סגלה

(ראה גם: אלקים-ישראל)

זהר:

אמר לו רבי אלעזר מהו לסגולתו, (שאומר, ישראל לסגולתו). אמר לו שלשה אבות אלו נקראים סגולה, בין למעלה (שהם חג"ת), ובין למטה, (שהם אברהם יצחק יעקב). וכעין זה כהנים לוים ישראלים, (שהם גם כן נגד חג"ת), והכל אחד, ואלו הם סגולתו של הקב"ה למעלה וסגולתו למטה, וזהו שכתוב, והייתם לי סגולה מכל העמים. (פירוש, עיקר ההפרש מישראל לעמים הוא, מפני שהעמים דבוקים בקו שמאל בלבד בלי ימין, וישראל דבוקים בג' קוין, שהוא סוד חג"ת, ומשום זה הם סגולה מכל העמים, כי יחוד ג' קוין נקראים סגולה). (במדבר נב)

מכילתא:

סגלה, מה סגולתו של אדם חביבה עליו, כך תהיו חביבין עלי, רבי יהושע בן קרחא אומר, כדי שתבקע אוזן, כשם שהאשה מסגלת אחר בעלה, והבן מאחר אביו, והעבד מאחר רבו, והשפחה מאחר גברתה, יכול אף אתן מסוגלין לי מאחרי, תלמוד לומר כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי, כביכול, איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים. (יתרו-בחודש, פרשה ב)

תלמוד בבלי:

…קטנים יעשה להם סגולה… מאי סגולה, רב חסדא אמר ספר תורה, רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכיל מיניה תמרי. (בבא קמא פז ב)

מכילתא דרשב"י:

…סגלה מכל העמים, מה סגולתו של אדם מרצה עליו, כך ישראל מרצין עלי, מה סגולתו שלאדם חביבה עליו, כך ישראל חביבין עלי… כך אף על פי שכל העולם כולו למי שאמר והיה העולם, אינו מחבב אלא ישראל, ולמה, שלקחם ממצרים ופדאם מבית עבדים, לכך נאמר והייתם לי סגולה מכל העמים. ר' יהושע בן קרחה אומר סגולה שלא להפקיעך אוזן, או כשם שהאשה מסתגלת מאחר בעלה, ובן מסתגל מאחרי אביו, כך ישראל יסתגלו מאומות העולם, תלמוד לומר כי לי כל הארץ. (שמות יט ה)

מדרש הגדול:

דבר אחר לעם סגולה, מה סגולתו של אדם חביבה עליו, כך אתם תהיו חביבין לי. (דברים יד ב)

לקח טוב:

והייתם לי סגולה מכל העמים, שתהיו פנויים לי ועוסקים בדברי תורה ולא בדברים אחרים. (שמות יט ה)

טוב הוא הקב"ה לכל באי העולם וביותר עם ישראל, שלא בחר בכל אומה ולשון כי אם בישראל, שנאמר (תהלים קל"ה) כי יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו, כשם שהסגולה חביבה לו לאדם יותר מכל ירושה ונחלה, כך ישראל חביבין לפני הקב"ה יותר מכל העולם כלו, וכן הוא אומר (דברים י') רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם וגו'… (במדבר א א)

תרגום יונתן:

לעם סגולה – לעם חביב. (דברים יד ב)

רש"י:

סגלה – אוצר חביב, כמו (קהלת ב') וסגולת מלכים, כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם, כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות, ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חבתכם ניכרת, כי לי כל הארץ, והם בעיני ולפני לכלום. (שמות יט ה)

סגולת מלכים – גנזי המלכים זהב כסף ואבנים שהמלכים מסגלים בגנזיהם, והמדינות – סגולת הסוחרים. (קהלת ב ח)

אבן עזרא:

סגלה – דבר נכבד ונחמד ולא ימצא אחר כמוהו. (שמות יט ה)

סגלה – פירשתיו, והוא דבר נחמד לא ימצא בכל מקום כמוהו, וכן וסגולת מלכים. (דברים ז ו)

רמב"ן:

…והייתם לי סגולה, שתהיו בידי סגולה כדבר נחמד, לא ימסרנו המלך ביד אחר, כמו וסגולת מלכים והמדינות. (שמות יט ה)

להיות לו לעם סגולה – שאין לך קצין שוטר ומושל בכל מלאכי מעלה, אבל אתה סגולת ה' תחת ידו, ולכך לא תטעה לעבוד עבודה מאלה העמים, וכבר הזכרתי זה פעמים רבות… (דברים ז ו)

כוזרי:

…וכאשר הרגו קין אחיו מפני קנאתו בו על המעלה הזאת, נתן לו תחתיו שת, והיה דומה לאדם, והיה סגולה ולב וזולתו כקליפה, וסגולת שת אנוש, וכן הגיע הענין עד נח ביחידים היו לבבות דומים לאדם ונקראים בני אלהים… (מאמר א צה)

אמר החבר: והלא היה יותר טוב שיהיו החיים כלם מדברים, אם כן כבר שכחת מה שקדם בהמשך זרע אדם, והאיך חל הענין האלקי באיש, שהיה לב העמים וסגולת האב, מקבל לאור ההוא, וזולתו כקליפה איננו מקבל אותו, עד שבאו בני יעקב כלם סגולה ולב, נבדלים מבני אדם בענינים מיוחדים אלקיים, שמים אותם כאלו הם מין אחד ועצם אחד מלאכותי, מבקשים כלם מעלת הנבואה ורובם מגיעים אליה… (שם קג)

רבינו בחיי:

והייתם לי סגולה – המטמון המוצנע והסמוי מן העין יקרא סגולה, והוא מיוחד וחביב אצל המלך ותחת ידו, לא יפקיד עליו פקיד ולא ימנה עליו שוטר ומושל, ומטעם זה אמר מכל העמים, כלומר, שאין מעלה זו לשאר העמים הקדמונים, כי הם היו תחת ממשלת פקידי המלך ושוטריו, ומפורש אמר הכתוב, (דברים ד') אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים, ואתכם לקח ה', כי ישראל לקוחים לחלקו יתברך, וסגולה תחת ידו ביחוד. (שמות יט ה)

…וזו היא מעלה גדולה לישראל, בהיות להם עם השי"ת דביקות הגדול הזה, ולזה רמז הכתוב שאמר והייתם לי סגולה, כי מלת סגולה נאמרת על עצם דבר שבו הכח הנסתר, כמו שאומר סגולה על כח העשבים והפנינים, שיש בהם כח נסתר. ולרוב הדביקות תמצא שהוא יתברך מיחד אותם ומקלסן, שהם גוי אחד בארץ… (כד הקמח לולב)

הרקאנטי:

…ועל דעת רז"ל יהיה מלת סגולה רומזת לג' אבות העליונים, אשר בחבורם יקראו סגולה… (יתרו, ועיין שם עוד)

דרשות הר"ן:

…ואמנם הדברים המקבלים הכנה כפי איכיות הידועים המפורסמים אשר לפעלים המכינים אותם, לא יפול בהם ספק, ואין לטעות בזה אחר עבודת אלילים, אבל מצד הדברים המכינים הגופים המקבלים שפע דברים השמימיים, וזה מצד סגולתם והוא הטבע הנעלם בהם, זה הביא הסכלים לטעות אחר עבודת אלילים, והוא כי מצד סכלותם בטבע הסגולות לא חשבו שישתנה מצדם טבע הגוף המקבל כלל, ולא מצאו מקום בזה, אלא שחשבו, כי המעשה ההוא נאות לעליונים המשפיעים… (דרוש ד)

…ואמנם הפועל הסגוליי אשר יקבל השכל אפשרותו ולא יגזור חיובו הוא על זה הדרך, ידוע הוא כי הכחות השלמיות נמצאות בגופים רחוקי ההפך והחסרונות כלם נמצאות בגופים רבי ההפך, עד שנמצא הגרמים השמימיים להעלות ההפך מהם רבי השלמיות, והיסודות להיותם היותר גדולי ההפך שיהיו הם רבי החסרונות. ויתחייב מזה שיהיה הנמזג מוסף שלמות על הפשוט כפי העלות הפכו והסתלקו, ולזה יהיה היותר שלם במזג יותר רב שלמות והוא הרוח הלבי, ולכן יש בנמזגים קונים שלמיות בעצמם חלוקים, ויקבלו קצתם סגולות נמשכות אחר עירוב המזג לבד, וקצתם יקנו מן המזג נפש צומחת וקצתם נפש חיונית, וקצתם יהיו מוכנים עוד לקבל נפש אנושית כאדם, ולכן כפי ערובם והמזגם יקבלו סגולות ושלמיות…

אבל על האמת ידיעת סבת העלם כח הסגולה איננו גדול מהעלם ידיעת הסבה בכחות שאר הענינים, כי העלם הסבה הזאת היא עומדת על שני ענינים, האחד העלם ההתחלות הפועלות, רוצה לומר ההתחלות המביאות הכח הזה למציאות, וזה ההעלם איננו גדול בידיעת הסגולה מבידיעת הטבע, והשני העלם ידיעת המקבל, רוצה לומר הספק בענין אשר ממנו מוכן לקבול הפעל ההוא יותר מגוף האחר… (דרוש יב, וראה שם עוד)

ספר העקרים:

… ולזה הוא שקרא הכתוב את האהבה הזאת סגולה, אמר, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה, ובאור זה, כי כמו שהסגולה תמצא דבקה במין לא תפרד ממנו, ואינה נמצאת בו לא מצד הכמות ולא מצד האיכות, כן האהבה הזאת ענין סגולה דבק באומה לא מצד הכמות, כי לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם, וגם לבאר שלא היתה מצד האיכות, אמר במקום אחר לא בצדקתך וביושר לבבך וגו', אבל האהבה הזאת היא כחשק בלי טעם, אלא ענין נמשך לרצון החושק בלבד… כי זהו ענין הסגולה, כלומר אהבה דבקה בלי טעם, כענין החשק, וכן נמצא הנביא מבאר זה… (מאמר ג פרק לז)

אברבנאל:

…ולכן נקראו ישראל סגולה, שאין מפתחותיה בידי שליח… (דניאל, בסוף)

ספורנו:

סגלה – שישיג בכם מה שחפץ מהמין האנושי. (דברים כו יח)

אלשיך:

והייתם לי סגולה – זכוך החומר, שלא ישלוט בהם מלאך המות. (שמות יט ה)

מהר"ל:

ואמר והייתם לי סגולה, שזה מברר הפירוש שפירשנו למעלה, שמה שיש בישראל כהנים נבחרים לוים וישראלים יורה על שהם נבחרים אליו מכל עם, לכן גם כאן כאשר בא הכתוב לומר שיהיו נבחרים נבררים אליו יתברך, אמר והייתם לי סגולה, כי הנקוד שיש לו שלש נקודות נקרא סגו"ל, לתמונת הבחירה הנכרת בכל אחת מהנקודות, במה שיוצאת חוצה לשתי האחרות כנזכר למעלה, והורה בכאן שיהיו עם תליתאי, אשר בזה יהיו בסגולת הבחירה והברירה מכל זולתן. אבל יותר נראה כי עצם לשון סגולה יורה ענין הבחירה שיאמר הלשון הזה על דבר הנבחר מלשון סגולת מלכים, ולזה נקרא גם כן נקוד שלש שלש נקודות סגו"ל על הדרך שאמרנו.

ועוד יש לפרש, כי והייתם לי סגולה רוצה לומר, שיהיו בני עולם הבא כמשמעותו הפשוטה, שרצה לומר, שיהיו לו לנצח נצחים. ובמדרש, כל מקום שנאמר לי, הוא קיים לעולם והוא בעולם הזה ובעולם הבא. לכן אמר והייתם לי סגולה, והסגולה הוא דבר שגונזין באוצר, וכפירוש רש"י ז"ל, שנחשבים אתם אוצר, מפני שראוי לכם העולם הבא, שהוא אוצר גנוז גם כן… (דרוש על התורה)

הכתב והקבלה:

סגלה – לרש"י אוצר חביב, ולרמב"ן ענינו דבקות, ומובנו העיקרי הסגירה והחתימה מכל צד, והושאל על רכישת הממון ואצירתו, להיות העושר שמור באוצר בעליו, ופה עיקר המכוון במלת סגולה דבקות האהבה והחביבות… ונראה לי שאין המכוון במאמר זה התנהגותו יתברך עמהם בדבקות האהבה, אבל המכוון בו, שהם יתנהגו בדבקות אהבה עמו יתברך, ומאמר והייתם לי סגולה, הוא מחלק התנאי, וטעמו אם תשמעו בקולי ותשמרו בריתי ותהיו בדבקות אהבה עמדי יותר מכל העמים… ויותר יתכן לפרש כי לי כל הארץ, כלומר אם ייחד כל חומריותו אליו יתברך, שבהיותו עוסק בענינים המוכרחים לחלק חומריות גופו לא יכוין בו להנאת גופו, כי אם לקיים רצון הבורא יתברך… (שמות יט ה)

מלבי"ם:

סגלה – יש הבדל בין עם סגולה ובין עם קדוש, שסגולה היא דבר שחשוב מצד הבחירה, דבר שיקר בעיני בעליו מצד החן והיופי, וישים אותו באוצר מיוחד, ונקראו עם סגולה מצד שבחר ה' בהם אף שאינם עבדי ה' וגוי קדוש, אבל עם קדוש נקראו בעת שיתקדשו ויתרוממו מצד קדושת מעשיהם… ועם סגולה מציין מה שבחרם ה' בלא שום הכנה מצדם, ולכן לבית יעקב, שהוא ההמון, אמר שיהיו סגולה אף שאינם גוי קדוש, והגם שלי כל הארץ, תהיו אתם הסגולה. (שם)

העמק דבר:

סגולה – הרוצה לעבד ה' אי אפשר להיות גר, אלא אם כן נאסף לעדת ישראל, אוצר המכניס לקרבו מכל העמים… (שם)