סנהדרין

(ראה גם: בית דין, דיין)

ספרי:

אספה לי, למה נאמר, לפי הוא אומר לא אוכל אנכי לבדי, אמר לו המקום, מה שבקשת נתתי לך, אספה לי, שתהא סנהדרין לשמי, שבכל מקום שנאמר לי קיים לעולם ולעולמי עולמים… שבעים איש, שתהא סנהדרין של שבעים שבעים איש, שיהו בעלי חכמה בעלי גבורה וותיקים ופסיפים. מזקני ישראל, לא במקום אחד ולא בשנים המקום חולק כבוד לזקנים… אשר ידעת כי הם זקני העם, אתה צריך לידע אם ברורים הם לפני העם. כי הם זקני העם, מלמד שאין אדם יושב בישיבה שלמטה, אלא אם כן יושב בישיבה של מעלה, עד שהבריות מרננות עליו ואומרים איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם ושוטר… (בהעלותך צב)

שופטים ושוטרים תתן לך, מניין שממנים בית דין לכל ישראל, תלמוד לומר שופטים תתן לך,ומניין שממנים שוטרים לכל ישראל, תלמוד לומר שוטרים תתן לך, רבי יהודה אומר מניין שממנים אחד על גבי כולם, תלמוד לומר תתן לך, ואומר והשוטרים הלוים לפניכם, ומניין שממנים בית דין לכל עיר ועיר, תלמוד לומר שופטים בכל שעריך, ומניין שממנים שוטרים לכל עיר ועיר, תלמוד לומר ושוטרים לשעריך, ומניין שממנים בית דין לכל שבט ושבט, תלמוד לומר ושופטים לשבטיך…

ושפטו את העם, בעל כרחם, משפט צדק, זה מינוי הדיינים והלא כבר נאמר לא תטה משפט, מה תלמוד לומר משפט צדק, זה מינוי הדיינים…

צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין שיפה, אחר בית דינו של רבן יוחנן בן זכאי, ואחר בית דינו של רבי אליעזר. למען תחיה וירשתה את הארץ, מלמד שמנוי הדיינים כדי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם ושלא להפילם בחרב. (שופטים קמד)

תלמוד בבלי:

…מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים, אמר רב יוסף מאי קרא… בניהו בן יהוידע זה סנהדרין, ואביתר אלו אורים ותומים… (ברכות ג ב)

…שלח להם (רבי ישמעאל ברבי יוסי) כך אמר אבא, ק"פ שנה עד שלא חרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל, פ' שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית, מ' שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחניות, למאי הילכתא, אמר רבי יצחק בר אבדימי לומר שלא דנו דיני קנסות, דיני קנסות סלקא דעתך, אלא אימא שלא דנו דיני נפשות. (שבת טו א)

…את אוריה החיתי הכית בחרב, שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת. (שם נו א)

…ורב נחמן, התם (בעומר) כדקתני טעמא, לפי שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו… דאמר רב שמעיה חזקה אין בית דין של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל מעות שבשופר. (עירובין לב א)

…והיו בה (בדיופלוסטון של אלכסנדריא) ע"א קתדראות של זהב, כנגד ע"א של סנהדרי גדולה… (סוכה נא ב)

אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן, עשר מסעות נסעה שכינה, מקראי, וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא… מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא… (ראש השנה לא א)

תני, סנהדרין שיש בה שנים שיכולין לדבר וכולן ראויין לשמוע, הרי זו ראויה לסנהדרין, ג' הרי זו בינונית, ד' הרי זו חכמה, ויבנה היו בה ד' בן עזאי ובן זומא ובן חכינאי ור"א בן מתיא… (שקלים יג ב)

…ורצוי לרוב אחיו, ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו (ממרדכי) מקצת סנהדרין. (מגילה טז ב)

…דאמר רבי יצחק מנין שהפקר בית דין היה הפקר, שנאמר כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה… (יבמות פט ב)

… רבן שמעון בן גמליאל אומר, אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו, אם כן מה כח בית דין יפה, והא הכא דמדאורייתא בטל גט, ומשום מה כח בית דין קא שרינן אשת איש לעלמא, מאן דמקדש אדעתא דרבנן מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין… תא שמע אמר רבי אלעזר בן יעקב, שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא לעשות סייג לתורה, ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך, אלא שהשעה צריכה לכך… מיגדר מילתא שאני. (שם צ ב)

…דתני בי מדרשא הורו בית דין ששקעה חמה ולבסוף זרחה, אין זו הוראה אלא טעות, ורב נחמן אמר הוראה היא… (שם צב א, וראה שם עוד)

והאמר רב יוסף תני רבי חייא, מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלו סנהדרין, ארבע מיתות לא בטלו, לא בטלו הא בטלו להו, אלא דין ד' מיתות לא בטלו… (כתובות ל א)

היו מעלין אותה (הסוטה) לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות… מנהני מילי, אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי ברבי חנינא אתיא תורה תורה, כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה, וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך, מה להלן בשבעים ואחד, אף כאן בשבעים ואחד. (סוטה ז א)

וישלח אותם משה, אותם אלו סנהדרין… (שם מג א)

…שנאמר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך, שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין, רבי יהודה אומר חמשה… ורבי שמעון נמי הא כתיב ושופטיך, ההוא מיבעי ליה למיוחדין שבשופטיך… ואי כתב רחמנא זקנים, הוה אמינא אפילו סנהדרי קטנה, כתב רחמנא ושופטיך, למיוחדין שבשופטיך, ורבי יהודה גמר זקני זקני מזקני העדה, מה להלן מיוחדין שבעדה אף כאן מיוחדין שבעדה… דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר, זקניך זו סנהדרין… תא שמע מצאן זקן ממרא אבי פגי והמרה עליהן, יכול תהא המראתו המראה, תלמוד לומר וקמת ועלית אל המקום, מלמד שהמקום גורם. דנפוק כמה, אילימא דנפוק מקצתם, דלמא הנך דאיכא גואי כוותיה סבירא להו, אלא פשיטא דנפוק כולהו, ולמאי, אי לדבר הרשות, מי מצו נפקי, והכתיב שררך אגן הסהר אל יחסר המזג, שאם נצרך אחד מהם לצאת, אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא, ואם לאו אינו יוצא, אלא פשיטא לדבר מצוה, למאי, לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר בן יעקב היא, אמר ליה אביי לא, דלמא להוסיף על העיר ועל העזרות, כדתנן, אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד… (שם מד ב)

משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר בשיר לא ישתו יין וגו'… וממאי דמשבטלה סנהדרי כתיב, אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דאמר קרא זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. (שם מח א)

אין בודקין (ליוחסין) לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה… מאי טעמא, דתני רב יוסף כשם שבית דין מנוקין בצדק, כך מנוקין מכל מום, אמר מרימר מאי קראה, כולך יפה רעיתי ומום אין בך, אימא מומא ממש, אמר רב אחא בר יעקב, אמר קרא והתיצבו שם עמך, בדומין לך… (קדושין עו א וב)

רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומין היו. (בבא קמא לז א)

…ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן. (שם פט ב)

למימרא דעד נעשה דיין, והתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש, מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין דברי רבי טרפון, רבי עקיבא אומר כולם עדים הם, ואין עד נעשה דיין… (שם צ ב)

…אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא, אבל לא פתחו ליה בדינא מצי אמר להו, אנא לבית דין הגדול אזילנא, אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי אמר להו לבית דין הגדול אזילנא, אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול (אגרת ששלחו לכאן לכופו, רש"י). (שם קיב ב)

…אמר רב נחמן אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה, לזילותא דבי דינא לא חיישינן… (בבא בתרא לא ב)

…וגדרה זו סנהדרין, שגדרו פרצותיהן של ישראל… (שם צא ב)

דיני ממונות בשלשה, גזילות וחבלות בשלשה… האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים מוציא שם רע בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני נפשות, מכות בשלשה, משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה, עיבור החודש בשלשה… דיני נפשות בעשרים ושלשה, הרובע והנרבע בעשרים ושלשה, שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה, ואומר ואת הבהמה תהרוגו. שור הנסקל בעשרים ושלשה, שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת, כמיתת בעלים כך מיתת השור, הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה… אין דנין לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כהן גדול אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, אין עושין סנהדריות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, אין עושין עיר הנדחת אלא על פי בית דין של שבעים ואחד… סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה, מנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד, שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ומשה על גביהן, רבי יהודה אומר שבעים. ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים, ומנין לעדה שהיא עשרה, שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב, ומנין להביא עוד שלשה, ממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות, שומע אני שאהיה עמהם לטובה, אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות, לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה, הטייתך לטובה על פי אחד, הטייתך לרעה על פי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן עשרים ושלשה. וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין, מאה ועשרים, רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים כנגד שרי עשרות… (סנהדרין ב א, וראה שם עוד)

ואין עושין סנהדראות, מנא לן, כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות, ומשה במקום שבעים וחד קאי. תנו רבנן, מניין שמעמידין שופטים לישראל, תלמוד לומר שופטים תתן… שופטים לכל שבט ושבט מניין, תלמוד לומר שופטים לשבטיך… שופטים לכל עיר ועיר מניין, תלמוד לומר שופטים לשעריך, שוטרים לכל עיר ועיר מניין, תלמוד לומר שוטרים לשעריך, רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן, שנאמר תתן לך. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לשבטיך ושפטו, מצוה בשבט לדון את שבטו… (שם טז ב)

…והא תנן סנהדרין נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, אלא דלא סמכינן בחוצה לארץ… (שם יד א)

סנהדרי גדולה היתה וכו', מאי טעמא דרבנן דאמרי ומשה על גביהן, אמר קרא והתיצבו שם עמך, עמך ואת בהדייהו. ורבי יהודה עמך משום שכינה, ורבנן אמר קרא ונשאו אתך במשא העם, אתך ואת בהדייהו, ורבי יהודה, אתך בדומין לך, ורבנן מוהקל מעליך ונשאו אתך נפקא, וילפא סנהדרי גדולה מסנהדרי קטנה. תנו רבנן וישארו שני אנשים במחנה, יש אומרים בקלפי נשתיירו, שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אמר משה כיצד אעשה, אברור ששה מכל שבט ושבט, נמצאו שנים יתירים… מה עשה, בירר ששה ששה והביא שבעים ושנים פיתקין, על שבעים כתב זקן, ושנים הניח חלק, בללן ונתנן בקלפי, אמר להם בואו וטלו פיתקיכם, כל מי שעלה בידו זקן, אמר כבר קידשך שמים… 

אמר רבי יוחנן אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בע' לשון, שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן. אמר רב יהודה אמר רב אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה… אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרי, ובביתר הוו שלשה, וביבנה ארבעה, רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ושמעון התימני דן לפניהם בקרקע… (שם יז א)

וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים וכו', מאה ועשרים מאי עבידתייהו, עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה, ושלש שורות של עשרים ושלשה הרי תשעים ותרתי, ועשרה בטלנים של בית הכנסת הרי מאה ותרי, ושני סופרים ושני חזנין ושני בעלי דינין ושני עדים ושני זוממין ושני זוממי זוממין, הרי מאה וארביסר, ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, בית דין מכין ועונשין, וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה, ובית הכנסת, ובית המרחץ, רופא ואומן ולבלר ומלמד תינוקות… (שם יז ב)

גופא, אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה, מלך בסנהדרין דכתיב לא תענה על ריב, לא תענה על רב, לא מלך וכהן גדול בעיבור שנה, מלך משום אפסניא, כהן גדול משום צינה (בטבילת יום כפורים)… (שם יח ב)

תנו רבנן צדק צדק תרדף, הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל… (שם לב ב)

דתניא, אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים, רבי יהודה מוסיף אף אכזרי… הכל כשרין לדון דיני ממונות, הכל לאתויי מאי, אמר רבי יהודה לאתויי ממזר… חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר… ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות, מאי טעמא, דתני רב יוסף, כשם שבית דין מנוקין בצדק, כך מנוקין מכל מום, אמר אמימר מאי קרא, כולך יפה רעיתי ומום אין בך… (שם לו ב)

סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה, ושני סופרי הדיינין עומדים לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל, וכותבין דברי מחייבין ודברי מזכין, רבי יהודה אומר שלשה, אחד כותב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין, ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן, כל אחד ואחד מכיר את מקומו, הוצרכו לסמוך סומכין מן הראשונה, אחד מן השניה בא לו לראשונה, אחד מן השלישית בא לו לשניה, בוררים להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית, ולא היה יושב במקומו של ראשון אלא יושב במקום הראוי לו. מנא הני מילי, אמר רבי אחא בר חנינא דאמר קרא שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. שררך זו סנהדרין, למה נקרא שמה שררך, שהיא יושבת בטיבורו של עולם, אגן שהיא מגינה על כל העולם כולו, הסהר, שהיא דומה לסהר, אל יחסר המזג, שאם הוצרך אחד מהם לצאת, רואין אם יש עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא, ואם לאו אינו יוצא. בטנך ערימת חטים, מה ערימת חטים הכל נהנין ממנה, אף סנהדרין הכל נהנין מטעמיהן. (שם)

…שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי, שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין, ואפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין ואחד אומר איני יודע, ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע, יוסיפו הדיינין, וכמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד, שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין, זכאי, שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין, דנין אלו כנגד אלו, עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין… (שם מ א)

…שאני מילתא דבי דינא דאגדול רמיא, כדתנן, גמרו את הדבר היו מכניסין אותן, גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב. (שם מב א)

…אלא זה יאיר בן מנשה, ששקול כנגד רובה של סנהדרין… (שם מד א)

רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום, תלמוד לומר לא תאכלו על הדם. (שם סג א)

ואמר רבא הרובע את הטריפה חייב, טריפה שרבע בפני בית דין חייב, שלא בפני בית דין פטור, בפני בית דין חייב, דכתיב ובערת הרע מקרבך… (שם עח א)

…אל המקום, מלמד שהמקום גורם… (שם פז א)

תניא אמר רבי יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל, אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת הגזית, ושני בתי דינין של עשרים ושלשה, אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה, ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל, הוצרך הדבר לשאול שואלין מבית דין שבעירן, אם שמעו אמרו להן, ואם לאו באין לזה שסמוך לעירן, אם שמעו אמרו להם, ואם לאו באין לזה שעל פתח הר הבית, אם שמעו אמרו להם, ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה, ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי, אם שמעו אמרו להם, ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית, ששם יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, ובשבתות ובימים טובים יושבין בחיל, נשאלה שאלה בפניהם, אם שמעו אמרו להם, ואם לאו עומדין למנין… משם כותבין ושולחין בכל המקומות, כל מי שהוא חכם ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו יהא דיין בעירו, משם מעלין אותו להר הבית, משם לעזרה, משם ללשכת הגזית. (שם פח ב)

אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין… דכתיב ישובו לי יראיך וגו'… (שם קז א)

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ, סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית, רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה… דתנו רבנן והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם, למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ, אם כן מה תלמוד לומר בשעריך, בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחוצה לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר… (מכות ז א)

…שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר, ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן וכל ישראל אחריהם… (שבועות יד א, וראה שם עוד)

…ואי בעית אימא, גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה, ושכינה בחלקו דבנימין… (זבחים נד ב)

…והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין… (חולין צב א)

…דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה… (שם קי ב)

לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה, וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו, ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים, ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן… (מדות לז ב)

תלמוד ירושלמי:

תני, סנהדרין גדולה היתה מתענה עמהן (עם אנשי מעמד). וסנהדרין יכולה להתענות בכל יום, מחלקין היו עצמן על בתי אבות, (ובכל יום מתענה בית אב אחד, קרבן העדה)..ואין מתענין על שני דברים כאחד… (תענית כא ב)

תני, קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות, ובימי שמעון בן שטח ניטלו דיני ממונות… (סנהדרין א ב)

…בר קפרא שמע כולהון מהדא, יברכך ה' וישמרך, מיכן שמתחילין בשלשה, יאר ה' פניו אליך ויחנך, מיכן שנושאין ונותנין בחמשה, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, מיכן שגומרין בשבעה… אמר רבי יונתן מיכן לסנהדרין גדולה של כל ישראל, ויקח שר הטבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן הרי שנים, ושבעה אנשים מרואי פני המלך הרי תשעה, וששים איש מעם הארץ הרי שבעים חסר אחד, ומן העיר סריס אחד הרי שבעים. אית תניי תני שבעים ואחד, ויקח רב הטבחים את שלשת שומרי הסף, ושבעה מרואה פני המלך, וששים איש מעם הארץ, ומן העיר לקח סריס אחד, הרי שבעים ואחד, ולמה קוראהו סריס, שמסרס את ההלכה… (שם ג ב, וראה שם עוד)

כתיב ואל יתר זקני הגולה, אמר הקב"ה ביותר הם עלי זקני הגולה, חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ. (שם ו א)

תוספתא:

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אין כל צרה שהיא באה על הציבור שאין בית דין מבטלין שמחה כגנדה, משבטלה סנדרי בטל שיר מבית המשתאות, וכי מה היתה סנדרי מועלת לישראל, אלא לענין שנאמר ואם העלם יעלימו עם הארץ, משהיתה סנדרי קיימת היו נפרעין ממנו, ועכשיו נפרעין ממנו ומקרוביו, שנאמר ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו… (סוטה פרק טו)

מדרש רבה:

אמר רבי יהודה בר סימן בשם רבי הושעיא מתחלת הספר ועד כאן ע"א אזכרות, מגיד שנידון בסנהדרין שלימה. (בראשית כ ו)

רבי עזריה בשם רבי יהודה בן סימון אשל סנהדרין, הדא מה דאת אמר (שמואל א' כ"ב) ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה… (שם נד ח)

דבר אחר והנה באר בשדה זו סנהדרין, והנה שם שלשה עדרי צאן, אלו ג' שורות של תלמידי חכמים שהם יושבים לפניהם, כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שמשם היו שומעין את ההלכה, והאבן גדולה על פי הבאר, זה מופלא שבבית דין, שהוא מסרס את ההלכה, ונאספו שמה כל העדרים, אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, וגללו את האבן, שמשם היו שומעין את ההלכה, והשיבו את האבן על פי הבאר, שהיו נושאים ונותנים בהלכה עד שמעמידים אותה על בוריה… (שם ע ח)

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בג' מקומות הופיעה רוח הקדש, בבית דינו של שם, בבית דינו של שמואל, בבית דינו של שלמה… (שם פה יג, וראה שם עוד)

רבי עזריה ורבי יונתן בן חגי ורבי יצחק ברבי מריון ואמרין לה בשם רבי יוסי בר חנינא, רובן של סנהדרין משל יהודה היו, ומאי טעמא חכלילי עינים מיין וגו', שהן יושבים וסודרים דברי תורה בשינים עד שהן מוציאין אותן נקיים כחלב… (שם צח טו)

אמרו רבותינו אל תהי קורא בנות ירושלים אלא בונות ירושלים זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. (שמות כג יא)

ורבי יוחנן אמר כה תאמר לבית יעקב אלו סנהדרין, שנאמר (ישעיה ב') בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. (שם כח ב)

רבי מאיר אומר, ואלה המשפטים, נתן הקב"ה משפט לזקני ישראל כשם שסנהדרין יושבת במרום לפני האלקים, שנאמר (דניאל ז') חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וגו', דינא יתיב וספרין פתיחו… (שם ל יד)

רבי אליעזר אומר, מקום המשפט שמה הרשע, מקום שסנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל, שמה הרשע, שמה ויבאו שרי מלך בבל וישבו בשער התוך, ששם חותכין את ההלכה… (ויקרא ד א)

…ודכוותה ויאמר ה' אלי מה אתה רואה עמוס, ואמר אנך, זה סנהדרי גדולה של ישראל, שהיא מנין אנ"ך. (שם לג ב)

…זה שאמר הכתוב (שיר ז') שררך אגן הסהר, מדבר בסנהדרין שהיתה נתונה בלשכת הגזית והיא משולה בשרר, ולמה היא משולה בשרר, אלא מה השרר הזה נתון באמצע הגוף, כך סנהדרין של ישראל נתונה באמצעו של בית המקדש… אל יחסר המזג, מי שהוא מוזג כראוי מוזג שלישו של כוס יין ושני חלקים מים, כך היתה סנהדרין יושבת מתמיד השחר עד תמיד של בין הערבים, ולא היה אחד מהם נפנה לצורכו, ומה היו עושים כשהיה אחד מהם מבקש לצאת, היה סופר, אם היה שם כ"ג היה יוצא, ואם לאו לא היה יוצא, למה שכתב אל יחסר המזג, שלא היו חסרים אחד משלשתן. (במדבר א ד)

ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלים… אמר רבי הונא בשם רבי אחא כולם ראשי סנהדריות היו… (שם ט כט, וראה שם עוד)

הנה מטתו וגו', רבי יונתן פתר קרייה בסנהדריות, הנה מטתו שבטיו, כמו דכתיב (חבקוק ג') שבועות מטות, שלשלמה, של הקב"ה שהשלום שלו, ששים גבורים סביב לה, אלו ס' עם הארץ, שנאמר (מלכים ב' כ"ה) וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר, מגבורי ישראל, להביא י"א איש, הרי ע"א סנהדרין, ומאי נינהו י"א איש, דכתיב (שם) ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן משנה, ואת שלשת שומרי הסף, הרי חמשה, ומן העיר לקח סריס א' זה מופלא של בית דין, הרי ששה, וחמשה אנשים מרואי פני המלך, הרי י"א איש, כתוב אחד אומר (שם) וחמשה אנשים, וכתוב אחד אומר ושבעה אנשים מרואי פני המלך, מאי נינהו השנים יתירים, להוסיף עליהם ב' סופרי הדיינין. ואת סופר שר הצבא (ירמיה כ"ב) זה שליח בית דין. כולם אחוזי חרב, רבי מאיר ורבי יוסי, רבי מאיר אומר, כולם היו משננין את ההלכה כחרב, שאם בא מעשה לתוך ידיהם שלא תהא הלכה קורא להם, רבי יוסי אומר, בשעת הדין הכל נושאים ונותנין בהלכה להוציא את הדין לאמתו, והיו רואין כאילו חרב מונחת להן בין ירכותיהן וגיהנם פתוחה לפניהם… (שם יא ז)

…ולא כשומע מפי חכמים, אלא כשומע מפי סנהדרין, שנאמר בעלי אסופות, ואין אסופות אלא סנהדרי, שנאמר (במדבר י"א) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל… (שם יד יד)

…וממתנה נחליאל ומנחליאל במות, ג' מקומות כנגד ג' בתי דינין שבירושלים, שהיו מפרשין תורה לכל ישראל, וממתנה נחליאל אלו סנהדרין שבהר הבית, ומנחליאל במות, אלו סנהדרין שבעזרה בצד המזבח, ומבמות הגיא אשר בשדה מואב, אלו סנהדרין שבלשכת הגזית בתחום רות שבאה משדי מואב… (שם יט טו)

בנות ירושלים, רבנין אמרי אל תקרי בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל, שיושבין ומבינין אותן בכל שאלה ומשפט. (שיר א לז)

צוארך בחרוזים, אלו שבעים סנהדרין שהיו חורזים אחריהם בלוניא של מרגליות… (שם שם נב)

עיניך יונים, עיניך הן סנהדרין שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב (במדבר ט"ו) והיה אם מעיני העדה, רמ"ח איברים יש באדם וכולם אינן הולכים וחוזרים אלא אחר העינים, כך אין ישראל יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם. (שם שם סג)

…והאשה הזאת כשמצמת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה, כך היתה סנהדרי גדולה יושבת אחורי בית המקדש, והיא היתה תכשיטו של בית המקדש. (שם ד ג)

דבר אחר שערך כעדר העזים, הר שגלשתן מתוכו עשיתיו גל ועד לאומות העולם, ואיזה זה, אלו סנהדרין, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו, שניך כעדר הקצובות מילי קצובין, אלו מזכין ואלו מחייבין, שעלו מן הרחצה, שמזכין את ישראל, שכלם מתאימות, דתנינן מצאו לו זכות פטרוהו, ואם לאו מעבירין דינו למחר, והן מעבירין זוגות, ושכולה אין בהם, רבי לוי אמר שמלמדין דבר מתוך דבר… כחוט השני שפתותיך, רבי יודן אמר כגזירת המלך גזירת בית דין, הן מצווין בפיהם סקילה שרפה הרג וחנק… רבי עזריה בשם רבי יודה כשם שחוט הסקרא מבדיל בין דמים העליונים לתחתונים, כך סנהדרין מבדילים בין טומאה לטהרה, בין איסור להיתר בין פטור לחיוב. (שם ד י)

שררך אלו סנהדרין, מה תינוק זה כל זמן שהוא במעי אמו אינו חי אלא מטיבורו, כך אין ישראל יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם. אגן הסהר אדרא דאזהרה, אבון בר חסדי אמר אית אתרון דקריין וצווחין להזרה סהרה, אל יחסר המזג, אל תחסר סנהדרין מעשרים ושלשה, דבר אחר אל יחסר המזג, אל תחסר סנהדרין זה שהוא ממזג לה את ההלכה… (שם ז ו)

בכרם ביבנה… וכי בכרם היו, אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות דגלים דגלים כמטעת של כרם. (שם ח יא)

אמר רבי יוחנן, כתיב (שמואל א' י"ב) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וגו', וכתיב (שם) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל… שקל הכתוב ג' קלי עולם עם ג' גדולי עולם, ללמדך, שבית דינו של ירובעל גדול וחשוב לפני הקב"ה כבית דינו של משה, ובית דינו של שמשון כבית דינו של אהרן, ובית דינו של יפתח כבית דינו של שמואל, ללמדך שכל מי שנתמנה פרנס על הצבור, אפילו הוא קל שבקלים הרי הוא כאביר שבאבירים הראשונים… (קהלת א ח, וראה שם עוד)

רבי נחמיה אמר טובים השנים זה יהוידע ויהושבע, מן האחד זה לעצמו וזה לעצמו, והחוט המשולש, זה סנהדרין שהסכימו עמהם… (שם ד יד)

…והירח זו סנהדרין, דתניא סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה… (איכה פתיחתא כג)

אר"י בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הדא הוא דכתיב עולליה הלכו שבי לפני צר, מיד ויצא מבת ציון… (שם א לג)

…וכיון שעלה נבוזראדן חזייה לדמיה דזכריה דהוה קא רתח… אמר להו אנא מפייסנא ליה, אייתי סנהדרי גדולה שחט עילויה ולא נח, שחטו סנהדרי קטנה עילויה ולא נח… (שם ב ה)

אמר רבי אלעזר אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך, שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיהו… מיד בא (נבוכדנצר) וישב בדפני של אנטוכיא, ויצאו סנהדרי גדולה לקראתו, כיון שראה אותם שהם כולם בני אדם של צורה, גזר והוציאו להם קתדראות והושיבן, אמר להם דרשו לי את התורה… וכיון שהגיעו לפרשת נדרים… אמר להם דומה אני שאתם התרתם לצדקיה השבועה שנשבע לי, מיד גזר והורידן לארץ, הדא הוא דכתיב ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון… (שם שם יח)

בלה בשרי זה צבור, ועורי זה סנהדרין, כשם שהעור חופה על הבשר, כך סנהדרין חופין על ישראל. (שם ג ה)

שבת משוש לבנו, אמר רב חסדא, בראשונה כשהיתה אימת סנהדרין על ישראל לא היו אומרין דבר נבלה בשיר, אבל משבטלו הסנהדרין היו אומרים דברי נבלה בשיר… (שם ה טז)

…ראשיהם מאתים, אלו ר' ראשי סנהדראות שהיו שבטו של יששכר מעמידים, וכל אחיהם על פיהם, וכלם היו מסכימים הלכה על דעתן כהלכה למשה מסיני. (אסתר ד)

מדרש תנחומא:

ואלה המשפטים, אמר הקב"ה לישראל, אם עשיתם את הדין ואין אתם מזדקקין לפני עובדי גלולים, אבנה לכם בית המקדש וישבו בה סנהדרין, שנאמר (ישעיה א') ואשיבה שופטיך כבראשונה… (משפטים ג)

כי תשא את ראש, זה שאמר הכתוב שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (שיר ז'), שררך זה סנהדרין, ולמה קראו שרר, מה השרר הזה נתון באמצעיתו של אדם, כך סנהדרין יושבין בלשכת הגזית, שהיא באמצע בית המקדש, מה השרר הזה כל זמן שהתינוק נתון במעי אמו פיו סתום ומן השרר הוא אוכל, כך ישראל אין אוכלין אלא מסנהדרין, לפיכך נמשלו כשרר. אגן, מה אגן עגול, אף כך סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, הסהר, שדומה לסוחר, מה הסוחר כל דבר שאתה צריך אתה מוצא בו, כך סנהדרין מטהרין ומטמאין פוסלין ומכשירין, מתירין ואוסרין… (תשא ב)

מהו והאספסוף, רבי שמואל בר נחמני ורבי נחמיה… ואחד אומר אין אספסוף אלא סנהדרין, שנאמר אספה לי שבעים איש, מה כתיב שם באותה שעה, ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, במוקצים שבמחנה, ומנין שאותם זקנים שעלו להר סיני נשרפו, שנאמר (תהלים ק"ו) ותבער אש בעדתם, ואין עדה אלא סנהדרין, שנאמר (במדבר ט"ו) והיה אם מעיני העדה… (בהעלותך טז)

מה עשה קרח, מיד צוה ועשה מאתים וחמשים טליתות תכלת, ונתעטפו בהן אותן חמשים ומאתים איש ראשי סנהדרות שקמו על משה… (קרח ב)

…ומה משה, שלא נצטווה על הדיינין אלא ממה שאמר לו יתרו, שנאמר (שמות י"ח) ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו', הושיב סנהדרין, אנו שנצטוינו בתורה למנות סנהדרין, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך על אחת כמה וכמה. ומנין שהושיב משה סנהדרין על ישראל, דכתיב ויבחר משה אנשי חיל וגו'… (שופטים א)

פסיקתא:

שררך, מה הטיבור הוא חייו של תינוק, כך כל העם הזה היה בזכותם של סנהדרין, שהיו יושבים ועוסקים בהלכות התורה… מהו הסהר, שבשעה שהיו יושבים הסחורה והשכר היו בעולם. אל יחסר המזג, שהיו יושבים ומוזגים ההלכות זה אסור וזה מותר, זה טהור וזה טמא… דבר אחר אל יחסר המזג, אל תהי קורא כן אלא המוזג, זה הקב"ה שבזכותם לא חסר עולמו, אלא היה כבודו שרוי ביניהם, כיון שבטלה סנהדרין נסתלקה השכינה. (פרק י)

שוחר טוב:

אמר רבי הושעיה אי זה אומה שמעכבת על אלקיה כאומה זו, כיצד, בשעה שזקנים יושבים לעבר שנה, הקב"ה מסכים על ידיהם, ועליהם אמר דוד, (תהלים נ"ג) אקרא לאלקים עליון לא-ל גומר עלי, יתברך שמו של הקב"ה שהוא משלים וגומר עם ישראל מה שהם עושים, מלך בשר ודם גוזר גזירה, ואם מבקשין סנקליטין שלו לבטלה אינן יכולין, בין ברצונם בין שלא ברצונם הן מקיימין גזרתו, אבל המלך עצמו אם מבקש מבטלה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא מה שסנהדרין גוזרין הוא מקיים, אימתי בראש השנה, שהסנהדרין יושבים ואומרים נעשה ראש השנה בשני בשבת או בשלישי בשבת, מיד הקב"ה מושיב סנהדרין של מלאכים ואומר להם לכו וראו אם גזרו התחתונים וגמרו, ומשיבין לו, רבונו של עולם כך גמרו שיהא ראש השנה ביום פלוני, מיד הקב"ה יושב באותו היום לדון עולמו… וסנהדרין של מלאכים יושבין עמו לפניו, שנאמר (דניאל ז') עלה אלקים בתרועה, והכסאות מוצעות והספרים נפתחים וסנהדרין של מלאכים יושבין עמו לפניו… (תהלים ד)

…כמה דאת אמר נושקי קשת (דברי הימים א' י"ב), ורבי סימון אמר אלו סנהדרין של ישראל שהן גלגל עיניהם של ישראל… (שמואל יד)

רבי נחמיה אומר בנות ישראל הנאות שבישראל אלו סנהדריות של ישראל, על שאול בכינה שבשעה שהיה שומע טעם הלכה יוצאה מפי תלמידי חכמים היה עומד ונושקו על פיו. (שם כה)

…שרף ישרפו בשבת, זו סנהדרי גדולה של לשכת הגזית. (שם כט)

תנא דבי אליהו רבא:

והולכי על דרך שיחו, אלו סנהדרין, שהעולם נשען עליהם ואינם מדברים שיחה בטלה לעולם, שנאמר (שופטים ה') שמעו מלכים האזינו רוזנים, מקול מחצצים אלו האומרים על טמא טמא ועל טהור טהור, הכל במקומו ובזמנו, והלכות שבת בשבת, והלכות מועד במועד והלכות חגיגה ומעילות ודיני חצצים באדם… (פרק י)

ושכרן של סנהדרי הגדולה ופנחס עמהם נהרגו בגבעת בנימין שבעים אלף… ושכרן של אנשי בית שמש שלא היה בהן דרך ארץ, נפלו מהן מישראל חמשים אלף וגם סנהדרי הגדולה… (פרק יא)

ילקוט שמעוני:

הוריתיך זה גנזי חכמה שגלה הקב"ה למשה על כל גנזי התורה חכמה ומדע וגנזי חיים, והראהו מה שעתיד להיות לעולם הבא, וכיון שראה בפרגוד של הקב"ה כתות כתות של סנהדרין, שהיו יושבין בלשכת הגזית ודורשים התורה במ"ט פנים… מה עשה הקב"ה שגרו לשר של חכמה ותפשו למשה והוליכו למקום אחד, והראה לו בפרגוד של הקב"ה רבוא רבבות של סנהדרין שיושבים ודורשים ואומרים הלכה למשה מסיני, מיד נתקררה דעתו של משה. (שמות פרק ד, קעג)

אספה לי שבעים איש, כנגד שבעים ימים טובים שנתן להם הקב"ה, ואלו הן, שבעה ימי פסח ושמונה ימי החג, וראש השנה ויום הכפורים ועצרת, ונ"ב שבתות הרי שבעים, דבר אחר כנגד ע' נפש שירדו למצרים… אספה לי שבעים איש, אמר משה כיצד אעשה, אם אבחר חמשה מכל שבט ושבט נמצא חסר עשרה, ששה מכל שבט נמצאו יתרים שנים, מה עשה, הביא ששה מכל שבט ושבט, ומשבט לוי ארבעה, אמר, יודע אני בשבט לוי שהוא עניו ומקבל ממני… (במדבר פרק יא, תשלו, וראה שם שמותם, וראה ערך: דור המדבר-זקנים)

…אם תאמר, אותם שנים ושבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו, היה להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם, ויגיבהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל, יום אחד ללכיש, יום אחד לעגלון… וילמדו אותם דרך ארץ בשנה בשתים בשלש בארבע בחמש עד שיתישבו ישראל בארצם. יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם כלו שברא מסוף העולם ועד סופו. הם לא עשו כן, אלא כיון שנכנסו ישראל לארצם, כל אחד ואחד רץ לכרמו ולזיתו, ואומר שלום עלי נפשי שלא להרבות הטורח… וכשעשו בגבעת בנימן דברים מכוערים ודברים שאינם ראויים, יצא הקב"ה להחריב את העולם כולו, ונפלו מהם שבעים ושנים אלף, ומי הרג אותם, סנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס עמהם. (שופטים פרק סח, יא)

…עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים, שנאמר חזון עובדיהו כה אמר ה', הרי מפי הקב"ה, מפי סנהדרין מנין, שנאמר שמועה שמענו, אף ישעיה נתנבא מפי סנהדרין, שנאמר ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח מפי הקב"ה, ומי ילך לנו מפי סנהדרין, שאף על פי שהיו מתנבאים מפי הקב"ה, אילו היתה סנהדרין זזה הימנו, לא היה לו רשות להתנבאות, לכך אתה מוצא את מי אשלח מפי הקב"ה, ומי ילך לנו מפי סנהדרין. ולכך נתנבאו שניהם בחזון, שחזון בגימטריא שבעים ואחד, שנתנבאו שניהם בע"א סנהדרין… (ישעיה פרק א, שפה)

עיניך ברכות בחשבון, עיניך אלו הזקנים הממונים על הצבור, שנאמר והיה אם מעיני העדה, בריכות, מה בריכה זו אין אדם יודע מה בתוכה, כך אין אדם יכול לעמוד על דברי חכמים, בחשבון, בחשבונות שנגמרין בעצה ובמחשבה, היכן נגמרין, בשער בת רבים בבתי מדרשים… דבר אחר עיניך ברכות בחשבון, אלו סנהדרין, שנאמר והיה אם מעיני העדה, ברכות בחשבון, שהיו יושבין ומחשבים, ל"ו מזכין ול"ה מחייבים זכאי, על שער בת רבים, רבי יהודה בנו של רבי אומר, כל הלכה שהיא יוצאת לשער זו סנהדרין, בת רבים, כשם שהרבים מוציאין אותה. (שיר פרק ז, תתקצב)

מדרש תדשא:

שבעים כסף… שהיא סנהדרין זקנים ע' ומן בית ראשון עד שני יבנה במהרה בימינו. (פרק י)

לקח טוב:

שבעים איש כנגד שבעים נפש שירדו למצרים… ומהו לשון סנהדרין, סין זה תורה שניתנה מהר סיני, הדרין שמהדרין התורה במדרשה ומיפים ומישרין הכתוב זה עם זה… בעלי כשפים, שאם יעשה בעל דין כלום בכשיפות יתירו אותו הם… (בהעלותך)

כוזרי:

אמר החבר: והסנהדרין היו מצווים שלא תעלם מהם חכמה מהחכמות האמיתיות והדמיוניות וההסכמיות, עד שהכשפים והלשונות היו יודעים. ואיך ימצאו תדיר שבעים זקנים חכמים, אם לא תהיינה החכמות מתפשטות קיימות באומה, ובעת שימות זקן אחד יעמוד אחר תחתיו כמוהו, ואיך לא יהיה זה, וכלם צריכים אליהן בתורה, הטבעיות מהן צריכים אליהן בעבודת הארץ, לדעת הכלאים ולהזהר מהשביעית והערלה, ובהכרת הצמח ומיניו, כדי שישארו על מה שנבראו עליו, ולא יתערב מין במין… וידיעת הטרפות אשר היא יותר דקה מכל מה שזכר אותו אריסטו מידיעת ממיתי החיים… (מאמר ב סד, וראה שם עוד)

אמר החבר, מבלי ספק שהיה שמור בלבבות בפתחא והקמ"ץ והשבר והנטיה והשו"א והטעמים בלב הכהנים מפני צרכם לעבודה ולהורות את בני ישראל, ובלב המלכים, מפני שנצטוו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, ובלב השופטים מפני צרכם אליהם בדינים, ובלב הסנהדרי מפני צרכם אליהם במה שכתוב (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם… (מאמר ג לא)

אמר החבר: תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני, או מן המקום אשר יבחר ה', כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים במעמד שופטים ושוטרים וכהנים וסנהדרין, ואנחנו מצווים שנשמע מהשופט הממונה בכל דור ודור… בעוד שהסדר נשאר מהעבודה והסנהדרין ושאר הכתות אשר בהם ישלם הסדר וידבק בהם הענין האלקי בלי ספק, בין בנבואה בין באומץ והודעה, כאשר היה בבית שני… (שם לט)

…והיה מאמרו (דברים ד') לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם על מה שצויתי אתכם על ידי משה ועל ידי נביא מקרבך מאחיך, על התנאים הנזכרים בנבואה, ומה שנקבצו עליו הכהנים והשופטים מן המקום אשר יבחר ה', מפני שהם נעזרים בשכינה, ולא יתכן לעבור עליהם, שיסכימו בדבר שחולק על התורה בעבור רוחם, ולא תעבור עליהם הטעות לחכמתם הרחבה הירושה והטבעית הקנויה, כאשר קבלו כי הסנהדרין היו מצווים לדעת כל החכמות, כל שכן שמעט שנסתלקה מהם הנבואה או מה שעומד במקומה מבת קול וזולת זה… (שפ מא)

אמר החבר, כי הנבואה התמידה עם אנשי בית שני ארבעים שנה, מהזקנים הנעזרים בכח השכינה שהיתה בבית ראשון… ובאלה הדורות זולתי אלו המפורסמים וזולת המון החכמים וזולת הכהנים והלוים שהיתה תורתם אומנותם, לא פסקו השבעים סנהדרין וחכמתם, על פיהם היו ממנים הממונה ומעבירים המועבר, כמו שאמרו (זבחים י"א) אמר רבי שמעון בן יוחאי כך מקובל אני מפי שבעים ושנים זקנים ביום שהושיבו את רבי אלעזר בישיבה, ונמשכים אחר השבעים מאות שלא היו כמותם, ונמשכים אחר המאות אלפים, אחר שלא יתכן להוציא שבעים שלמים אלא ממאות שהם למטה מהם, וכן על ההדרגה… (שם סה)

משנה תורה ושאר מפרשים:

ראה: בית דין, דור המדבר-זקנים.

---

הלימוד לעילוי נשמת:

• יונתן בן אפרים פישל
• שילת בת יהודה
• ידידה אשת חיל
• רינה טייטא דבורה בת חיה אליאן
• אלי ישראל בן מדלן
• אפרים פישל בן מנוחה
• נתנאל חיים בן אברהם
• הענטשא לאה בת יצחק ליפא

ורפואה שלימה לשאר חולי ישראל.