ת
זהר:
נכנסה הת' ואמרה לפניו, רצונך לברוא עמי את העולם, אמר לה הקב"ה לא, כי בך עתידים הרבה צדיקים למות, שכתוב, והתוית תיו על מצחות האנשים וגו' ולמדנו שכתוב וממקדשי תחלו, אל תקרי וממקדשי אלא וממקודשי (שהם הצדיקים), ומשום זה העולם לא יברא בך. (ויגש ג)
…שאותיות חקת הן אותיות חק ות' שפירושו חק של דינין דדכורא ודינין דנוקבא הכלולים בת'… (חקת יז)
תלמוד בבלי:
…דכתיב ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו', א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה ועל מצחם של רשעים תיו של דם כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה… (שבת נא א)
אותיות דרבי עקיבא:
תי"ו אל תקרא תי"ו אלא תאיו, זה תאותו של בשר ודם שהוא מתאוה בכל יום בעולם הזה בכל דבר, ולא עוד אלא שנפשו תאבה עליהן עד שנמצאו שנאמר גרסה נפשי לתאוה בכל עת (תהלים קי"ט)…
בתחלה נכנס תי"ו לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם רצונך שתברא בי את העולם, שבי אתה נותן תורה לישראל על ידי משה, שנאמר תורה צוה לנו משה וגו', השיב הקב"ה לאו, מפני שאני עתיד לעשות בך רושם על מצחות האנשים הנאנחין והנאנקין כדי לאבדם מן העולם לעתיד לבא… כתוב על מצחו תי"ו תחיה כדי להחיות אותן, וכל רשע ורשע שבתוכה כתוב תי"ו של דם על מצחו תי"ו תמות. ומה נשתנה תי"ו מן האותיות כלן ללמדך שהתורה מצלת האדם מכל מיני פורעניות…
תיו מפני מה רגלו שמלפניו שבורה מפני שכל המבקש ללמוד תורה צריך שיכפוף את רגליו ויעסוק בה, שנאמר והם תכו לרגליך ישא מדברותיך, אלו תלמידי חכמים שכופפין את רגליהם ונושאין ונותנין בדברי תורה…
מדרשים:
ת' רגלו שבור, שכל הלומד תורה צריך לכפוף את רגלו עליה, שנאמר (דברים ל"ג) והם תוכו לרגליך, אלו תלמידי חכמים שמכתתין את הרגלין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה ולעסוק במצות ובגמילות חסדים. (מדרש האותיות)
תי"ו יש לה שני זיינין, כנגד עברי ותרגום של עשרים וארבעה ספרים. ולפעמים יש תי"ו שיש לה זיון אחד כנגד התלמוד ודברי חכמים. (מדרש ר"ע על התגין)
ילקוט ראובני:
החכם ר' אברהם אמר ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו' ארבע מאות שנה וגו', טעם המספר הזה לא נודע ואף ממפרשי התורה אין מגיד ומשמיע. אמנם אם תדקדק תמצא זה המספר ברוב מקומות אצל עין הרע כי עין רע מספרו ת' ואות ת' תכלית כל האותיות וכן עין הרע וכו', ולפי שנתוסף באברהם אות ה' שהוא מדת הדין לכך שולטת בו עין הרע, לפי ששלטה בו עינו של שטן וכו', וכן בעפרן וכן עשו וארבע מאות איש עמו. (לך לך)
מכח אות תי"ו היו כוחות הסמים המחלוקת לב' חלקים ומתעכבים מכח אש מן המדה ומתקשרים בכח הקטורת לחבר וליחד כוחות העליונים לאחד, רוצה לומר מכח הצורה הזאת היו כוחות הסמים הנעשים בקטורת, והיו חולקים לב' חלקים מכח האש הבאה מכח התי"ו שהיא בגבורה היו מתערבים ונשרפים הבשמים לב' חלקים… (קרח, ועיין שם עוד)
כח תיו מפחיד נפשות הצדיק שאם אינם זכות וטהורות ידין בהם, ותי"ו הוא רחמים ובעבור הרגל שלה שנהפך לדין ומכח זה התי"ו נשרף המזבח, דכתיב זנח ה' מזבחו נאר מקדשו, ומכח אות זה באה אש בארץ הקדושה, שנאמר ויצת אש בציון, ובכח אות זה בא גבריאל במצות השם לשרוף את ירושלים, ונתאחר מעט אחור בדרך שהיה משגיח על ירושלים… ורגל התי"ו שהוא וי"ו והוא בחשבון ששה ממנה באו ששה מלאכי חבלה להשחית ולחבל את ירושלם, ואלה הם חרו"ן א"ף מח"בל חי"מה משח"ית זע"ם, כל אלה נקראים הכפירים שואגים לטרף מזה הכח של התי"ו בא כל מדה קשה ואכזריות על קצת צדיקי ישראל אשר הם מתקנאים קנאת ה' צב-אות ורוצים לעשות נקמה ברשעים ובעברינים באכזריות בקנאת ה' ובכח בעובדי ע"ז, והם פנחס ואליהו וכדומה להם שמקבלים מצורת התי"ו, ולעתיד יהי בו לטובה שהוא רמוז חס ושלום. (פנחס)
מהר ההר תתאו לבא חמת וגו', תי"ו הוא לשון מוגבל, כמו תתאו לכם הר ההר, וזה התי"ו היה כתוב על מצחות האנשים במדת הדין, וארז"ל כי מיד שהיה נכתב זאת אות תי"ו במדת הדין מיד נשתלחו בירושלים ששה מלאכה חבלה כחשבון רגל התי"ו שהיא וי"ו וחשבונו וי"ו שהיה רחמים ונהפך לדין, ולכן היה מעוותת, ולכן כתיב והגבלת את העם וגו' ומיד כתיב השמרו לכם ממדת הדין, כי זאת התי"ו היא קדושה במדתה דין והיא גבול לכל האותיות וממשלת מאדים ממנה. (מסעי)
פרי צדיק:
…על פי מה ששמעתי מרבינו הק' זצוקלל"ה דאות ש' סוף אותיות מעולם הזה, וכל שכן כל גוזמאות שבש"ס ש', כמו שכתב רשב"ם (פסחים קי"ט ד"ה משוי), שזה מספר היותר גדול בעולם הזה, ואות ת' הוא מעולם הבא. וכן איתא בספר יצירה המליך אות ת' וכו' יום השבת בשנה, דשבת מעין עולם הבא א' מס' לעולם הבא, ועל כן נוצר באות תי"ו… (תרומה יב)
הלימוד לעילוי נשמת:
- שילת בת יהודה
- ידידה אשת חיל
- רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
- אלי ישראל בן מדלן
- אפרים פישל בן מנוחה
ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.