ה גדולים מגזירותיך, שאמר לנו (שמות כ') לא יהיה לך, אמר להם ולמה מרדתם בו, אמרו לו לפיכך באנו לידך, אמר להם ואין אתם מתייראין מכבשן האש שלי, אמרו לו וכי אש שלך קשה מאשו של הקב"ה, והלא שש אשות יש להקב"ה… ויש אש שמתיירא מאשו של הקב"ה, שבשעה שירד חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ירד גבריאל וצנן את האש, ולא היה רשות לכבשן להבעיר… (מדרש אבא גוריון ד)

זה שאמר הכתוב אני פי מלך שמור וגו' (קהלת ח'), אמרה רוח הקודש לישראל משביע אני אתכם שאם תגזור עליכם מלכות אל תמרדו בה בכל דבר שגוזרה עליכם, אבל אם תגזור עליכם לבטל את התורה ואת המצות… אל תשמעו להם… על דברת שבועת אלקים אל תבהל מפניו תלך, כשם שעשו חנניה מישאל ועזריה בשעה שהעמיד נבוכדנצר את הצלם, אמרו לו מה אתה אומר שאתה משליך אותנו לכבשן האש, ואין הקב"ה מצילנו, בין מציל בין שאין מציל אותנו אין אנו משתחוים לצלם… באדין נבוכדנצר התמלי חמה וגו' והשליכו אותן אסורים, שנאמר (דניאל ג') וגובריא אלין תלתיהון וגו', כיון שירדו תלו עיניהם ואמרו לפני הקב"ה, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא בטחנו אלא בשמך הגדול, שנאמר (תהלים קט"ו) לא לנו ה' וגו', הרי כינס כל הלשונות שנאמר (דניאל ג') באדין מתכנשין וגו', למה יאמרו הגוים וגו'. מיד בקשו המלאכים לירד ולהתיר אותן, אמר להם הקב"ה וכי על שם אחד מכם ירדו אלו אלא על שמי ירדו, אני יורד ומצילן, שנאמר (תהלים קמ"ו) עושה משפט לעשוקים וגו'. משהתירן צינן את הכבשן והסיר הקב"ה את הכבשן והעלה אותה והשווה אותה לארץ שהיתה ירידה ועמוקה, כיון שירד המלאך אמר להן צאו לכם מכאן, הרי התיר הקב"ה אתכם ועשה לכם את הנסים… אמרו לו אין אנו יוצאין שלא ברשותו של נבוכדנצר, שלא יאמרו ברחו אלו מן הכבשן, למה (קהלת ה') אני פי מלך שמור, ברשותו הושלכנו לכאן וברשותו אנו יוצאין. כיון שבא נבוכדנצר וראה אותן תמה התחיל צווח אמר להם צאו לכם… (אגדת בראשית פרק ז)

ילקוט שמעוני:

אמר רבי אלעזר כלם מבני יהודה, רבי שמעון בן גמליאל אמר דניאל מבני יהודה, חנניה מישאל ועזריה משאר שבטים היו. (דניאל א, תתרנט)

רב סעדיה גאון:

שדרך – שד רך, דד מפונק, מישאל ששאלתו אמו מא-ל, מישך הרואה אותו משכך חמתו, או נמשך לחכמתו. (דניאל א ז)

ומצאתי חנניה מישאל ועזריה עליהם השלום מסרו עצמם לאש, כדי שלא יעבדו את הצלם בלעדי ה', ואלו היה לדעתם שהגמול אינו אלא בעולם הזה, איזה תקוה נשארה להם אחר שישרפו שיכספו לה… (אמונות ודעות מאמר ט פרק ב)

תרגום יונתן:

אעלה בתמר – אנסה את דניאל אם יעמוד בנסיון כאברהם, וכן אנסה את חנניה מישאל ועזריה ואגאל בזכותם את ישראל, ושמם ילך בכל העולם כתפוחי גן עדן. (שיר השירים ז ט)

רש"י:

הפרתמים – דוכסים, ואשר בהם כח – לרז"ל שאונסין עצמן מן השחוק השיחה והשינה מאימת מלכות, ומעמידין עצמן כשנצרכים לנקביהם. (דניאל א ג)

אבן עזרא:

סריסיו – אבל לא סרסם, כי הוא מום, וכתיב אשר אין בהם מום, וגם אז תחסר חכמתם, ולרבי יהושע סריס הוא משרת וגם שר. יודעי דעת – בתחלת הדבור ידעו מה בדעתו לומר בסוף, מביני מדע – יוכלו ללמד אחרים… (שם א ג וד)

אברבנאל:

נבוכדנצר התחכם לעשות צלם נגד הנראה לו בחלומו, לא לזכרון אלהיו, כי אם לרמוז לכללות מלכות העולם, ועשהו מזהב, להורות שכל המלכיות הבאות יהיו מזרעו, ולא רק מלכות הראש, ולכן קבץ כל העמים שימליכוהו לקול המנגינה לכל ימי הארץ, וחשב שהחלומות הולכים אחר הפה, ואם כל בני אדם יפתרו החלום כך, יתקיים… וחנניה מישאל ועזריה לא רצו להשתחוות, כי האמינו בסידור הד' מלכיות, וקיוו למלכות ה', ואמרו לנבוכדנצר, כשם שלאלוהיך איננו עובדים, כן לא נשתחוה לפסלך, שהיה בו גם כן ענין של עבודה זרה, וזה שאמרו בגמרא אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא, שלא היה עבודה זרה ממש, והמלך עשה כל הדבר במהירות גדולה, שלא יוודע ענין חנניה מישאל ועזריה לדניאל, ויבקש רחמים עליהם. (שם ג ג)

אלשיך:

נפלו לגו אתון נורא העלום לפי התנור, ושם נשרפו המשליכים, וחנניה מישאל ועזריה נפלו מעצמם לתנור, כי היו כפותים. תוה על שלשה דברים, שהיו ד' בכבשן, שנשרפו החבלים ולא הבגדים, ועל שלא כיבה את האש אלא שהולכים בתוכו… (שם ג כג)

מהר"ל:

ורבנן, להיכן אזול, דברים אלו צריכים ביאור, כי מה שאמר רב בעין מתו, זהו שכאשר נעשה להם נס גדול כזה, שלא היה שולט בהם כבשן האש, ודבר זה אינו דומה למה שנעשה לדניאל בגוב האריות, כי הארי לפעמים אינו רוצה לאכול, מה שאין כן באש, שהוא פועל לפי טבעו, ולפי הנס הגדול הזה היה שולט בהם העין. ושמואל אמר ברוק נטבעו, רוצה לומר שהיו ישראל נמאסים בעולם… כי השי"ת היה נוהג עמהם כך, והם משתחוים לצלם… וגם הם כלל ועיקר ישראל, ולכך היו הם ראשונים להיות נדחים, שהמשפט הוא שהצדיק נתפס בשביל הדור… (חידושי אגדות סנהדרין צא)

…כלל הדברים כי הנס של הצדיקים בכבשן האש היה לשלשתן ביחד, כמו שאמרנו, ואלו שלשה צדיקים היה להם מדות מחולקות, ואם לא היו כל שלשתן ביחד, לפי דעתי לא נעשה להן נס, אבל כאשר היה בהם כל שלשה מדות ביחד היו נצולים מן הכבשן, ומאחר שהיתה הצלתם מכבשן האש על ידי שלשה מדות, סבר רב כי בעין רעה מתו, כי מדת הדין היתה שולטת, ומדה זאת היא פועלת יותר, ולשמואל מיתתן על ידי רוק, כי לדעתו דבר זה עיקר. (שם)

מלבי"ם:

הצבא – לא שרפם תיכף, כי לא היו מחוייבים, אחר שהגזירה הראשונה לא היתה לעבור על דת, אך עתה ציום בפירוש להשתחוות, ואז ימחל להם. (שם שם יד)

בסרבליהון – מהרו להשליכם לבל יספיק אלקים להצילם, ולכן לא הפשיטום, ולכן נשרפו השורפים, שלא נזהרו בבהלם. (שם שם כא)

מכתב מאליהו:

…והנה שם במדרש, שכאשר סייעם הקב"ה ונעשה להם נס, אזי כל הגוים שברו אליליהם וכו', אמנם אילו נשרפו חס ושלום בודאי שלא היה קדוש השם כזה, אלא רק מחאה בעלמא, והיו אומרים עליהם ליצנות, וחושבים אותם למשוגעים וכו', אבל על כל פנים חנניה מישאל ועזריה שהיו סוחרים גדולים ידעו, אשר למען מחאה, אפילו בפני גוים ולפנים משורת הדין, כדאי למסור נפשם ולהשרף, אם גם יפסידו על ידי זה כל מה שהיו יכולים לעשות לנפשם בעצמם כל ימי חייהם, האם לא נפלא הוא בזה, מהי מדרגת תועלת לרבים? (חלק ג עמוד שיט)