יום כיפורים

(ראה גם: יום הדין, כפרה, קרבן-יום כפור, ראש השנה)

תגיות: כיפור, כיפורים

תנ"ך:

והיתה לכם לחוקת עולם, בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו, האזרח והגר הגר בתוככם. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם חקת עולם. וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו, ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש. וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר, ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר. והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה… (ויקרא טז כט והלאה)

ובעשור לחודש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו… (במדבר כט ז)

זהר:

ובית דין זה שולט לדון העולם עד יום הכיפורים, שאז פניה מאירים ונחש המקטרג אינו נמצא בעולם, שהוא מתעסק באותו שעיר שמביאים לו, שהוא מצד רוח הטומאה כראוי לו, ומשום שמתעסק באותו השעיר אינו קרב למקדשא, שהיא הנוקבא, כלומר אינו קרב לקטרג על ישראל ולהפריד הזווג של ז"א ונוקבא. ושעיר הזה הוא כמו שעיר החטאת של ראש חודש כי מתעסק בו, ועל כן מאירים הפנים של המקדש שהיא הנוקבא, ועל כן ישראל כולם מוצאים רחמים לפני הקב"ה, ומעביר עוונם… (נח צט, ועיין שם עוד)

ואחר כך הכין הקב"ה לפני האדם את יום הכפורים, יום התשובה, אם שב מחטאו טוב, ואם לא, מצוה המלך לחתום האגרות, אוי לו כי התשובה רוצה להסתלק ממנו. אם זכה לעשות תשובה אבל אינה בשלמות כראוי, תולים לו עד יום ההוא האחרון, הנקרא עצרת… (ויחי רג)

כך הנה יום הכפורים הוציא כולם לחירות, ואנחנו נמצאים רעבים למזון וצמאים לשתות, על כן היא מעטרת (את המלך) בעטרות שלו, ביום הזה (בראשון לחג)… (שם ריז ועיין שם עוד)

…לקדש ה' מכובד זהו יום הכפורים, והם שנים שהם אחד, (כי יום כפורים ושבת הם אחד, ועל כן נאמר אחריהם וכבדתו מעשות דרכיך), היינו בלשון יחיד כמו שהעמדנו. (בשלח עא)

מאלו הזמנים והשבתות (תקח אותה), והכל הוא סוד אחד זהב וכסף וגו', זהב הוא סוד היום של ראש השנה, שהוא יום של זהב, יום הדין… וכסף זה הוא יום הכפורים שעונות ישראל מתלבנים כשלג, כמו שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו… (תרומה קנז, ועיין שם עוד)

וכיוון שהמלכות נתתקנה בקול הזה (מלמטה), יוצאים רחמים מלמעלה ושורים עליה, ונכללה ברחמים ממטה ומלמעלה, ואז נתערבב הסטרא אחרא ונחלש תוקפו, ואינו יכול לקטרג, ואבן הטוב הזה עומד בהארת פנים מכל הצדדים בהארה שלמטה ובהארה שלמעלה.

מתי עומדת בהארה שלמעלה, הוי אומר ביום הכפורים, שביום הכפורים הואר אבן טוב ההוא בהארה עליונה מתוך האור של עולם הבא, ואז מתקנים ישראל שעיר אחד ושולחים אותו למדבר הזה החזק שהוא שולט עליו… (תצוה צו, ועיין שם עוד)

כפור למה נקרא כפור, משום שמנקה כל טומאה ומעביר אותה מלפניו ביום הזה, ועל כן יום כפור יום של נקיון, וכך אנו קוראין אותו. כתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, כי היום הזה היה צריך לומר, אלא משום שנטהר מקדש של מעלה והואר, על כן כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם, יכפר וינקה תחילה ביום הזה, (דהיינו המלכות), כדי שיטהר ויכפר אחר כך עליכם. עוד פירוש ביום הזה (שהוא המלכות), וינקה אותו תחילה, וכל זה שצריכים לנקותו הוא עליכם, בשבילכם יכפר, מי יכפר, אלא זה הוא עולם העליון המאיר ומנקה הכל, ועל כן כל צדדים הרעים הנקראים מצולות ים נעברים… כעין זה כתוב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, דהיינו שלא יוכל המקטרג לשלוט עליהם, ועל כן ביום כפור שהוא קנוח כל העונות ונקיון שלהם צריכים ישראל לטהר עצמם וללכת יחפי רגלים כמלאכים העליונים… (תצוה צו, ועיין עוד שם קטז והלאה)

ביום הזה אין אדם צריך לגלות חטאיו לפני אחר, משום שהרבה (מקטרגים) הם, הלוקחים מלה זו שגילה ומעלים אותה למעלה, ומעידים על מלה ההיא, ומעיינים לקטרג עליו ולהעיד עליו, כל שכן שהוא מחוצף כלפי כל, והוא חלול השם של הקב"ה, ועל כן כתוב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. (שם קכא)

ביום הכפורים, כשישראל כולם עומדים בתפלות ובקשות ומשתדלים בעבודת אדונם, פתח הזה סתום עד שעת תפלת המנחה, כיון שתפלת המנחה עוברת ממקום הבית דין שבהיכל הזכות יוצא אויר אחד, ופתח הזה נפתח, והממונה שבהיכל הזה עומד, ואלו ב' המשמשים, אחד מימין ואחד משמאל וחותמים של חיים ומות בידיהם, וכל כתבי (בית דין) שבעולם לפניהם, ואז הם חותמים הן לחיים והן למוות, וזה הוא פתח שבמזרח… (פקודי תקמו)

ותאנא, אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה רצה לטהרם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו… ומתוך אהבה יתרה שאוהב אותם, נתן להם יום אחד בשנה לטהרם ולזכות אותם מכל עונותיהם, שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', כדי שיהיו זכאים בעולם הזה ובעולם הבא, ולא ימצא בהם חטא, ועל כן ביום הזה מתעטרים ישראל ושולטים על כל חוקרי הדין ועל כל הרוחות… (אחרי קטו)

למדנו ביום הזה כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפלתם, אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רוצה לזכותם ולטהר אותם, זה שאמר, כי ביום הזה יכפר וגו', ביום הזה הכהן מתעטר בכמה עטרות, ביום הזה עבודת הכהן היא יקרה וגדולה מכל העבודות, לכל נתן חלק באלו הקרבנות של הקב"ה, ביום הזה נתעטר החסד בעולם על ידי הכהן המקריב קרבנות על עונות העם… (שם קלג, ועיין שם עוד)

אמר רבי אלעזר, כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', היה צריך לומר אכפר עליכם, אלא יכפר עליכם כולל היובל, שנמשך ממנו מבועים להשקות ביום הזה לכל צד, לרוות הכל ולהשקות הכל, וזהו עליכם, כלומר בשבילכם, כדי לטהר אתכם ביום ההוא, שכתוב לפני ה' תטהרו, ולא ישלוט עליכם הדין. רבי יהודה אומר אשריהם ישראל שהקב"ה רצה בהם, ורצה לטהר אותם שלא ימצא בהם עוון, כדי שיהיו בני היכלו וידורו בהיכלו, ולעתיד לבא כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. (שם רמא)

בא וראה, ביום ההוא (ראש השנה), נתכסה הלבנה (המלכות), ואינה מאירה עד בעשור לחדש, שישראל כולם חוזרים בתשובה שלמה, ואימא עילאה (שהיא בינה), חוזרת ומאירה לה, ויום הזה לוקחת (המלכות) הארות ונמצאת שמחה בכל. ועל כן כתוב יום הכפורים הוא, יום כפור היה צריך לומר, מהו יום הכפורים, אלא משום שאז שני אורות מאירים יחד, המאור העליון מאיר למאור התחתון (בינה למלכות), וביום הזה מאירה מאור העליון ולא מאור השמש (ז"א), ומשום כך כתוב בכסה ליום חגנו… (אמור רכד, ועיין שם עוד)

…תא חזי, המלך הקדוש עזב היכלו וביתו ביד המטרוניתא, ועזב אצלה בניה, כדי להנהיגם ולהכותם ולשרות בתוכם, ואם הם זכאים נכנסת המטרוניתא בשמחה וביקר אל המלך, ואם אינם זכאים, היא והם מוחזרים בגלות… ועל כן יש יום אחד בשנה להשגיח בהם ולעיין, וכשמגיע יום ההוא, אמא עילאה שכל החירות בידיה, נזדמנת כנגדו, להסתכל בהם בישראל, וישראל ממהרים ביום ההוא בכמה עבודות בכמה תפילות, בכמה עינויים, אז מזדמן להם חירות מהמקום שכל החירות היא ביד המטרוניתא, שבני המלך שהם בניה שנמסרו בידיה, כולם זכאים כולם בלי חטאים ובלי עוונות, אז מזדווגת עם המלך באור בשמחה, בשלימות וברצון, כי גידלה בנים למלך העליון כראוי.

וכשיום ההוא אינו נמצא כראוי, אוי להם, אוי לשליחם, אוי שהמטרוניתא נתרחקה מן המלך ואמא עילאה נסתלקה, ואין החירות יוצא ממנו אל העולמות. אשרי הם ישראל שהקב"ה לימד אותם דרכיו כדי להנצל מן הדין וימצאו זכאים לפניו, זה שאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'. (שם רנה)

וישא וגו' וירא את הנשים וגו', מקרא זה בסוד החכמה נאמר, ביום הכפורים שבני העולם עומדים בדין, וישראל חוזרים בתשובה לפני הקב"ה לכפר על עונותיהם, ואותו המקטרג עומד עליהם החושב להאבידם בשביל עונותיהם, שולחים לו אז מתנה ההיא (השעיר לעזאזל), ואז כתוב, כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני, לאחר שהמקטרג מקבל אותה המתנה מתהפך להיות להם לסנגור.

נושא עיניו ורואה את ישראל כולם מתענים בתענית יחפי רגלים, רואה נשים רואה ילדים כולם בתענית, כולם נקיים בנקיון, ויאמר מי אלה לך, דהיינו שם הקדוש (אלקים) מן אלה ולך… ואמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך, וכי למה היה צריך להשיב לו משהו, כיון שקבל אותו השוחד, נתהפך להיות להם למליץ טוב. נשא את עיניו וראה את ישראל כעין זה, חשב שבשביל הפחד שלו הם נמצאים כך… (בלק שכו, ועיין שם עוד)

ואז ישראל הם בתענית על עונותיהם ומתכפרים להם, כי אמא עלאה (שהיא בינה), מאירה פניה אל המלכות בזיווג, ומתכפר לכל בני ההיכל, שמשום שהשמאל מקבל אותה ביום הזה, כי הראש של המלכות שורה על שמאל… (פנחס לא, ועיין שם עוד)

ספרא:

ראה יום כפורים-אסורי-כפרה.