מנהג

(ראה גם: דין, הלכה, מסורת, תקנות)

ספרי:

…רבי יהודה אומר דברים ככתבם, דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אי אתה רשאי לנהוג היתר בפניהם… (ראה קד)

תלמוד בבלי:

אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי, ואמרי לה לרב יוסף, הלכתא מאי, אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר (איך העם נוהג). (ברכות מה א)

…מנהג אבותיהן בידיהן. (שבת לה ב)

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר, ורב הונא אמר מנהג כרבי מאיר, ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר. (עירובין עב א)

מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. (פסחים נ א)

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים מוכרין, מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין, ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים… מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין… (שם נג א, וראה שם עוד)

כי הא דאמר רבי בנימן בר יפת אמר רבי יוחנן מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום כפורים, וכן עמא דבר… (שם נד א)

מקום שנהגו לכפול (בהלל) יכפול, לפשט יפשט, לברך יברך, הכל כמנהג המדינה… (סוכה לח א)

אתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר ערבה יסוד נביאים, וחד אמר ערבה מנהג נביאים… (שם מד א, וראה שם עוד)

…והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי, משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם, זמנין דגזרי מלכות גזרה ואתי לאקלקולי. (ביצה ד ב)

…ולימא ליה אנא קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא, דאמר ליה במקום איסורא כי נהגו שבקינן (בתמיה). (ראש השנה טו ב)

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר, ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר, ורבא אמר מנהג כרבי מאיר, מאן דאמר הלכה כרבי מאיר, דרשינן לה בפירקא, מאן דאמר מנהג מידרש לא דרשינן אורויי מורינן, ומאן דאמר נהגו אורויי לא מורינן, ואי עביד עביד ולא מהדרינן ליה. (תענית כו ב)

אמר ליה אמינא לך אנא איסורא, דאמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, זמנים הרבה תיקנו להם חכמים, ואת אמרת לי מנהגא… (יבמות יג ב)

דאמר רבי יוחנן בן נורי היאך הלכה זו רווחת בישראל… (שם יד ב)

אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו, אין חולצין בסנדל אין שומעין, שכבר נהגו העם בסנדל… (שם קב א) כדתניא אמר רבי יהודה, בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה, כדי שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין, אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה, ובגליל לא היו עושין כן… וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים… (כתובות יב א)

כך היו אנשי ירושלים כותבין, אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים, אנשי יהודה היו כותבין… (שם נב ב)

…בבל וכל פרווהא נהוג כרב, נהרדעא וכל פרווהא נהוג כשמואל… (שם נד א)

רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה… (שם סו ב)

והתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהם, שנאמר לא יחל דברו… (נדרים טו א)

…וכי תימא אעביד לחומרא, נמצא אתה אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים… (גיטין ה ב)

והתניא מה שעשה עשוי, אלא שנהג בו מנהג רמאות… (קידושין נט א)

…מקום שנהגו לזון יזון (את הפועלים), לספר במתיקה יספק, הכל כמנהג המדינה… (בבא מציעא פד א, וראה שם עוד)

אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם… (שם פו ב)

מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, איוב ויתרה משלו… מנהגו של עולם זאבים הורגין העזים, מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים… (בבא בתרא טו ב)

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר מנהג גדול היה בירושלים, המוסר סעודה לחברו וקלקלה, נותן לו דמי בשתו ודמי בושת אורחיו, ועוד מנהג גדול היה בירושלים, מפה פרוסה על גבי הפתח, כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין. (שם צג ב)

דתניא רבי נחמיה אומר, כך היה מנהגן של נקיי הדעת שבירושלים, מכניסין לבעלי דינין ושומעין דבריהן, ומכניסין את העדים ושומעין דבריהם… (סנהדרין ל א)

…כיון שראה (אדם הראשון) תקופת טבת וראה שיום מאריך והולך, אמר מנהגו של עולם הוא. (עבודה זרה ח א)

…אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין… דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, והשוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין… (שם נד ב)

…והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו, חברו עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו, מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר, דרש להן מקרא זה, וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו, ויקרא לו נחושתן. אפשר בא אסא ולא ביערו, בא יהושפט ולא ביערו… אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו. (חולין ו ב)

אמר ליה נהרא נהרא ופשטיה… (שם יח ב)

אמר אמימר לקני ובטני שריין, שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין, אטו במנהגא תליא מילתא, אין, ולא קשיא, הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה, הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה… (שם סג א)

אמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא, הני ביעי חשילתא שריין, ואת לא תיכול משום אל תטוש תורת אמך. (שם צג ב)

תלמוד ירושלמי:

…אין תימר רבנן דהכא ניחא, אין תימר רבנן דרומיא… אינן שריין ואינון אסרין, דתני מקום שנהגו להרחיץ אחר המטה מרחיצין, ובדרום מרחיצין… תני במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין, ובדרום שואלין, רבי הושעיא רובא אזל לחד אתר, וחזא אביליא בשובתא ושאיל בהון, אמר לון איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. (ברכות יט ב)

…דאמר רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי, לא סוף דבר הלכה זו, אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה, צא וראה מה הציבור נוהג ונהוג… (פאה לד ב)

רבי אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא, שמע רבי מימר מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא, רבי יוסי מישלח כתיב להון, אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות, אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. (עירובין כו ב)

…עבר ומכר קונסין בו, כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג, מניין שקונסין בו למנהג, חד בר נש זבין גמלא לחד ארמאי, אתא עובדא קומי רבי שמעון בן לקיש וקנסיה בכיפלה, בגין דיחזיר ליה גמלא. (שם כז א)

רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה, חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת, בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא, אבל ישראל אינו כן, אלא לובשים לבנים (בראש השנה)… (ראש השנה ז ב)

נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא בפוקי שבתא אינו מנהג, עד שיתפני סידרא מנהג, בתרייא ובחמישתא אינו מנהג, עד שיתפני תעניתא מנהג, ביומא דערובתא (בערב שבת ויום טוב) אינו מנהג, מן מנחה ולעיל מנהג, ביומא דירחא מנהג, אמר רבי זעירא נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג, שבו פסקה אבן שתיה, מאי טעמא, כי השתות יהרסון. אמר רבי חיננא כל הדברים מנהג… רבי אלעזר בשם רבי אבון כל דבר שהוא מותר והוא טועה בו באיסור, נשאל ומתירין לו, וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור, נשאל ואין מתירין לו… (תענית ו א, וראה שם עוד)

דרומאי נהגין חגה (מראש חודש), צפוראי נהגין חדשה (כל חודש אב), טיבראי נהגי שבתא, חזרין רבנן דטיבריא למינהוג כרבנן דציפורין. (שם כה ב)

רבי זעירא רבי ירמיה בשם רב אם יבא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו, שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל, והמנהג מבטל את ההלכה. (יבמות סו א)

רבי ירמיה סבר מימר מנהג יהודה בגליל, אמר ליה רבי יוסי וכי מנהג יהודה בגליל עדות תורה היא (מדאורייתא הוא), אלא מנהג, מנהג יהודה ביהודה, ומנהג גליל בגליל. (כתובות ג א)

אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה, אמר רבי אימי כל המוציא מחבירו עליו להביא ראייה חוץ מזו, (מסתמא על מנהג העיר שכר את הפועלים). בני טיבריא לא משכימין ולא מעריבין, בני בית מעון משכימין ומעריבין, בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון, נשכרין בבית מעון… על דעתיה דרבי יוחנן בן מתיה אדם שהלך לקדש אשה ממקום אחר צריך להתנות עמה ולומר לה, על מנת דתעבדי כן וכן ותאכלי כן וכן. (בבא מציעא כז ב, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

אעין דשיטים הוה במגדלא והיו נוהגים בהם איסור משום קדושת הארון, אתון ושאלון לרבי חנינא חבריהון דרבנן, אמר להם אל תשנו ממנהג אבותיכם. (בראשית צד ד)

רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ברבי אבין בשם רבי מאיר אומר, המשל אומר אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם, למטה שיש אכילה ושתיה, ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו… (שמות מז ו)

דאמר רבי איבו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם ושאול, באברהם מהו אומר, וישכם אברהם בבקר ויקח את שני נעריו עמו… (ויקרא כו ז)

בנוהג שבעולם אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין… (שם)

מסכת סופרים:

…שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה מנהג ותיקין, אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדעת. (פרק יד יח)

ילקוט שמעוני:

אמר רבי שמעון בן יוחאי אם ראית מנהג שעשו אבותינו אל תשנה אותו, כגון אברהם תקן תפלת השחר, יצחק תפלת המנחה, ויעקב תפלת ערבית, שלא תאמר אף אני אוסיף אחרת, תלמוד לומר אשר עשו אבותיך, אמר רבי יוחנן לא עשו אלא לכל הדורות. (משלי פרק כב, תתקס)

לקח טוב:

לא יעשה כן במקומנו, מיכן שאין משנים ממנהג המקום, הלא תראה משה רבינו עלה אל מקום המלאכים ולא אכל… (בראשית כט כו)

רש"י:

אשר לא ידעת אתה ואבותיך – דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיך. (דברים יג ז)

כי עם קדוש אתה – קדש את עצמך במותר לך, דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור, אל תתירם בפניהם. (שם יד כא)

אל תסג גבול – מנהג אבותיך… (משלי כב כז)

משנה תורה:

ובכלל אזהרה זו, שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת, זה נוהג כמנהג זה, וזה נוהג כמנהג אחר, דדבר זה גורם למחלוקות גדולות, שנאמר לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות. (עבודת כוכבים יב יד)

כל דבר שהוא מנהג, אף על פי שמנהג נביאים הוא, כגון נטילת ערבה בשביעי של חג, ואין צריך לומר מנהג חכמים, כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח, אין מברכין עליו… (ברכות יא טז, וראה בראב"ד)

ההולך ממקום שעושין (מלאכה) למקום שאין עושין, לא יעשה ביישוב מפני המחלוקת, אבל עושה הוא במדבר, וההולך ממקום שאין עושין למקום שעושין לא יעשה, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם, ואף על פי כן לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני האיסור. לעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת, וכן מי שדעתו לחזור למקומו נוהג כאנשי מקומו, בין להקל בין להחמיר, והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו, מפני המחלוקת. (יום טוב ח כ)

אף במוכר ולוקח אין כל אלו הדברים וכיוצא בהן מענינים אמורים, אלא במקום שאין שם מנהג ולא שמות ידועים לכל דבר ודבר בפני עצמו, אבל במקום שנהגו שהמוכר כך מכר כך, הרי זה מכור, וסומכין על המנהג… וזה עיקר גדול בכל דברי משא ומתן, הולכין אחר לשון בני אדם באותו המקום ואחר המנהג, אבל מקום שאין ידוע בו מנהג ולא שמות מיוחדין, אלא יש קורין כך ויש שקורין כך, עושים כמו שפירשו חכמים בפרקים האלו. (מכירה כו ז)

ספר חסידים:

המשנה מנהג ראשונים, כמו פיוטים וקרובץ שהנהיגו לומר אין צור חלף קרובץ הקליר, וזהו המנהג, ואמר קרובץ אחרות, עובר משום אל תשיג גבול עולם אשר עשו אבותיך (משלי כ"ב כ"ח). (קיד)

רבינו בחיי:

וכל הבארות – …ואחר כך נתגבר יצחק וחפר אותן וקרא להן כשמות אשר קרא להן אביו, ועשה כן לכבוד אביו, וממה שהתורה הודיעה זה נראה שנחשב לו לזכות, ויש בזה התעוררות וקל וחומר שלא ישנה אדם מדרך אבותיו, שהרי יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנותן, וקל וחומר לדרכי האבות ומנהגותיהם ומוסר שלהם… (בראשית כו טו)

ספורנו:

ולא תסור – לא ישנו מצוות הא-ל בפרט ענין המשפט ולא ימיר את המצוות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה, כל שכן שיעשו לכבוד קדמונים ולא לכבוד קונם ומצותו. (דברים כח יד)

של"ה:

איש על דגלו באותות, האר"י ז"ל היה אומר כמו שיש ד' דגלים, כך יש ד' כתות בישראל חלוקים באיזה מנהגים, ספרד, אשכנז קטלוניא אטליא. וכל אחד ישאר בדגלו לנהוג ממנו, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. (תורה שבכתב נשא)

ר' צדוק:

הגזירות והתקנות והמנהגות וכו' עובר בלא תעשה. מבואר מדברי רבינו שגם במנהג איכא נמי לאו דלא תסור. וקשה לי טובא דהא בפרק לולב וערבה (דף מ"ד) פליגי ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, חד אמר ערבה יסוד נביאים וחד אמר ערבה מנהג נביאים, ופירש"י ד"ה מנהג וזה לשונו, ונפקא מינה דלא בעיא ברכה דליכא למימר וציונו, דאפילו בכלל לא תסור ליתא. והכי נמי מפרש שם בגמרא, ההוא גברא דאייתי ערבה לקמיה דר"א ב"ר צדוק חביט חביט ולא בריך, קסבר מנהג נביאים הן, הרי להדיא דבמנהג ליכא לאו דלא תסור ולכך אין צריך לברך… (חלק א אור זרוע לצדיק הלכות ממרים עמוד עא, וראה שם עוד)

…וכן ט"ו באב דלא נזכר בשום מקום מצוה שיהיה יום טוב כלל רק מה שספרו בסוף תענית דלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו' שנהגו בו ישראל יום טוב, ומנהג ישראל תורה, שהרי אמרו בו בגמרא שם אחר כך הרבה טעמים על שהיה יום טוב, וכלם טעמים למנהג לבד, שהרי לא אמרינן שמפני כן צריך לעשותו יום טוב, אלא שבשביל כן נהגו כן, דשורש קדושתו הוא מצד המנהג לבד, ויש בכח מנהגי ישראל לקבוע קדושה באותו ד' הנהוג כמו בדברי תורה… (חלק ב ישראל קדושים עמוד מא)

---

הלימוד לעילוי נשמת:

• יונתן בן אפרים פישל
• שילת בת יהודה
• ידידה אשת חיל
• רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
• אלי ישראל בן מדלן
• אפרים פישל בן מנוחה
• נתנאל חיים בן אברהם

ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.