אשמדאי

(ראה גם: מזיקין, שדים)

זהר:

דברים אלו גילה שלמה המלך בספרו של אשמדאי מלך השדים, ומצאתי בו אלף וארבע מאות וחמש מיני טומאה שבני אדם נטמאים בהם, וזה גילה אשמדאי לשלמה המלך. (אחרי שסז)

תלמוד בבלי:

…אמר להו היכא איתיה, אמרי ליה איתיה בטורא פלן. כריא ליה בירא ומליא ליה מיא ומיכסיא בטינרא וחתמיה בגושפנקיה (חותמו), וכל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא, ואתי סייר ליה לגושפנקיה ומגלי ליה ושתי ומכסי ליה וחתים ליה ואזיל. שדריה לבניהו בן יהוידע ויהב ליה שושילתא דחקיק עלה שם, ועזקתא דחקיק עלה שם, וגבבי דעמרא וזיקי דחמרא (גיזי צמר ונודות יין). אזל כרא בירא מתתאי ושפינהו למיא וסתמינהו בגבבי דעמרא, וכרא בירא מעילאי ושפכינהו לחמרא וטמינהו, סליק יתיב באילנא. כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה, אשכחיה חמרא, אמר כתיב לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם, וכתיב זנות ויין ותירוש יקח לב, לא אישתי, כי צחי (צמא) לא סגיא ליה, אישתי רוה וגנא. נחית אתא, שדא ביה שושילתא סתמיה. כי אתער הוה קא מיפרזל (משתגע לנתקה ממנו), אמר ליה שמא דמרך עלך. כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא, חף ביה שדייה, מטא לביתא שדייה, מטא גבי כובא דההיא ארמלתא, נפקא איחננא ליה, כפא לקומתיה מיניה, איתבר ביה גרמא, אמר היינו דכתיב ולשון רכה תשבר גרם. חזא סמיא דהוה קא טעי באורחא, אסקיה לאורחיה, חזא רויא (שכור) דהוה קא טעי באורחיה, אסקיה לאורחיה. חזא חדוותא דהוו קמחדי לה, בכה, שמעיה לההוא גברא דהוה קאמר לאושכפא (סנדלר) עביד לי מסאני לשב שני, אחיך, חזא ההוא קסמא דהוה קסים, אחיך.

כי מטא להתם לא עיילוה לגביה דשלמה עד תלתא יומי. יומא קמא אמר להו אמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה, אמרו ליה אנסיה מישתיא, שקל לבינתא אותיב אחברתה, אתו אמרו ליה לשלמה, אמר להו הכי אמר לכו, הדור אשקיוה. למחר אמר להו ואמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה, אמרו ליה אנסיה מיכלא, שקל לבינתא מחברתה אותבה אארעא, אתו אמרו ליה לשלמה, אמר להו הכי אמר לכו נגידו מיניה מוכליה. לסוף תלתא יומי עייל לקמיה. שקל שניא ומשה (מדד) ארבעה גרמייד ושדא קמיה, אמר ליה מכדי כי מיית ההוא גבר לית ליה בהדין עלמא אלא ד' גרמידי, השתא כבשתיה לכולי עלמא ולא שבעת עד דכבשת נמי לדידי. אמר ליה לא קא בעינא מינך מידי, בעינא דאיבנייה לבית המקדש וקא מיבעי לי שמירא. אמר ליה לדידי לא מסיר לי, לשרא דימא מסיר ליה, ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה. ומאי עבד ביה, ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב ומנח לה אשינא דטורא, ופקע טורא ומנקיט מייתי ביזרני מאילני (זרעי אילנות) ושדי התם והוי ישוב. והיינו דמתרגמינן נגר טורא. בדקו קינא דתנגולא ברא דאית ליה בני וחפויה לקיניה זוגיתא (זכוכית) חיורתי, כי אתא בעי למיעל ולא מצי, אזל אייתי שמירא ואותיביה עלויה, רמא ביה קלא שדייה, שקליה. אזל חנק נפשיה אשבועתיה.

אמר ליה בניהו מאי טעמא כי חזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסיקתיה לאורחיה, אמר ליה מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא, ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי. ומאי טעמא כי חזיתי לההוא רויא דקטעי באורחא אסיקתיה לאורחיה, אמר ליה מכרזי עליה ברקיעא דרשע גמור הוא, ועבדי ליה ניחא נפשיה כי היכי דליכליה לעלמא. מאי טעמא כי חזיתיה לההוא חדוותא בכית, אמר ליה בעי מימת גברא בגו תלתין יומין, ובעיא מינטר ליבם קטן תליסרי שנין. מאי טעמא כי שמעתיה לההוא גברא דאמר ליה לאושכפא עביד לי מסאני לשב שנין אחיכת, אמר ליה ההוא שבעה יומי לית ליה, מסאני לשב שנין בעי. מאי טעמא כי חזיתיה לההוא קסמא דהוה קסים אחיכת, אמר ליה דהוה יתבי אבי גזא דמלכא, לקסום מאי דאיכא תותיה.

תרחיה גביה עד דבנייה לבית המקדש, יומא חד הוה קאי לחודיה, אמר ליה כתיב כתועפות ראם לו, ואמרינן כתועפות אלו מלאכי השרת, ראם אלו השדים, מאי רבותייכו מינן (גדולתכם ממנו). אמר לי שקול שושילתא מינאי והב לי עיזקתך, ואחוי לך רבותאי. שקלי לשושילתא מיניה ויהיב ליה עיזקתיה, בלעיה, אותביה לחד גפיה ברקיעא ולחד גפיה בארעא, פתקיה (השליכו) ארבע מאה פרסי… שלחו להו (סנהדרין) למלכוותא קאתי מלכא לגבייכו, שלחו להו אין קאתי, שלחו להו בידקו בכרעיה (רגליו), שלחו להו במוקי קאתי, וקא תבע להו בנידותייהו, וקא תבע לה נמי לבת שבע אימיה, אתיוה לשלמה והבו ליה עזקתא ושושילתא דחקוק עליה שם, כי עייל חזייה פרח, ואפילו הכי הוה ליה ביעתותא מיניה, והיינו דכתיב, הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, איש חרבו על יריכו מפחד בלילות… (גיטין סח א)

מהר"ל:

…כלל הדבר, כי שלמה היה מוציא את אשמדאי מן הפשיטות שיש לו בעצמו, עד שהיה לו התחברות אל המורכב כפי מה שהוא אדם, כי האדם הוא מורכב, ודבר זה בטול כח אשמדאי, כי השדים יש להם הפשיטות, וזה נקרא ששתה אשמדאי חמרא, כי היין יוצא מן הפשיטות רק יש בו הרכבה, ובשביל זה היה תחת שלמה המלך ע"ה, אף על גב שהוא אדם מורכב כמו שהוא ידוע, ואז גוזר עליו בשמו יתברך אשר נקרא על האדם בפרט… (חידושי אגדות גיטין סח א, וראה עוד ערך שדים)

---

הלימוד לעילוי נשמת:

• יונתן בן אפרים פישל
• שילת בת יהודה
• ידידה אשת חיל
• רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
• אלי ישראל בן מדלן
• אפרים פישל בן מנוחה
• נתנאל חיים בן אברהם

ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.