סברא

(ראה גם: אדם-ידיעה, למוד, שכל)

תלמוד בבלי:

…במאי קא מפלגי, אי בעית אימא קרא, איבעית אימא סברא… דרבי יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי, אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא… (ברכות ד ב)

אמר רבא אגרא דשמעתא סברא. (שם ו ב)

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, אמר רבי יצחק, אמר לו הקב"ה למשה, משה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה, איכא דאמרי, כך אמר לו הקב"ה למשה, כשם שאני הסברתי לך פנים, כך אתה הסבר פנים לישראל, והחזר את האהל למקומו. (שם סג ב)

מאי קא משמע לן, דליגמר איניש, והדר ליסבר. (שבת סג א)

מעיקרא אתא לקמיה דרבי עקיבא, ומדלא מצי למיקם אליביה אתא לקמיה דרבי ישמעאל וגמר גמרא, והדר אתא לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא. (עירובין יג א)

לימד דעת את העם, דאגמריה בסימני טעמים, ואסברה במאי דדמי ליה. (שם כא ב)

…אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא. (שם נג א)

אמר אביי גמרא גמירנא, סברא לא ידענא. (יומא לג א)

לא קשיא, הוא במגרס הא בעיוני, כי הא דרבה בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא. (סוכה כח ב)

רבא אמר, אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, שנאמר והוא לא פנים קלקל… (תענית ח א)

מתנמנם, אמר רב אשי נים ולא נים… דקרו ליה ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מידכר. (מגילה יח ב)

למה לי קרא סברא היא, הוא אסרה והוא שרי לה… (כתובות כב א)

…אמר ליה אביי, אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק לאו גברא רבה הוא, בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי, הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה… (גיטין ו ב)

אמר אמימר הלכתא אותיות נקנות במסירה, כרבי, אמר ליה רב אשי לאמימר, גמרא או סברא, אמר ליה גמרא, אמר רב אשי סברא נמי הוא… (בבא בתרא עז א)

…אלא לעיולי להקדש שלשה למה לי, אמר ליה סברא הוא, מה לי עיולי מה לי אפוקי. (סנהדרין טו א)

כי קאמר רב כגון רב כהנא ורב אסי, דלגמריה דרב הוו צריכי ולסבריה דרב לא הוו צריכי. (שם לו ב)

גמרה מרבי אליעזר ולא סברה, הדר גמרה מרבי יהושע ואסברה ניהליה. (שם סח א)

אמר להו רב חסדא לרבנן… כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם… אמר להו הני מילי סברא, אבל גמרא מרב אחד עדיף, כי היכי דלא ליפלוג לישני. (עבודה זרה יט א)

…אמר רבא סלקא דעתך אמינא הני מילי גמיר וסביר, אבל גמיר ולא סביר לא, אמר ליה אביי להוראה גמיר וסביר משמע… תנא ראוי להוראה ממשנה יתירה אפילו גמיר ולא סביר סביר ולא גמיר. (הוריות ב ב)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבי תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח, מה טעם פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. (ברכות לז ב)

מדרש תנחומא:

וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל לחיים, כלומר כי לחיים יהא הכוס. (פקודי ב)

מסכת סופרים:

והתני רבי חיננא בר פפא, פנים בפנים דבר ה', פנים תרי, בפנים תרי, הא ארבעה אפין פנים של אימה למקרא… פנים מסבירות לאגדה. (פרק טז)