חבר תלמיד חכם

(ראה גם: טהרה, תלמיד חכם)

תלמוד בבלי:

…והא תניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות ואפילו בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין… דאמר רבי חנינא חוזאה חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן… (פסחים ט א)

דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר חבר אין צריך התראה, שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד… (סנהדרין מא א)

דתנו רבנן אשת חבר הרי היא כחבר, עבדו של חבר הרי הוא כחבר, חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו… תנו רבנן אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר, וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר, כולן צריכין לקבל דברי חברות, אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ, וכן בתו של חבר… אינן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר אף הן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה, וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר, מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין על ידו, נשאת למוכס והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו… (עבודה זרה לט א)

תלמוד ירושלמי:

…אמר רבי יוסי חבירין חשודים לאכול ואינן חשודין להאכיל… מתניתין פליגא על רבי יוסי, אמרו לו על עצמו אינו נאמן היאך יהא נאמן על של אחרים. מיליהון דרבנן מסייעין על רבי יוסי… המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח, ואינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו אצלו בכסותו. רבי יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, ולא יהא מיטמא למתים ומשמש בבית המדרש, אמרו לו לא באו אלו לכלל… תנא כל הבא צריך לקבל עליו אפילו חבר תלמיד חכם, אבל חכם שישב בישיבה אינו צריך לקבל עליו, שכבר קיבל עליו משעה שישב… תני מקריבין לכנפיים ואחר כך מלמדין לטהרות. אמר רבי יצחק ב"ר אלעזר, כנפים (טהרת ידים, ואחר כך) מדפות (להזהר מטומאה קלה) והסטות, טהרות מעשרות. בראשונה היו אומרים חבר שנעשה גביי דוחין אותו מחבורתו, יצא מגבייתו הרי הוא כחבר. חייא בר בון בשם רבי יוחנן חבר שיצא חוצה לארץ אין דוחין אותו מחבורתו, הא קטן אין צריך קירוב (אלא נגרר אחר אביו). (דמאי ט א, וראה שם עוד)

תוספתא:

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר, שלא יתן תרומה ומעשרות לעם הארץ, ושלא יעשה טהרותיו אצל עם הארץ, ושיהא אוכל חוליו בטהרה… עם הארץ שקבל עליו דברי חבירות ונחשד על דבר אחד נחשד על כולן דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים אינו חשוד אלא על אותו דבר בלבד… עם הארץ שקבל עליו דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו… המקבל עליו בפני חבורה אין בניו ועבדיו צריכין לקבל בפני חבורה אבל לפניו מקבלין. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו דומה חבר שקילקל לבן חבר שקילקל. בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עם הארץ אין אבי אמו חושש שמא מאכילו טהרות, אם בידוע שמאכילו טהרות אסור ובגדיו טמאין מדרס… (דמאי פרק ב וראה שם עוד)

אבות דרבי נתן:

כל המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר, אינו הולך לבית הקברות, ואינו מגדל בהמה דקה, ואינו נותן תרומה לכהן עם הארץ, אינו עושה טהרות אצל עם הארץ, ואוכל חולין בטהרה. (פרק מא ח)

משנה תורה:

כל תלמיד חכם לעולם נאמן ואינו צריך בדיקה אחריו ובניו ובני ביתו ועבדיו ואשתו כמוהו. תלמיד חכם שמת והניח פירות, אפילו כנסם באותו היום הרי הן בחזקת מתוקנין.

בת עם הארץ או אשתו שניסת לחבר… צריכין לקבל עליהם בתחלה, ובת חבר או אשתו שניסת לעם הארץ הרי הן בחזקתן עד שיחשדו. בנו או עבדו של חבר שהיו למודין אצל עם הארץ צריכין לקבל. בנו או עבדו של עם הארץ שהיו למודים אצל חבר, כל זמן שהן אצלו הרי הן כחבר, יצאו הרי הן כעם הארץ… לא ישמש חבר לא במשתה עם הארץ ולא בסעודתו אלא אם כן היה הכל מעושר ומתוקן מתחת ידו, לפיכך הרואה חבר משמש במשתה עם הארץ או בסעודתו הרי הכל בחזקת מתוקן ומעושר. ראוהו מיסב עם עמי הארץ אין הסעודה בחזקת מעושרת, שמא החבר על התנאים שבלבו הוא סומך… (מעשר פרק י א והלאה)