לחש

(ראה גם: כשוף)

תלמוד בבלי:

והלוחש על המכה (אין לו חלק לעולם הבא), אמר רבי יוחנן וברוקק בה, לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר רב אמר אפילו נגע צרעת, רבי חנינא אמר אפילו ויקרא אל משה. תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעים בשבת, ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת… לוחשין על שמן שבכלי, ואין לוחשין על שמן שביד… (סנהדרין קא א)

תלמוד ירושלמי:

שמעון בר בא בשם רבי חנינה זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש, בלבד שלא יתן ביד ולא בכלי… לוחשין לעין ולמעיים ולנחשים ולעקרבים ומעבירין על העין בשבת… (שבת עה א)

תוספתא:

לוחשין על העין ועל הנחש ועל העקרב ומעבירין את העין בשבת, רבן שמעון בן גמליאל אומר בדבר שניטל בשבת אין לוחשין בדבר, רבי יוסי אומר אף בחול אין לוחשין בדבר שדים… (שבת פרק ז)

כוזרי:

…ואילו היה להם היום הפרסום ההוא היית רואה אותנו ואתכם היום נפתים להם, כאשר אנחנו נפתים לשארית ההבלים מאצטגנינות ולחשים וקמיעות ונסיונות רחוקים מן הטבע עם הרחקת התורה אותם. (מאמר ד כג)

משנה תורה:

מי שנשכו עקרב או נחש מותר ללחוש על מקום הנשיכה ואפילו בשבת, כדי ליישב דעתו ולחזק לבו, אף על פי שאין הדבר מועיל כלום, הואיל ומסוכן הוא, התירו לו כדי שלא תטרף דעתו עליו. הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות, שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים, הרי זה מותר. (עכו"ם פרק יא יא)

ספר החינוך:

שנמנענו מלעשות השבעות על שום ענין, וזה הענין הוא שיאמר אדם דברים, ויאמר לבני אדם שאותם הדברים יועילו או יזיקו לאחד מכל הענינים, ועל זה נאמר לא ימצא בך וגו', וחובר חבר, ולשון ספרי: אחד החובר את הנחש ואחד חובר את העקרב, כלומר שיאמר עליהם דברים כדי שלא ישכהו לפי דעתו, וכן האומר דברים על המכה כדי שינוח מעליו הכאב. ויש שפרשו חובר חבר שמקבץ בתחבולותיו והשבעותיו נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד, והכל בכלל האיסור, ואולי, בני, תקשה עליו בהא דגרסינן בשבועות ט"ו ב' שיר של פגעים בכנורות ובנבלים וכו', ופירוש פגעים, כלומר שאמירת אלו המזמורים תועיל לשמר מן הנזיקין, ואמרו בברכות רבי יהושע בן לוי מסדר להו להני קראי וגאני, ואין הדבר חלילה דומה לענין חובר חבר שזכרנו, וכבר אמרו ז"ל על זה אסור להתרפאות בדברי תורה, אבל הזכירו לומר מזמורים אלו, שיש בהם דברים יעוררו נפש היודע אותם לחסות בשי"ת ולהשים בו כל מבטחו… ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק… (שופטים מצוה תקיב)