מחבר: elico
-
הקדמה ללימוד הלכות כיבוד אב ואם, שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ'
יש מספר צדדים וצעדים בלימוד הלכות כיבוד אב ואם. הצעד הראשון הוא בשלב הלימוד הטבעי בבן שיש לו אב ואם שבו לומד הבן איך במסורת עוברת הדרך של כיבוד הורים. בשלב הבסיסי של כל לימוד הלכה ללא ליווי מתאים או בשלבים ההתחלתיים לומד הבן את ההלכות כ"הוראות" שאותן הוא צריך לקיים כציווי אלוהי אבל יש…
-
אור החיים – פרשת שמות – תשפ"ד
ספר שמות פרק א' פסוק ה': וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: הגמרא בסוטה דף לו' עמוד ב' מדברת על יוסף ועל מעלותיו: אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: יוֹסֵף שֶׁקִּידֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר — הוֹסִיפוּ עָלָיו אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהוּדָה שֶׁקִּידֵּשׁ שֵׁם…
-
בבא בתרא דף ט' – אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה
אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה בבא בתרא דף ט' עמוד א' תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְחַשְּׁבִין בִּצְדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף…
-
ויכוח הרמב"ן (מלחמות ה')
ויכוח הרמב"ן הודפס ללא ההערות מקור באתר דעת: חלק א' חלק ב' תוכן המאמר: היום הראשון האם בא המשיח לא יסור שבט מיהודה המדרש על הערבי שאמר נולד המשיח פרשת "הנה ישכיל עבדי" ומדרשים היום השני על האגדות מקום המשיח המשיח נכבד מהמלאכים משיח מתפלל על ישראל ראיה מדניאל 45 יום שהגואל נכסה היום השלישי…
-
זוהר אחרי מות – דף ע"ג עמוד א' – אות רצז' עד אות שי' דפוס הסולם דף קג'
זוהר: רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שמות יב) זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, וּכְתִיב וְכָל עֶבֶד אִישׁ וְגוֹ'. וּכְתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. וּמַה פִּסְחָא דְּאִיהוּ בִּשְׂרָא לְמֵיכְלָא, עַל דְּאִתְרְמִיז בְּמִלָּה קַדִּישָׁא, אָסִיר לְכָל הָנֵי לְמֵיכַל בֵּיהּ, וּלְמֵיהַב לְהוּ לְמֵיכַל, עַד דְּאִתְגְּזָרוּ. אוֹרַיְיתָא דְּהִיא קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים (דקדישא) שְׁמָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא,…
-
מותר לקרוא לאדם בכינוי רק כאשר הוא שם חיבה!!
לגבי כינוי של אדם, במסכת מגילה דף כח' עמוד א': שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זֵירָא: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְלֹא הִרְהַרְתִּי בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי…
-
אורות – זרעונים – ג. הנשמות של עולם התוהו
ההדרכה הרגילה של תום ויושר, בשמירת המדות הטובות וכל דת ודין, זהו ענין תהלוכות עולם התיקון. וכל ההתפרצות מזה, בין מצד קלות דעת והפקרות ובין מצד עלית דעת והתעוררות רוח עליון, הוא מענין עולם התהו; אלא שיש הפרש גדול בפרטים של עולם התהו עצמו ובנטיותיו לשמאל או לימין. האידיאליסטים הגדולים רוצים בסדר יפה וטוב, מוצק…
-
אורות דתוהו בכלים דתיקון – מכבי אש,משטרה, צבא או שב"כ?
כדי להבין את הרעיון שהמשפט מבטא צריך לפרש את המושגים: אור וברבים אורות תוהו כלים תיקון והנה אנחנו מאלמים אלומים: על אורות דתוהו בכלים דתיקון – לפרשת וישב | הרב אייל ורד | נפש הפרשה – ערוץ מאיר – אתר היהדות הגדול בעולם (meirtv.com) והנה-אנחנו-מאלימים-אלומים1[1]
-
עקבי הצאן – דעת אלוהים
עברתי על הטקסט במקור וראיתי שהוא צריך הגהה המקור הוא מאתר ויקיטקסט עקבי הצאן/דעת אלוהים – ויקיטקסט (wikisource.org) בקריאה אני מנסה להשמיע לעצמי מה פי מוציא תוך כדי התפילה "שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי!" כל חזיון, בין מוחשי בין שכלי, הבא להתיצב במצב של פגישה יחושית, אצל כל חש, וכל משכיל, מיד הוא מעורר רגש…
-
רמב"ם – משנה תורה – ספר מדע – הלכות דעות – פרק ב
הלכות דעות פרק ב הלכה א חוֹלֵי הגוף טועמים המר מתוק ומתוק מר. ויש מן החולים מי שמתאוה ותאב למאכלות שאינן ראויין לאכילה, כגון העפר והפחם, ושונא המאכלות הטובים, כגון הפת והבשר הכל לפי רוב החולי, כך בני אדם שנפשותיהם חולות מתאוים ואוהבים הדעות הרעות, ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה, והיא כבידה עליהם למאד…