ערך: שבירת הכלים
רמח"ל:
אף על פי כן קודם השבירה עדיין לא עזבו האורות את הכלים, אך בשבירה עזבו האורות את הכלים עזיבה ממש, ונתחדשה בכלי שבירה וקלקול. ואף על פי שנתקן אחר כך, כבר היה מציאות שבירה בעולם. ועד שיהיה נתקן תיקון גמור להיות כקודם השבירה, וכאילו לא נשבר, קופת שרצים תלויה לעולם מאחוריו, ואין מצבו שלם, אלא כשיהיה נתקן כאילו לא היה קלקול מעולם.
והנה כל אלה הם שורש למצבי הגוף והנשמה, שמשניהם בנוי האדם. כי הנה היות הגוף שולט הוא חסרון לנשמה, כי כפי השליטה שיש לו חסר איזה תיקון יותר בנשמה, וכפי אבדו השליטה כך מתעלית הנשמה. ועתה ניתנה לו השליטה, והושפלה בו הנשמה כדי שיהיה האדם עלול ליצר הרע. ואחר תשלום זמן הבחירה יש לה להתעלות מן השפלות הזה, ולהתגבר היא על הגוף, ולזככו מדריגה אחר מדריגה, עד שישוב להיות מתדבק בה בנשמה התדבקות כל כך גדול שלא יעלו חסרונותיו בשם כלל, ולא יפקדו, ויהיה כרוך בה לגמרי להאיר באורה ולידבק בשורש העליון.
ויש לדבר הדרגה גדולה, כי עתה הגוף שולט בעולם הזה כאיש שורר בביתו, והנשמה כגר בארץ, ולא עוד, אלא שגופניות האדם שהיה יכול להיות על כל פנים מתוקן ולא מקולקל, וכמו שביארנו לעיל, עכשיו הוא מקולקל וכבהמות נדמה, וזה מושרש בעולמות שלאחר השבירה, שירידת המלכין קדמאין ושבירתם וקילקולם נתנה שורש לשחיתות וקלקול זה באדם ומעשיו… (כללים ראשונים ט, ועיין שם עוד)
והנה לפי זה נמצא שכשאני אומר כת"ר יהיה שם ה' כתרים בכל א', והם עתידין לחלק לה' פרצופים להיות כתר דא"א ודאו"א וזו"ן וכן כולם. והנה כשנכנסו האורות מתחילה נכנסו בכח"ב, ושם נתקיימו, ואחר כך יצאו לחסד, והוא לא עמד באורו ונשבר, ואז נפל וירד לבריאה, וכן כל הז', אך כיון שכל אחד מאלה כוללים כל הראוי לימצא בכל הפרצופים, נמצא שנשבר חסד דא"א וחסד דאבא ודאימא ודזו"נ וגם דעתיק, כי הכל היו נכללים שם, ואף על פי שלא היו פרצופים באותן הספירות, אבל היו הספירות כוללות כל מה שעתיד להיות בפרצופים, וכן כשירדו האחוריים של חו"ב נמצא שירדו אחורי כל חו"ב שבכל ה' פרצופים, וכן כשנפגמו נה"י דכתר, והבן היטב. כשנפלו הכלים האלו נתחלקו לג' חלקים, כי החלק המעולה שבהם הלך בבריאה, והחלק הפחות ביצירה, והיותר פחות בעשיה. אך צריך שתבין כי הענין הזה אנו מזכירים בשם נפילה וירידה ולא בשם התפשטות, כי ידענו שהבריאה היא התפשטות האצילות והיצירה של הבריאה והעשיה של יצירה, אבל הענין הוא כי כאן לא היה כך, כי לא נשאר אצילות ובא אחריו בי"ע, אלא נחסר בחינת האצילות ולא נשאר אלא מדריגת בי"ע, וזהו שאנו אומרים שנפלו כי חסרה הבחינה הראשונה המעולה שבהם וירדה ממדריגת האצילות לבי"ע, וזה החלק המעולה נתעלם לפנים בא"ק, והבן היטב זה הענין…
והנה צריך שתדע כי יש ג' ימים בסוד יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, והם זמן השבירה דהיינו עולם התה"ו הנקרא אתמול, בסוד כי ערוך מאתמול תפתה, כי משם ניתן מציאות לקליפות, ויש היום ויש מחר, והוא סוד היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, והיום הוא אחר התיקון כל זמן העולם הזה שהוא זמן הבחירה והתיקון, ויש מחר שהוא הנצחיות והוא יום שכולו ארוך, ונמצא שיום א' הוא קודם השבירה, דהיינו עולם הנקודי"ם, ואור שנברא אז שהוא אצילות נעלם ונגנז לצדיקים לעתיד לבא…
ונמצא שנעשה הרבה דברים בענין הכלים האלה, כי האורות שהיו באים להתפשט הנה כאשר נשברו הכלים חזרו ונאספו בג' ראשונות כמבואר במ"א, ואז האורות האלו שהם מן העצמות הניחו הכלים שלהם שהם מן הרשימו וגם ענין אחר נעשה הוא השבירה עצמה, פירוש כי הלא יש נפילה ויש שבירה, והנפילה היא ירידתם ממדריגת אצילות למדריגת בי"ע, אך השבירה הוא ענין אחר, והוא כי בתחילה היו עומדין האורות האלה להתקן לפי סדר וערך הניתן בהם שהיו נבראים להנהיג בהם את העולם ולהוציא את התולדות, וכאשר נשברו היה שנטלה מהם כח ההנהגה וסדר ההוא וערך ההוא והקשר הנמצא בהם נתבטל שלא יוכלו עוד להנהיג ולהוליד כלל, וזה נקרא שבירה, ואז היו עומדים רק לקבל צורה אחרת בזמן התיקון… והנה כאשר בא התיקון אז באו האורות ונפשטו בכלים, אך ודאי שבהיות מציאות הכלים גרועים מן הראשונים גם האורות היו כך משתוים לכלים והבחינה העליונה היא בסוד אור הגנוז כנ"ל…
ונמצא שנעשה הרבה דברים בענין הכלים האלה, כי האורות שהיו באים להתפשט הנה כאשר נשברו הכלים חזרו ונאספו בג' ראשונות כמבואר במ"א, ואז האורות האלו שהם מן העצמות הניחו הכלים שלהם שהם מן הרשימו וגם ענין אחר נעשה הוא השבירה עצמה, פירוש כי הלא יש נפילה ויש שבירה, והנפילה היא ירידתם ממדריגת אצילות למדריגת בי"ע, אך השבירה הוא ענין אחר, והוא כי בתחילה היו עומדין האורות האלה להתקן לפי סדר וערך הניתן בהם שהיו נבראים להנהיג בהם את העולם ולהוציא את התולדות, וכאשר נשברו היה שנטלה מהם כח ההנהגה וסדר ההוא וערך ההוא והקשר הנמצא בהם נתבטל שלא יוכלו עוד להנהיג ולהוליד כלל, וזה נקרא שבירה, ואז היו עומדים רק לקבל צורה אחרת בזמן התיקון… והנה כאשר בא התיקון אז באו האורות ונפשטו בכלים, אך ודאי שבהיות מציאות הכלים גרועים מן הראשונים גם האורות היו כך משתוים לכלים והבחינה העליונה היא בסוד אור הגנוז כנ"ל…
ועתה אפרש איך נמשך מן השבירה והתיקון כל הנהגת העולם ומשפטיו, והוא הנה בהיות שנפלו הכלים ונשארו ריקנים מן האור שלהם, ואז ניתן שליטה ומקום לס"א, הנה כן נתנה הכנה לאדם ולעולם להיות בירידה שהס"א תשלוט, ובהיות שהוחזרו הכלים להתעלות ולהתקן כך הוכן לאדם ולעולם להיות שב ועולה אחר הירידה. והנה כאשר נשארו ניצוצות מן האורות בתוך הכלים אפילו בזמן שבירתם, כך אין האדם והעולם נעזב לגמרי, אף כי היה חרוב, הרי כי כל מצב ומציאות שורש במעשה הזה של הכלים. והנה תבין שזהו סוד מיתה ותחיה, כי המיתה באדם הוא ממש הסתלקות האור מן הכלים האלה, והתחיה היא חזרת הכלים על תיקונם, וזהו שורש כמו כן לגלות ולגאולה, וה"ס מחיה מתים אתה ורב להושיע, כי תחית המתים הוא ענין הגאולה, ושרש הכל בתיקון הכלים…
והנה כבר שמעת שקודם שקיבל הז"א את השלימות הזה נעשה השבירה, וגם כשחזר ונתקן לא נתקן לגמרי, שהרי נשארו הכלים במדריגת ב"ן ולא במדריגת ס"ג, אם לא לעתיד לבא יהיה התיקון שלם, שאז יהיה הב"ן במדריגת ס"ג. והנה כיון שענין השבירה נשאר זה גורם הזמן כי נשאר לכלים איזה רושם קלקול וגורם להם בחינת ההנהגה הזאת שגורמת הזמן, ואפרש לך עתה זה הענין היטב. הנה המאציל ב"ה רצה שתהיה הס"א אך שתהיה מנוצחת מן האדם ואז תמצא הבריאה שלימה, ועל כן לא נתקנו הכלים בראשונה לגמרי, אלא לאחר שימצא האדם ויזכה במעשיו, ואז נמצא שלא תהיה הס"א עוד פגם, ואז הכל יהיה מתוקן, והנה כבר שמעת גם כן איך האורות לא יכלו להתפשט בתוך הכלים, יען הכלים לא היו ראויין לקבלם, כי עדיין נמצא בהם השורש הראוי להוציא הס"א, ולכן האורות נסתלקו, ואז בחינת אצילות נעלם ולא נשאר אלא בי"ע כנ"ל, ואפילו האורות שבאו אחר כך הנה לא היו אלא מבחינת הכלים הנתקנין שהם בחינת בי"ע לבד, והן בסוד ב"ן ולא בסוד ס"ג, וגם המ"ה שיצא לתקן את הב"ן הנה לא יצא אלא בבחינה הראויה לפי בחינת ב"ן הנתקן. שאם ב"ן היה נתקן כלו וחוזר לס"ג אז היה המ"ה בסוד הע"ב, והבן היטב כי זהו סוף התיקון. והנה נמצא שהכלים לא נתקנו בשלימות, וזה גורם ששום חיצוניות אינו נתקן לגמרי, כי הוא מעכב על הפנימיות שלא ישלוט עליו שליטה גמורה להאיר, אבל לעתיד לבוא כשיהיה החיצוניות נתקן לגמרי הנה ישתוה לפנימיות, שיכול להדבק בו דביקות שלם, ואז היה הוא השולט… (אדיר במרום דף כט, ועיין שם עוד)
הלימוד לעילוי נשמת:
- הענטשא לאה בת יצחק ליפא
- יונתן בן אפרים פישל
- שילת בת יהודה
- ידידה אשת חיל
- רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
- אלי ישראל בן מדלן
- אפרים פישל בן מנוחה
- נתנאל חיים בן אברהם
ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.