יסודות

(ארבעת היסודות של הנבראים בארץ, ראה גם: בריאה, מציאות)

זהר:

כי אש ומים ורוח, אף כל פי שהם שלשה יסודות עליונים (חג"ת), כולם היו תלוים ולא נגלה המעשה שלם עד שהארץ (מלכות) גילתה אותם, אז נודעה מלאכתם של כל אחד ואחד מהם. (הקדמה עו, ועיין שם עוד)

רבי יצחק אמר רבי יוחנן, ברא קודשא בריך הוא לאדם והכניס בו ארבעה דברים הנחלקים בגוף, אמר רבי יהודה המחוברים בגוף, רבי יצחק אומר הנחלקים בגוף, שהם חולקים להתפרש כל אחד ליסודו, כשיוצא האדם מן העולם הזה. רבי יהודה אמר המחוברים בגוף בחייו, משמע מקרא, דכתיב ותמת שרה זה הגוף, בקרית ארבע אלו הארבע יסודות, היא חברון, שהיו מחוברים בגופו בחייו, בארץ כנען, בעולם הזה הבוחר אדם בזמן מועט. (חיי מז)

אמר רבי שמעון, בא וראה, ארבע הראשונות (ד' הרוחות) הוא סוד האמונה, הם אבות של כל העולמות, והם סוד המרכבה הקדושה, ואלו ד' היסודות אש רוח מים ועפר הם סוד עליון, ומאלו ד' יסודות יוצאים זהב וכסף נחשת וברזל, ומתחת אלו יש מתכות אחרות הדומים להם. בא וראה, אש רוח מים ועפר אלו הם ראשונים ושרשים שלמעלה ומטה, ותחתונים ועליונים עומדים עליהם. ואלו ד' הם ד' לארבע רוחות העולם, ועל כן עומדים באלו הארבע, צפון דרום מזרח ומערב, האש בצד צפון, הרוח לצד מזרח, המים לצד דרום, עפר לצד מערב. ואלו הארבעה קשורים בארבע (הרוחות), וכלם אחד…  

בא וראה, האש שמאל לצד צפון (שהוא גבורה), כי האש בה תוקף החום ותוקף היובש בו, והפוכו הוא הצפון, ומזג אחד באחד והם אחד, המים בקו ימין והוא לצד דרום, והקב"ה כדי לחברם יחד עשה מזג של זה כמזג של זה.

צפון הוא קר ולח, בו האש שהוא חם ויבש, החליף אותם לצד דרום, הדרום שהוא חם ויבש נתן בו המים שהם קרים ולחים. והקב"ה מזג אותם כאחד, כי יוצאים מים מדרום ובאים בתוך הצפון, ונמשכים המים מצפון, וכן האש יוצאת מצפון ובא בתוקפו של הדרום, ויצא תוקף החום לעולם מן הדרום. משום שהקב"ה עשה שישאילו זה מזה, וכל אחד ואחד השאיל לחברו משלו כראוי לו.

בא וראה, האש הוא מצד זה (מדרום), והמים מצד זה מצפון, והם במחלוקת, בא הרוח בינתים ואחז בב' צדדים יחד, זה שאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים, כי האש עמד למעלה בצד דרום, והמים בצד צפון, הרוח בא ביניהם ואוחז בב' הצדדים וביטל את המחלוקת. העפר המים והרוח והאש עומדים עליה ובכח של ג' הללו שעומדים עליה היא מקבלת מכולם. בא וראה, הרוח הוא חם ולח, ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים ולחים, ונמצא הרוח שהוא חם ולח, שהצד החם שבו אוחז באש, והצד הקר שבו אוחז במים, ועל כן עשה שלום ביניהם וביטל את המחלוקת. עפר הוא לח ויבש, ועל כן הוא מקבל עליו את כולם, וכולם עושים בו את עבודתם, ומקבל מכולם כדי להוציא בכוחם מזונות לעולם, כי העפר נאחז במערב, שהוא קר ויבש, והצד שהוא קר נאחז בצפון שהוא קר ולח, כי הקר נאחז בקר, ועל כן הצפון נאחז מצד זה במערב, הדרום שהוא חם ויבש נאחז היבש שלו ביבש שבמערב, שמצד האחר שבמערב, ונאחז המערב בב' הצדדים, וכן נאחז הדרום במזרח, כי החום שבדרום נאחז בחום שבמזרח, וכן נאחז המזרח בצפון, כי הלח שלו נאחז בלח שבצפון, עתה נמצא דרומית מזרחית (קשורים זה בזה על ידי החום)… וכן כלולים זה בזה שמשתלשלים אחד בחברו…

כעין זה עושה הצפון את הזהב, כי מצד תוקף האש נעשה הזהב, והיינו שכתוב מצפון זהב יאתה, כי האש נאחז בעפר ונעשה זהב, וענינו שכתוב ועפרות זהב לו… מים נאחזים בעפר וקרירות בלחות של המים עושה כסף. עתה הרי העפר נאחז בב' הצדדים, בזהב ובכסף, וניתן ביניהם, הרוח אוחז במים ואוחז באש להיותו קו אמצעי, ומוציא את שתיהם כאחד, שהוא נקרא עין נחשת קלל, ועפר כשהוא בפני עצמו בקר ויבש שבו יוצא ממנו ברזל, וסימניך אם קהה הברזל…

ועפר הזה נאחז בכולם, וכולם עושים בו בדומה להם, בא וראה, בלי עפר אין זהב כסף ונחושת, כי כל אחד משאיל לחברו משלו כדי להתקשר זה בזה, והעפר נאחז בכולם, משום ששני הצדדים אש ומים נאחזים בו. נמצא כשהתחבר העפר עמהם עשה והוליד מתכות אחרות בדומה להם. וכעין הזהב מוליד העפר פסולת שהוא ירוק כמו זהב ממש, וכעין הכסף מוליד עופרת, וכעין הנחושת העליון מוליד בדיל… בא וראה, כל ארבע בחינות שאמרנו, אף על פי שמקושרים זה בזה, והם קיומו של העולם, מכל מקום עיקר קיום העולם הוא הרוח, משום שהכל מתקיים בשבילו, והנפש אינה מתקיימת אלא ברוח, שאם יחסר הרוח ממנה אפילו רגע אחד, אין הנפש יכולה להתקיים, וזה סוד שכתוב גם בלא דעת נפש לא טוב… (וארא לד והלאה, ועיין שם עוד)

שלכל אדם שיש בו ד' יסודות, ארבעה מלאכים יורדים עמו מימין וארבעה משמאל, ארבע מימין מיכאל גבריאל רפאל נוריאל, וארבעה משמאל, עון משחית אף וחימה, ומצד הגוף יורד עליו מטטרון מימין וסמאל משמאל. ואין אדם שאין בו ארבעה יסודות אש רוח מים עפר, אבל כפי היסוד שהקדים בו, כן מתחילים אלו ארבעה, אם מזל שלו אריה (שהוא חסד), מקדים מיכאל ואחריו גבריאל נוריאל רפאל, ואם מזלו שור (גבורה), מקדים גבריאל… ואם מזל שלו נשר (ת"ת), מקדים נוריאל, ואם מזלו אדם (מלכות), מקדים רפאל… (בא רג, ועיין שם עוד)

…כי מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, (שהם ד' חיות המרכבה), שולטים על ד' יסודות טובים של האדם, שהם מים אש רוח עפר, וכל אחד מהם יש לו ד' פנים, (אריה שור נשר אדם), ועוון ומשחית אף וחימה תלוים על מרה לבנה שהיא הריאה, שעושים בה סירכה, ועל מרה אדומה שבכבד… (פנחס ער, ועיין שם עוד)

והכינו מארבע דברים מובדלים זה מזה, מאש מרוח ממים מעפר, שנאמר והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים, אלו הם הד' דברים הנזכרים, כמו דאמר מקום יש בכרכי הים שקורין לאש תהו, וזהו היסוד הראשון, ובוהו וחשך הם המים והעפר, ומנא לן דחשך הוא העפר, שנאמר ובחשך שמו יכוסה, ואמרו שהוא גוש העפר, והרוח רוח ממש… (זהר חדש בראשית שיד)

אמר רבי פנחס, כלל הקב"ה באדם ד' דברים, אש רוח מים עפר, ואמר רבי יהודה והא מהופכים הם באורייתא, אמר לו רבי פנחס והם ישנם בתורה, אמר לו כן, ואלו הן רוח אש מים עפר, שנים הם שנחצבו מהמשרתים של מעלה, ושנים הם שנחצבו מלמטה, מאין לנו, שכתוב עושה מלאכיו רוחות, הנה רוח, משרתיו אש לוהט הנה אש, יסד ארץ על מכוניה הוא כמשמעו, עפר, תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים, הנה מים, כולם מתחברים זה עם זה, רוח אש עפר מים… ואמר רבי יהודה כללם הקב"ה באדם, אמר לו הקב"ה אני בראתיך עליון והמלכתיך על כל בריותי, נתתי בך כח מן המלאכים וכח מן המשרתים שהם למעלה, וכח התהום וכח הארץ, ונתתי בך שכל טהור הנחצב מכסאי, ואתה חוטא לפני. (שם שצא)

לקח טוב:

ורוח אלקים מרחפת על פני המים, ולמה הזכיר אלקים ברוח יותר מן הכל, כי מלחלוחית הרוח נהיה המים, ומן המים יצא האש, והארץ יוצא מן האש, ויש מהם דוגמא בעולם, כי אם יפיח אדם בכפו תתרטב כפו, ידענו כי מן הרוח נבראו המים, והאש יוצא מן המים, אם יתחממו המים בכלי זכוכית נקיה ויתנה בחמה בתקופת תמוז תוכל להדליק ממנה נעורת, ומן האש הארץ והאבנים, שאם יעשה קומקום וירתיח מים רבים, ימצא בתחתית הכלי כמו חתיכת אבן, ואלו הן דברים של דעת… (בראשית א א)

ילקוט ראובני:

אף על פי שסידור היסודות בכללם אש רוח מים עפר, סידורם בבריאת העולם לא כן, בבריאת הנברא רוח תחילה, ואחר כך המים ואחר כך האש, וכן תמצא בספר יצירה אמ"ש שלש אמות, והם אויר מים אש, וכן סדור מים מרוח, אש ממים, מים מרוח, זה שאמר הכתוב וחשך, זה אש ממים, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, המים מרוח, לכך אנו אומרים בתפלה משיב הרוח ומוריד הגשם, אש ממים, שהרי מן המים מוציא אש, וכן האש עפר הוא הדשן, ונברא באדם מרה לבנה נגד המים, האדומה נגד האש, השחורה נגד עפר, ויסוד הרוח שבו הוא הראשון, והוא מתגבר על שאר היסודות, והוא המוציא כלי לעושהו, והוא עיקר… (בראשית)

יש לנו להודיעך, יסוד המים בכללו במדת א"ל כלול במדת אלקי"ם, יסוד רוח כלול במדת הוי"ה, ויסוד הארץ כלול במדת אד"ני, והנני אודיעך סוד גדול, היסודות הם ד' והחלוקים הם ג', כיצד, אש רוח מים כלול במדת א"ל אלקי"ם ה', ותמצא אש מכאן ומים מכאן ורוח באמצע, וזה סוד והארץ היתה תוהו ובוהו וחשך על פני תהום, ורוח אלקים מרחפת על פני המים… (שם, ועיין שם עוד)

חובת הלבבות:

וכיוון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם, וידענו כי לא נמזגו מאליהן ולא נתחברו בטבען מפני המחלוקת שביניהם, עלה בדעתנו ונתברר בנפשותינו, כי מחברם זולתם, ומרכיבם כנגד טבעם על כרחם, הוא בוראם יתברך, אשר תקן קשורם ותכן חבורם, וכאשר נחקור על היסודות הארבעה נמצאם מחוברים מחומר וצורה, והמה העצם והמקרה, והחומר שלהם הוא החומר הראשון אשר הוא שורש היסודות הארבעה והחומר וההיולי שלהם… (שער א פרק ו)

רמב"ן:

…ואחר כך אמר ובהו – שהלביש צורה ובה ד' היסודות, והאש נקרא חושך, מפני שהאש היסודית חשכה, ואילו היתה אדומה היתה מאדימה לנו הלילה, והמים שנגבל בהם העפר יקרא תהום, וכן יקראו מי הים תהומות, וקרקע הים תהום, והאויר יקרא רוח, וכבר נודע כי ד' היסודות מקשה אחת. והעמוד שלה עגול על הארץ, והמים מקיפים הארץ, האויר את המים והאש על האויר. ואמר הכתוב שהארץ לבשה צורה, האש מלמעלה, המים והעפר מעורבים, והרוח תכנס בחשך ותרחף על פני המים, ויראה לי שנקודה זו לבשה הצורה והיתה תוהו, היא שהחכמים קורין אותה אבן שתיה, שממנה נשתת העולם, וסמך הרוח לאלקים, שהיא דקה מכולם… (בראשית א א)

…הזכיר השמש ביסוד האש, כי ממנו יתפשט, ואמר שאף על פי שהוא יסוד קיים ולא יתבטל בפרטים, יש לו תנועה תמידית, ואינו כמו עמידת הארץ שלא תנוע כלל, אבל הוא שואף אל מקומו, וכל ההוים ממנו שואפים אליו ונפסדים אליו. וחזר ואמר הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח, יזכיר יסוד הרוח… וחזר ואמר כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, יזכיר יסוד המים שהוא קיים, ויאמר כי הנחלים חוזרים אל הים שהוא יסודם, כי הנחלים מן המטר הם… והנה השלים ד' יסודות שהם בעצמם קיימים ומהם נהיה כל הווה ויפסד וישוב אליהם מהר כהבל הנזכר… (דרשה על קהלת)

רד"ק:

מוסדות הארץ – ערך ד' היסודות בחכמה, אויר מפריד בין מים ואש שלא יפגשו, ובכל זאת יעברו בתוכו, ואף בגוף אחד מזגם יחד… (ישעיה מ כא)

עושה שלום – בין ההפכים, שהיסודות הפכים זה לזה, ובהסכמתם יהיה שלום ובריאות (בגוף). (שם מה ז)

כוזרי:

…ואחר כך חייב חפץ האלקים וחכמתו סבוב הגלגל העליון אשר יסוב פעם בכל עשרים וארבע שעות, ויסבב עמו כל הגלגלים, בשיחודשו בזה בההיולי הזה אשר הוא בחלל הירח שנויים כפי תנועות הגלגל. ותחילתם חמום האויר הקרוב מגלגל הירח, בעבור קורבתו ממקום התנועה, ושב אש זכה, והיא אצל הפילוסופים האש הטבעית, אין לה מראה ולא שרפה, אבל היא עצם זך דק קל, קראוהו גלגל האש. ואחר כן גלגל האויר, ואחר כן גלגל המים, ואחר כן כדור הארץ אשר היא המרכז, כבדה ועבתה בעבור רחקה ממקום התנועה, ואלו הארבעה יסודות מהמזגם תהיינה ההויות.

אמר הכוזרי: ואני רואה אותן אצלם מתחדשות במקרה, באמרם נקרה לאשר קרב מהגלגל מאד שיהיה אש… 

אמר החבר: אבל ההכרח יביאם להודות בחכמה בהפרד עצם מעצם, כי לא יפרד עצם האש מעצם האויר והאויר מן המים והמים מהארץ במעט וברב ובחזק ובחלש, אך בצורה מיוחדת לכל אחד, הושם זה אש וזה אויר וזה מים וזה ארץ, ואם איננו כן יש לאומר לומר, כי מלא הגלגל כולו ארץ, קצתו יותר דק מקצתו, ולאחר שיאמר אבל מלא הגלגל כולו אש… ואנחנו רואים פגישת יסוד ביסוד וכל אחד מהם שומר צורתו ועצמותו, נראה האויר והמים והארץ במקום אחד נוגעים זה בזה, ואינם מתדמים עד שישתנה קצתם אל קצתם בסבות אחרות משנות אותם, ויקבלו המים צורת האויר והאויר צורת האש, ואז יהיה ראוי היסוד לשם חבירו, ויהיו העצמים נכרים בצורתם מלבד מקריהם. והביא זה הפילוסופים לומר, כי שם שכל פועל אלוקי, נותן הצורות האלה, כאשר הוא נותן צורות הצמחים והחיים, והם כולם מארבעת היסודות… (מאמר ה ב-ד)

…בטחו הנפשות על כל מה שאמרו (הפילוסופים), וחשבו כל מה שאמרו מופת, ולמה לא תספק בטענותם ביסודות הארבעה ראשונה, ותתבע אותם בעולם האש, אשר יטענו ששם האש העליונה אין לה גוון שימנע גוון השמים והכוכבים, ומתי השגנו אנחנו אש יסודית, אבל איכות חמה בתכלית אם תחול בארץ תהיה גחלת, ואם באויר שלהבת, ואם תחול במים תהיה מים רותחים, ומתי ראינו גשם אשי ואוירי נכנסים בחומר בהצמח והחי, עד שנגזור שהוא מורכב מהארבעה כולם, אמור שהשגנו המים והארץ והשתנותם והכנסם בחומר הצמח, ולאויר ולחמימות השמש עזר בהויה בדרך האיכות, לא בגשם אש ולא בגשם אויר. או מתי ראינו אותם נתקים אל אלה הארבעה בעיניהם, אם ינתק חלק אל דמות העפר אינו עפר, אבל הוא אפר ראוי לרפואה, והחלק הנתק אל דמות המים אינו מים, אבל הוא סחיטה או לחות ארסית או מזונית, לא מים ראויים לשתיה, והחלק הנתק אל דמות האויר היה אד או קיטור, לא אויר ראוי להתנשם בו… אמת כי אחר המחקר יוצא לנו ההכרח להודות בחמימות והקרירות והלחות והיבשות, ושהן איכויות ראשונות לא ימלט מהן או ממצועיהן גשם מהגשמים, ושהשכל יתיך המורכבות אליהן, וירכיב מהן ויניח עצמים נושאים, ויאמר אש ומים וארץ בציור ובמאמר, לא שהם היו כלל פשוטים חוץ לשכל ויתרכב מהם כל הווה… (שם יד)

משנה תורה:

ברא הא-ל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים, וברא ארבע צורות לגולם זה, ואינן כצורת הגלגלים, ונקבע כל צורה וצורה במקצת גולם זה, צורה ראשונה צורת האש, נתחברה במקצת גולם זה, ונהיה משניהן גוף האש, וצורה שניה צורת הרוח, נתחברה במקצתו ונהיה משניהן גוף הרוח, וצורה שלישית צורת המים, נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף המים, וצורה רביעית צורת הארץ, נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף הארץ, נמצא למטה מן הרקיע ארבעה גופין מחולקין זה למעלה מזה, וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל. הגוף הראשון הסמוך לגלגל הירח הוא גוף האש, למטה ממנו גוף הרוח, למטה ממנו גוף המים, למטה ממנו גוף הארץ, ואין ביניהם מקום פנוי בלא גוף כלל. 

ארבעה גופות האלו אינם בעלי נפש ואינם יודעים ולא מכירים אלא כגופים מתים. ויש לכל אחד ואחד מנהג שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו, וזה שאמר דוד הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור… (יסודי התורה ג י ויא)

ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות לכל הנבראים למטה מן הרקיע, וכל שיהיה מאדם ומבהמה ועוף ורמש ודג וצמח ומתכת ואבנים טובות ומרגליות ושאר אבני בנין והרים וגושי עפר הכל גולמן מחובר מארבעה יסודות הללו. נמצאו כל הגופים שלמטה מן הרקיע חוץ מארבעה יסודות אלו מחוברים מגולם וצורה, וגולם שלהם מחובר מארבעה יסודות האלו, אבל כל אחד מארבעה היסודות אינו מחובר אלא מגולם וצורה בלבד.

דרך האש והרוח להיות מהלכם ממטה לטבור הארץ למעלה כלפי הרקיע, ודרך המים והארץ להיות מהלכם מתחת הרקיע למטה עד לאמצע, שאמצע הרקיע הוא המטה והוא קל מכולם, והרוח חם ולח, והמים קרים ולחים, והארץ יבשה וקרה, והיא כבידה מכולם, והמים קלים ממנה, לפיכך נמצאים למעלה על הארץ, והרוח קל מן המים, לפיכך הוא מרחף על פני המים, והאש קל מן הרוח. ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע, ימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה… גולמו מחובר מאש ורוח ומים ועפר, וארבעתן יתערבו ביחד, וישתנו כל אחד מהם בעת העירוב עד שימצא המחובר מארבעתן אינו דומה לאחד מהן כשהוא לבדו. ואין במעורב מהן אפילו חלק אחד שהוא אש בפני עצמו או מים בפני עצמן… אבל יש מהם גופים שיהיה בהם חזקה מיסוד האש, כמו בעלי נפש חיה, לפיכך יראה בהם החום יותר, ויש מהן גופין שיהיה בהן חזקה מיסוד הארץ כמו האבנים, לפיכך יראה בהם היובש הרבה… ועל הדרך הזה ימצא גוף חם יתר מגוף אחר… וכן ימצאו גופים שיראה בהן הקור בלבד, וגופים יראה בהן הלח בלבד, וגופים יראה בהם הקור והיובש כאחד בשוה, או הקור והלח כאחד בשוה… לפי רוב היסוד שהיה בעיקר התערובת יראה מעשה אותו היסוד וטבעו בגוף המעורב.

וכל גוף המחובר מארבעה יסודות אלו הוא נפרד בסוף, יש שהוא נפרד לאחר ימים אחדים, ויש שהוא נפרד אחר שנים רבות, וכל שנתחבר מהם אי אפשר שלא יפרד להן, אפילו הזהב והאודם אי אפשר שלא יפסד ויחזור ליסודותיו… ונמצאו כל הדברים חוזרים חלילה.

ארבעת היסודות האלו משתנים זה לזה תמיד בכל יום ובכל שעה מקצתן לא כל גופן, כיצד, מקצת הארץ הקרובה מן המים משתנית ומתפוררת ונעשית מים, וכן מקצת המים הסמוכים לרוח משתנין ומתמסמסין והווין רוח… ואין כל היסוד משתנה עד שיעשה כל המים רוח או כל הרוח אש, שאי אפשר שיבטל אחד מן היסודות הארבעה… ושינוי זה יהיה בסביבת הגלגל, ומסביבתו יתחברו ארבעתן ויהיה מהן שאר גולמי בני אדם ונפש חיה צמח ואבן ומתכת, והא-ל נותן לכל גולם וגולם צורה ראויה לו על ידי מלאך העשירי, שהוא הצורה הנקראת אישים… (שם פרק ד א והלאה)

מורה נבוכים:

ובתוך זה הכדור הקרוב אשר הוא סמוך לנו חומר אחד מתחלף לחומר הגשם החמישי, קבל ארבע צורות ראשונות ושב בארבעתם ארבעה גופים, הארץ והמים והאויר והאש, וכל אחד מאלו הארבעה יש לו מקום טבעי מיוחד לו, לא ימצא בזולתו, והוא מונח עם טבעו, והם גופים מתים אין חיים בהם ולא השגה, ולא יתנועעו מעצמם, אבל הם שוכנים במקומותיהם הטבעים, ואם יוציאו אחד מהם ממקומו הטבעי בהכרח, בסור המכריח יתנועע לשוב למקומו הטבעי, כי הנה יש בו זאת ההתחלה אשר בה יתנועע לשוב אל מקומו על יושר, ואין בו התחלה שינוח בה, ולא שיתנועע בה על בלתי יושר. והתנועות הישרות הנמצאות לאלה הארבע יסודות כשיתנועעו לשוב למקומותם שתי תנועות, תנועה אל צד המקיף, והיא לאש ולאויר, ותנועה אל נקודת המרכז, והיא למים ולארץ…

וכשיתנועע הגשם החמישי בסבוב בכללו תמיד, תתחדש ביסודות מפני זה תנועה הכרחית, יצאו בגללה ממקומותם, רצוני לומר באש ובאויר וידחו אל המים, ויעברו כולם בגוף הארץ אל עמקה, ויתחדש ליסודות ערוב, ואחר כך יתחילו להתנועע לשוב למקומותם, ויצאו חלקים מן הארץ גם כן מפני זה ממקומותם בחברת המים והאויר והאש, והם בזה כולו פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם מקצתם, ויפול ההשתנות במעורב, עד שיתהוה מהם תחלה הקיטורים כפי מיניהם החלוקים, ואחר כך המחצבים כפי מיניהם החלוקים, ומיני הצמחים כולם… (חלק א פרק עב, וראה שם עוד)

רבינו בחיי:

כל בשרו – רק בבעל קרי כתב כל בשרו, כי האדם מורכב מד' היסודות, ויסוד הרוח הוא הראשון ומתגבר על שאר היסודות, ומוציא כלי למעשהו. וידוע שכל יסוד מורכב מד' יסודות, ולכן כשמתגבר באדם הרוח המתאוה יתעוררו כל חלקי הרוח שבשאר היסודות, ובעת השינה שהיסודות ישנים הרוח ער… (ויקרא טו טז)

מהר"י יעב"ץ:

מהבל יחד – כי האדם מורכב מד' יסודות דורך אל ההפסד, כאומרו (קהלת א') הבל הבלים וגו', וביאור זה, מהיות הד' יסודות אשר מהם היו כל המורכבים, בעלי שינוי ותמורה, אם השמש לא יצא לעולם ממקום אחד, כי לא יצא היום במקום שיצא אתמול… וכיון שכן, בהכרח יהיה המורכב מהם כמו כן בעל שינוי ותמורה, והפחות שביסודות הוא הארץ אשר תעמוד לעולם, ואליה ישובו הכל… (תהלים סב י)

אברבנאל:

מוסדות הארץ – ד' היסודות ההפכיים בטבעם, ובכל זאת מתערבים ומתמזגים בהנהגת מנהיג חכם ולא במקרה או בכח הכוכבים. (ישעיה מ כא)

אלשיך:

יקוו המים – בבראשית רבה ה', משל לי' נודות נפוחים מונחים בטרקלין, נצרך המלך למקומן, מתירן ומוציא את רוחן, ומסלקן בזוית אחת. רוצה לומר, ד' היסודות נבראו יש מאין, כי לא היה חומר קדמון חלילה, ונשתלשלו מכח הבחינה האלקית שדוגמתה למעלה. והנה צירף כל אחד מהיסודות ליסוד המים, כגון אש ומים לשמים, כך שהמים היו כלבוש לרוח, ובזה היה העולם מלא מים, ועכשיו הוציא הרוח מהם. (בראשית א ט)

מהר"ל:

וחלקי המציאות הם ג', יש מתייחס למים, ויש מתייחס לאש, ויש מתייחס לאויר, כי אלו ג' יסודות הם נקראים אש"ם בספר יצירה, ומבוארים במקומות הרבה, שהם יסודות הכל, ולא נמנה עמהם יסוד העפר לטעם מופלג, כי יסוד הזה שיש לו המטה במוחלט אינו מתחבר עם השלשה, כי הארץ שהיא כמו מרכז יסוד נבדל לעצמו, ודבר זה ארוך לבארו… ותמצא כי יש בריה טמאה מתיחסת למים, כמו הצפרדע שהיא במים, ויש בריה טמאה המתייחסת לאויר, והוא העורב הפורח לאויר, ואלו הכחות שהם צפרדע, נחש עורב, כולם הם בריות נבדלים מן המציאות, לפי שהם טמאים, ובא לסדר את סדר מציאותם עד שהם מסודרים עם העולם… (חידושי אגדות בבא בתרא עג ב)

…אמנם מה שסידר היסודות השלשה כסדר הזה, שהוא סדר אש"ם, הוא דבר ידוע לחכמים, כי המים ובו אפשקנצא, התנינא שהוא אש מקבל אותו, כי המים שבו בריאה הזאת הוי יותר רחוק מן המציאות, בעבור כי המים חמריים ביותר, ולפיכך תנינא שהוא מן האש מקבל אותו… ואפשקנצא, בעבור שהיא ביסוד הרוח, כאשר ידוע, הוא יותר קרוב אל המציאות, בעבור כי המציאות הוא השוה, ולכך נקרא אילן, כי האילן עולה בשווי, ואלו שני דברים אין להם השווי, ולכך הם רחוקים מן עיקר האילן, אבל האויר שהוא השווי והמיצוע בין אש ומים, הוא יותר קרוב אל המציאות שהוא האילן… (שם)

…ואין לך בכל היסודות שהוא נח עומד כמו יסוד הארץ, כי כלם הם מתנועעים, כמו האש היסודי, האויר והמים כולם מתנועעים, חוץ מן הארץ שהיא נחה, לכך כתיב והארץ לעולם עומדת… (שם סנהדרין צ א)

…וחלקי המציאות הם ג', יש מתייחס למים, ויש המתייחס לאש, ויש מתייחס לאויר, כי אלו ג' הם יסודות, והם נקראים אש"ם בספר יצירה, ומבוארים במקומות הרבה שהם יסודות הכל, ולא נמנה עמהם יסוד העפר לטעם מופלג, כי יסוד הזה שיש לו המטה במוחלט אינו מתחבר עם הג' יסודות שאין להם המטה במוחלט, לפיכך הארץ יסוד נבדל לעצמו. והדברים ברורים, כי לא נבנו יסודות רק אמ"ש, אויר מים אש, ותמצא כי יש בריה טמאה המתיחסת למים כמו הצפרדע… ואלו הבריות נבדלים במה מן המציאות לפי שהם טמאים, ובא לסדר את סדר שלהם עד שהם מסודרים עם העולם שהוא עצם המציאות… (באר ה ד"ה התלונה החמישית)

…ואמר ויהי קולות וברקים וענן כבד וקול שופר חזק מאד. כי מפני שהתורה הכל, ולכך נמשך אחר זה שינוי בכל, ואלו ארבעה דברים שנזכרים הם הכל, כי הקולות בהם הרוח, וברקים בו האש, והענן בו המים, כי אלו שלשה יסודות שהם אויר מים אש הם למעלה, כי המטר מן המים עליונים הוא בא, ולפיכך כאשר נתנה התורה מעליונים ימשך שינוי בכל, דהיינו בכל היסודות שהם למעלה חוץ מן יסוד הארץ, כי התורה נתנה לארץ ולא באה מן הארץ, ואלו שלשה יסודות נחשבים עליונים, ולכך נמשך השינוי בהם, והרביעי שהוא קול שופר הולך וחזק, דבר זה מה שאלו כל השלשה משתתפים ביחד בשם מציאות, כי כל אלו השלשה נבדלים זה מזה בצורה שלהם, כי זה אש, וזה רוח, וזה מים, הרי שהם מחולקים בצורה שלהם, והם משותפים שיש לכלם ביחד שם המציאות בשוה, ולכך אמר וקול שופר הוא היציאה לפועל שמשותפים בהם כל השלשה, והיציאה לפועל נחשב קול שופר, שהקול יוצא לפועל המציאות… וכאשר ניתנה תורה לישראל, והיה יוצא למציאות התורה שהיא הכל, היה נמשך שינוי בכל, והיו קולות וברקים וענן כבד וקול השופר חזק מאד כמו שהתבאר… (תפארת ישראל פרק ל)

…כי העפר ראוי לכיסוי, ודבר זה ידוע, כי המת שהוא צריך גניזה נטמן בעפר, והדם שהוא צריך כיסוי מכסין אותו בעפר, ודבר זה חכמה עליונה, כי העפר שהוא תוך ד' היסודות הוא מכוסה יותר, שכל ד' יסודות מסבבין ומכסין על העפר, ולפיכך העפר היפך העין, כי בעין בו מגולה הכל, ואלו העפר הוא מכסה הכל. וכל היסודות הם פתוחים, חוץ מן הארץ שאינה פתוחה רק סתומה, ולכך היא מוכנה לכסוי וסתימה, ודבר זה הוא עמוק מאד… (נתיב העושר נתיב ב)

של"ה:

…כי ד' היסודות הם בכל עולמות, רק בעולם עשייה הם גשמיים, ולמעלה ביצירה רוחניים, דהיינו מיכאל מים, גבריאל אש, אוריאל אויר, רפאל עפר, ולמעלה בעולם הבריאה יותר רוחניות, דהיינו ד' חיות שנושאות את הכסא, אחר כך למעלה ד' רגלי הכסא, עד באצילות רוחניות תכלית הרוחניות, חסד מים, גבורה אש, תפארת אויר, מלכות ארץ עליונה, ואלו שרשים לאלו ואלו לאלו, על כן כל מה שיש בתחתונים רומז על העליונים, ומן הנגלה נבא אל הנסתר… (בית ה')

… ועתה יש לשאול אחר שאמ"ש רוצה לומר אויר מים אש, למה לא נזכר בכל ספר יצירה יסוד העפר, שהוא יסוד ד' אל הבריאה כמו שפירשנו. והדבר הזה יובן במה שפירשו חכמי המחקר, שיסוד העפר עם היותו יסוד רביעי הוא בכלל ג' יסודות הראשונים, ומהם נתהוה יסוד הד', ואמרו מופת לזה, שאם ירתיח אדם כלי של מים על האש, באופן שלא ישקטו ולא ינוחו רתיחותיו לעולם, ואם יחסרו המים יוסיף עליהם עוד, אחר זמן מה בתוך המים עפרורית כדמות אבן, והיה כשיעלה אדם בדעתו יסוד האש בכחו הגדול, אשר אין האש מורכב אצלנו א' מכמה חלקים מן האש היסודי, ובהיות אויר הגדול מנשב ביסוד האש והמים מרתיחין, הנה לא ירחק ממנו בריאת העפר הזה… (תורה שבכתב ויצא)

רמח"ל:

ואפרש לך עוד ענין ההפסד הנמצא בכל הנמצאים, דע כי ראשית הנבראים התחתונים הוא העפר, בסוד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר, וחז"ל אמרו ואפילו גלגל חמה, כי באמת כל מה שבעשיה, אין ראשיתו וחומרו אלא עפר, שהוא היסוד הד' מד' יסודות ארמ"ע, שכנגד העשיה עצמו. והענין, כי בתחלה כשברא הקב"ה את העולם אז ברא הכל מן העפר, והוא כי הכין מעט עפר מה שרצה לאותה הבריאה, והעפר ההוא כבר היה בנוי ומורכב מד' יסודות, כי אין שום נברא פשוט, ואז הוציא המאציל ית"ש הארה מאחת המאורות והאיר על אותו עפר, ובהאיר אותה ההארה, אז מיד קנה העפר ההוא כמו מציאות חדשה, כי נעשה מעפר בשר או עצם, עד שנעשית הבריאה, והוא כי הד' יסודות המורכבין שם קבלו כח להתנועע ולהתפשט בדרכים ראויים לאותה הבריאה, והיו מתנועעים עד שנעשתה הצורה ההיא, וכח ההארה של המאור היתה מניעה אותם… (אדיר במרום עמוד נה, ועיין שם עוד)

אור החיים:

…וטעם הדבר הזה, ה' נתן לכל נברא כדי קיומו, וחלק בריותיו לאש רוח מים עפר, תחלת הוייתן נעלמת רוחנית, והם ד' רגלי כסא כבודו, מהם נשפעים נושאי הכסא בעלי ד' פנים, וכנגדם ד' מלאכים גבריאל מיכאל רפאל נוריאל, לעומתם בבעלי חיים אדם שור אריה ונשר, וכל אחד מושפע מעליונו… (ויקרא יז יד)

תניא:

ומזה יובן היטב בענין סדר מדרגות דצח"מ (דומם צומח חי מדבר), שהן בחינת עפר מים אש רוח, שאף החי הוא למעלה מהצומח, והמדבר למעלה מהחי, אף על פי כן החי ניזון מהצומח, והמדבר מקבל חיותו משניהם, וגם חכמה ודעת, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן… (אגרת הקודש כ, ועיין שם עוד)

נפש החיים:

ענין הצלם שחילקם האר"י לג' בחינות צ' ל' מ', הוא כידוע, דשרשין הקדמאין דכלא הוא שורש הד' יסודות אש רוח מים עפר, ועיקר הפועלים הם ג' יסודות אמ"ר, הנקראים בספר יצירה ג' אמות אמ"ש, שהם אמות דכלא. ופעולתם של אלו הג' הוא על ידי יסוד העפר שהוא מתפעל ומקבל מהם, והם ג' אותיות י-הו, של השם ב"ה, וה"א אחרונה כפולה… והוא כנ"ל, שעיקר הפועלים בעולם ובנפש הם הג' יסודות אש רוח מים, ועל ידי יסוד העפר נגלה כח פעולות הג' יסודות בעולם, וכן בנפש נגלה על ידי גוף האדם שיסודו מעפר פעולת כח הגוף יסודות אר"מ שבנפש… וכנראה בחוש, שהארץ מוציאה צמחים, מהם תולדות אש, וכענין ממגד תבואות שמש, ומהם תולדות המים לחים וקרים, וכענין וממגד גרש ירחים, ומהם תולדות הרוח כענין מאוירא קא רבו… וכל שינוי טבעי כל הנמצאים שבעולם מתהום ארעא ועד שמי רום הכל הוא משנוי התמזגות הד' יסודות, שהן השרשין קדמאין, והתמזגותם הן פנימיות נפש כל דבר, ומאיכות התמזגותם בפנימיותם נמשך הבדלי הפרטים רבים בכל דבר בתמונת ממשו וגוון מראיתו בדוממים, וכן שנוי הצמחים בטעמם ותמונתם וגוונם, וכן שינוי טבעי כל הבעלי חיים… לפי התמזגות נפשם ודמם מד' מרות דאינון הד' יסודין. וכל התמזגות הד' יסודות נמשך משליטת הכוכבים המסודרים במשמרותיהם ברקיע, כמו שאמרו רז"ל אין לך כל עשב בארץ שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל. והכוכבים בממשלותם מקבלים על ידי מלאכים בשליחותם מד' חיות המרכבה, והכל נמשך משם הוי"ה ב"ה, כמבואר בעץ חיים באריכות, שכל הד' שרשין קדמאין הן הויה אחת, שרצון השי"ת היה לברא כל העולם בהתהוות הויה כזו, שבכל המציאות ימצאו כח הד' שרשין, גם כל כחות האדם בטבעו ונטיית שכלו ונטיית רצונו משתנים לפי השתנות מזג ד' שרשין דיליה… והד' שרשין דאדם שלעילא הן הצלם, שמהם נמצאים כל צורות הכחות באדם… (שער א פרק א הגה"ה, ועיין שם עוד)

…כי אף בעולם האצילות ולמעלה כל בחינה מתדבקת בפנימיותה למדרגה שעליה, וגם משתלשלת להשפיע קיום למדרגה שלמטה הימנה, וכמו דרך משל טבע האש לכלות כל גשמיות לרוחניות, כידוע ענין הקרבנות, ועם כל זה מוליד רוח, וטבע תנועת הרוח להוליד אש, ועם כל זה נכנס בגשם ומקיימו, וטבע המים להמשך אחרי הרוח בתנועה כל דהו, ועם כל זה יורד למקום נמוך לעפר ומצמיח כל מיני גשמים, כן היה רצון השי"ת שימציא כח שישתוקק תמיד להתדבק בשורש שרשו, ושישפיע שפע גם לקיום מדרגות שלמטה… (שם פרק ד)

עיין זוהר וארא כ"ג ב' דארבע יסודין אינון קדמאי ושרשין דלעילא, ותתאין ועלאין עלייהו קיימין, ואינון לארבע סטרי עלמא, ועיין רעיא מהימנא פנחס רכ"ז ב', דעל ד' יסודין טבין דבר נש שלטין ד' מלאכי המרכבה הידועים בד' רוחות העולם, על ידי שרש שרשן שמן ד' אותיות הוי"ה ב"ה, ושעל זה נאמר הכתוב מארבע רוחות בואי הרוח. (שער ב ו, הגה"ה)

שם משמואל:

ונראה, דהנה ידוע שארבעה יסודות הם, אש רוח מים עפר, ולהם שרשים עליונים גבוה מעל גבוה שנקראים בשמות הללו, ושרשם הוא ד' אותיות הוי"ה כידוע ליודעים, ואדם הראשון, דאיתא בזוהר הקדוש דלא הוה ביה מהאי עלמא כלום, בהכרח שהיו בו ד' היסודות הרוחניים, עפרו היה ממקום מזבח העליון, ממקום כפרתו, והמים היו מן המים העליונים, וברש"י שנברא אדם כגבל הזה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה, ואף ששם כתיב ואיד יעלה מן הארץ, מכל מקום יכול להיות שהמים שבו הם מן המים העליונים, ויסוד אש ורוח מהמלאכים, כמו שכתוב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ומארבעה יסודות אלו נבנה בנין גופו. והנה הרגשות שבאדם מתיחסים לארבעה היסודות, חוש הראיה לאש, כמו שידוע שניצוצי אש יוצאין מן העין ומכין על הדבר הנראה, חוש השמיעה לרוח, שהאויר מתנענע ומכה על תוף האוזן, חושי הטעם והריח מתיחסים למים, שהם המגדלים כל צמח, ומהם הטעם והריח, ובלתי לחלוחית אין שום טעם וריח. וחוש המישוש מתייחס ליסוד העפר. וידוע שבחטא עץ הדעת טוב ורע נתפגמו ארבעת החושים, חוש הראיה במה שכתוב ותרא האשה וגו'… ועל כן גם ארבעת יסודותיו ירדו פלאים ונתגשמו, שנשתלשלו מהם ד' מלכיות, מרכבה לד' הכחות הרעים, עוון משחית אף וחימה, שהם מתנגדים לכל המציאות שנמצאת מאמיתת ד' אותיות הוי"ה ב"ה, ומהם נמשכו ד' אבות עבירות, עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים, וכח רע הכולל שלשתן… (שמות תרומה תרע"ו)

---

הלימוד לעילוי נשמת:

• יונתן בן אפרים פישל
• שילת בת יהודה
• ידידה אשת חיל
• רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
• אלי ישראל בן מדלן
• אפרים פישל בן מנוחה
• נתנאל חיים בן אברהם

ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.