יואל

תלמוד בבלי:

…אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן, בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה, דכתיב ביה יתר הגזם אכל הארבה וגו', ואותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן, אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו, אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורים יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות, אמר להם אף על פי כן צאו וזרעו, נעשה להם נס, ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי הנמלים, יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום, ועל אותו הדור הוא אומר הזורעים בדמעה ברינה יקצורו… (תענית ה א)

שוחר טוב:

למנצח אל שושנים… אמר רבי אחא אמר הקב"ה הרטיבו מעשיכם כשושנה הזאת, אמרו רבותינו, הפרשה הזאת בימי יואל בן פתואל נתקיימה. ורבנן אמרי, למה נקרא שמו פתואל, שהיה מסלסל בשערו כבתולה, רבי יהושע הכהן בר נחמיה בשם רבי יצחק אמר, אמר הנביא, כלום אתה דן את האדם אלא שהוא אומר לא חטאתי, שנאמר (ירמיה ב') הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי… ויהי שם הבכור יואל (שמואל א' ח'), וכתוב אחד אומר שם הכור אביה (דברי הימים א' ו'), רבי יהודה בר סימון ורבנן אמרי מה זה היה רשע, אף זה היה רשע, רבי יהודה אומר משנהו כלאב, ששינה את מעשיו, אמר רבי אחא הוא יואל הוא אביה. (תהלים פ)

רש"י:

יואל בן פתואל – בן שמואל שפיתה לא-ל בתפלתו. יש אומרים שהנבואה נאמרה בז' שנים שאמר אלישע קרא ה' לרעב בימי יהורם בן אחאב, ובה"ג נמצא שהיה בימי מנשה. (יואל א א)

רד"ק:

התנבא על הארבה ועל הגאולה, ויש אומרים בז' ימי הרעב בימי יהורם, מהם ד' בד' מיני ארבה, וג' שנעצרו הגשמים. וסדר עולם שהיה בימי מנשה, ולא נקרא על שמו שלא היה כשר. (שם)

אברבנאל:

לדעתי לא היה מקונן כל כך על הארבה, אלא ד' מיני הארבה משל לד' מלכיות שהרעו לישראל, וכל נביא מנבא בסגנונו… והתנבא רק על יהודה, וכתבתי שהתנבא בזמן הושע, ולפני עמוס. (שם)