עצבים
אמונות ודעות:
ונתברר לי עוד כי משכנה (של הנפש) הוא בלב, וכפי שהדבר ברור כי השרירים אשר הם מעניקים לגוף את התחושה והתנועה כולם מוצאם מן הלב, ואף על פי שאני מוצא את המיתרים הגדולים אין מוצאם מן הלב אלא התפשטותם מן המח, הרי יודע אני שאין אותם המיתרים שייכים לנפש, ואינם אלא מיתרי הגוף וניביו, ולפיכך משוה הכתוב תמיד הלב והנפש, באמרו בכל לבבך ובכל נפשך ודומיהן. (מאמר ו פרק ג)
אבן עזרא:
…או ידענו שכח הנשמה בכל הגוף, ויש מקומות בגוף שיש שם יותר מהחבלים היוצאים מהמוח, ועל כן מרגישים יותר, כגון העינים ואזנים, ולעומתם העצמות והכבד לא ירגישו, והלב קבל מהנשמה יותר, על כן אברים רבים משרתים לו, וכן ה' כבודו מלא העולם, ויש מקומות שבם יראה יותר… (שמות כה מ)
רמב"ן:
עצבוני – ויש אומרים שהחוטים הבאים מהמוח וחוט השדרה נקראים עצבים בלשון הקדש, וכן בערבית… (איוב י ח)
מורה נבוכים:
שאתה כבר ידעת שגידי איש הכלב והחמור ועצביהם לא נפלו כאשר הזדמן ובאי זה שיעור שנזדמן, ולא היה זה הגיד עב ואחר דק, ועצב מסתעף סעיפים ואחר לא יסתעף, ואחד יורד ישר ואחר נכרך, במקרה, ושלא היה דבר מזה אלא לתועלת, כבר נודע הכרח היותם כך… (חלק ב פרק יט)
הלימוד לעילוי נשמת:
- שילת בת יהודה
- ידידה אשת חיל
- רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
- אלי ישראל בן מדלן
- אפרים פישל בן מנוחה
- נתנאל חיים בן אברהם
ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.