שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות ז'
[ז] אמנם יש דרך אחר ישר לפני איש, מה שאיתא בתמיד [תמיד דף לב', עמוד א', "איזהו גיבור"] ובאבות [מסכת אבות פרק ד', משנה א'] אי דין מתקרי גבור, הכובש את יצרו. וכבישה הוא על ידי יגיעה ומלחמה כדרך הגבורים המנצחים, ולא על ידי ההסעה מן הלב שאין זה ניצוח, שהרי זה אינו כלל לפניו להלחם עמו. וזהו אינו דוגמת מלאכי השרת, שהם אין להם כלל יצר הרע לנצחו ולבושם כתלג חוור. וכן למי שיגיעת שניהם משכחת עון, והיינו שכוחה היינו אבודה, שאינם אצלו כלל. מה שאין כן זה המנצח במלחמה כבר ישנו אצלו, רצונו לומר שהלבוש אינו נקי, כי הלבוש הוא היצר, כמו שנתבאר שהחומר הוא בעצמו היצר, שלכן המלאכים אין להם יצר מפני שאינם בעלי חומר, וכן מי ששוקד בתורה ועבודה, הרע וחומרו נשכח, וכאלו אינו חומר מתאווה. אבל הנלחם הוא שחומרו הוא רע, רק שהוא מגביה הנפש על המלבישה, שאינה מנחת עצמה להתלבש בו, ונמצא שאינה מצויינת בלבוש זך דוגמת מלאכי השרת. וענין מלחמה זו היא על ידי תוקף היראה, כמו שאיתא [ברכות דף כח', עמוד ב'] שעל ידי מורא שמים כמורא בשר ודם מניח מלעשות עבירה. והוא על ידי הבושה מפני ה' יתברך, שזהו תוקף היראה, וכמו שאמרו בנדרים [נדרים דף כ', עמוד א'] למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו זהו הבושה. ומפורש בריש אורח חיים בהג"ה [שולחן ערוך אורח חיים סימן א', סעיף א'] שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול כו'.[1] וזה ביאור מה שאיתא קידושין [קידושין דף ל', עמוד ב'] אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לו, עזר[*] השם יתברך הוא רוצה לומר על ידי ההכרה שה' יתברך נוכח עיניו, וכאשר ה' יתברך מאיר עיניו בזה ואז ממילא הוא עזר לו לנצחו שלא יוכל למשול מפני הבושה מפחד ה' והדר גאונו. וזה ענין שתי מדרגות הנזכרים [שבת דף לא', עמוד ב'] תורה ויראת חטא, שנחלקו איזה מהם עדיפא עיין שם, ואין כאן מקומו להאריך בזה.
[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן א סעיף א': "הגה: שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים חלק ג' פ' נב')".
ברכות דף כח' עמוד ב': אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.
נדרים דף כ' עמוד א': תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכן אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.
קידושין דף ל' עמוד ב': ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו.
שבת דף לא' עמוד ב': א"ל אמינא לך אנא דגבר דחיל חטאין הוא ואמרת לי את בר אוריין הוא תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר דגבר דחיל חטאין הוא דא"ר יוחנן משום ר' אלעזר אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וכתיב (איוב כח, כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו' שכן בלשון יוני קורין לאחת הן תסתיים.